כפי שעשו בהצלחה בעבר, האייתוללות שוב מפזרים מסך עשן דיפלומטי עבור המשך קידום תוכנית הגרעין

המשבר בו נמצא משטר האייתוללות, אולי באחת מנקודות השפל שלו, מציב הזדמנות משמעותית בפני ארה"ב ובנות-בריתה.
קריסת שותפה האזורי החזק ביותר, באשר אל-אסד בסוריה, הותירה את טהרן ללא עמוד תווך עיקרי במזרח התיכון. גם שליחי הטרור המאיימים ביותר שלה, חמאס וחיזבאללה, ספגו מפלות קשות הודות לפעולות צבאיות מצד ישראל. כלכלת איראן במשבר ובידודה הבינלאומי מחריף, והמשטר פגיע מאי-פעם. זהו רגע שאסור לפספס, הזדמנות בלתי חוזרת לבלום אחת ולתמיד את השאיפות האיראניות.
מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, איראן הושיטה לפתע ענף של זית ומצהירה על כוונתה לכאורה לדון אודות תוכנית הגרעין. סגן הנשיא מוחמד זריף אף דחק בטראמפ בפומבי לשוב לשולחן המשא ומתן. "אני מקווה כי בפעם הזו טראמפ יהיה רציני יותר, ממוקד יותר ומציאותי יותר", הצהיר. החיזור הדיפלומטי הזה הוא בבסיסו תמרון אסטרטגי על מנת להרוויח זמן. איראן חוששת בבירור מכך שטראמפ לא רק יטיל מחדש סנקציות כלכליות משתקות, אלא גם יתמוך בפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין בשטחה.
משמעות ההתלהבות הפתאומית בטהרן לשוב לשיחות היא שהאייתוללות אינם מתכננים לנטוש את תוכנית הגרעין, אלא לנצל אותה כדי לעבור בשלום את כהונת טראמפ. עבורם, משא ומתן הוא לא יותר מניסיון נואש למנוע מהנשיא האמריקני את כוונתו לשתק את איראן כלכלית ומדינית.
לארה"ב אסור ליפול למלכודת הזו. האידיאולוגיה המרכזית של האייתוללות לא השתנתה. המשטר בנוי על בסיס עמוק של אנטישמיות ואנטי-אמריקניות: "השטן הקטן" שעומד בדרכה של איראן להביס יום אחד את "השטן הגדול". אמונת הליבה הזו לא תשתנה לאחר חתימה על הסכם מדיני כזה או אחר. המטרה האסטרטגית של איראן תמשיך להיות ייצוא המהפכה האסלאמית. שום משא ומתן בעבר, בהווה או בעתיד, יגרום לה לוותר על המשימה הזו.
ועד כה, הטקטיקה של קניית זמן בשיחות עבדה היטב. איראן הצליחה להגיע להסכם עם ממשל אובמה שסיפק לה רווחה כלכלית ולגיטימציה דיפלומטית, לצד הבטחה עתידית לנשק גרעיני. כאשר הנשיא אובמה עלה לשלטון איראן הייתה במצב קשה הודות לסנקציות חמורות שהטיל קודמו, הנשיא בוש הבן. אך במקום להמשיך בלחץ, אובמה בחר לרדוף אחרי הסכם שהסיר את הסנקציות והזרים מיליארדי דולרים לכלכלה האיראנית, מה שאפשר לאיראן להחיות מחדש את שליחי הטרור שלה.
השלכות ההחלטה הזו התבררו בין היתר בבוקר השבעה באוקטובר 2023, כאשר חמאס בעידוד האיראנים פתח בפלישה אכזרית לישראל, ומיד לאחר מכן חיזבאללה פתח בחזית נוספת מצפון. גם איראן עצמה שאבה עידוד מן המצב ובפעם הראשונה שיגרה עשרות טילים בליסטיים משטחה ישירות אל שטח ישראל.
כעת האייתוללות מנסים לשחזר את הצלחת השיחות הממושכות שניהלו מול אובמה וביידן, והפעם מול הנשיא טראמפ, ושוב בניסיון להרוויח זמן, כסף ולגיטימציה לתוכנית הגרעין. גם כאן המטרה הסופית לא השתנתה: השגת נשק גרעיני, לא רק כאמצעי הרתעה אלא ככלי עיקרי להשגת שאיפותיה האסלאמיסטיות: השמדת ישראל, ייצוא המהפכה, ולבסוף עיצוב מחדש של הסדר הגלובלי בהתאם לתפיסת עולמה הקיצונית.
לאחר שתחזיק בנשק גרעיני, איראן תהנה מהגנה מוחלטת מפני התערבות חיצונית ולא תצטרך לחשוש עוד מתגובות צבאיות. במציאות הזו, שום מאמץ דיפלומטי לא ישכנע אותה לוותר מרצון על מעמד כוח שכזה. כבר היום נראה כי אנחנו קרובים באופן מסוכן למצב בו איראן פורצת במהירות ליכולת גרעינית, ולכן הפתרון היחידי הוא לנטרל את היכולת הזו לאלתר.
דרך הפעולה הרצויה מבחינת ממשל טראמפ היא ברורה כשמש: להפעיל מחדש לחץ מקסימלי, לתמוך במתקפה ישראלית נגד תשתיות הגרעין באיראן, ולהבטיח כי משחקי ההטעיה ומריחת הזמן של האייתוללות לא יצלחו פעם נוספת.
ד"ר מג'יד רפיזאדה הוא חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד, ונשיא ‘המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
במילים אחרות: מו״מ תחת לחץ.
היכן כל אותם אפסים לשעברים ברובם, מצהל והמוסד שהריעו לאובמה הנחש ארסי המוסלמי שהצליח להרגיע את האיראנים ולהושיב אותם למומ ו" הסכם". נראה לי שהצחוק מהאידיוט נשיא חששן ואיך הצליחו האיראנים להתל בו ובמעצמה הגדולה הופכת לנמר של נייר . כאשר ב 2012 ברק שר הבטחון ונתניהו רוהמ, הם הכינו תוכנית מפורטת לתקיפת אתרי הייצור הגרעיני באיראן. מי התנגד אשכנזי ( כן זה שחבר ללפיד וגנץ בריקוד הנצחון שנמוג והסתבך עם חברת שמן) וכל המטכל כולל מפקד חיל האויר שטען שאין יכולת לטוס עד לאיראן ולפעול. הגדיל לעשות ראש המוסד דגן שטס מהר לרצות את אובמה ולהשתנקר על תוכנית התקיפה המשיחית כביכול. התוכנית נגנזה ומאז ספגנו גם פעמיים טילים בליסטיים טילי שיוט וכטבמים
דיפלומטי?
אני לחלוטין מסכים עם הכותב, אבל מה לדעתכם הסיבה להקרבת החזבאללה, אפילו נצראללה (אשר הוכיח הרבה פעמים שהבנתו את הציבור הישראלי, טובה יותר מכמה גנרלים מטהראן – וזה נכס כשלעצמו) וכמובן, של החמאס בפרט ורצ"ע בכלל – אם לא לטובת זינוק כלשהו באיראן?
(נשק גרעיני או משהו אחר, אני בכוונה מפריד בין שני הדברים – כבר יהיה ברור מדוע)
אם לא זינוק כלשהו בתוכנית הגרעין?!!!
(על הגמלים מצנע, אני בכלל לא מדבר – הם לא בדיוק נפגעו, לפחות בסבבים עד כה)
נבהיר קודם את סוף דבריי: זה לא אוטומטית ברור, שהגברים עם החיתול על הראש מטהראן, יכולים להתקדם במשך הזמן הקצוב – שהקונפליקט ישראל מול חמאס הנוכחי, מספק להם – לנשק גרעיני, ראשי קרב וטילים המסוגלים לשאת את אלה (+בסיסי שיגור + הכשרה לכל + הפרוטוקולים הנחוצים לכל זה).
עפ"י המידע לפחות בעיתונות הכללית (חשוב שנבין במדויק, גם על מה אנו מבססים את הערכותינו ומגבלות הכלי הזה), אין בידי הגברים עם החיתולים על הראש מטהראן, מספיק חומר בקיע המועשר לרמה הנדרשת וטכנולוגיות לייצור נשק (כגון, תזמון ה-implosion ע"מ ליצור קריטיות).
ראשי קרב וכלי המסוגלים לשאת אותם, זו שאלה נפרדת – אבל ב*ניסוי כלים* (זה מה שזה כנראה, היה), הבינו הגברים עם החיתול על הראש מטהראן – שהם נחלו כשלון גמור. כל השיגורים שלהם אותרו ויורטו (זה שירטנו חלק מעל עצמינו, זה כי כרגע לא נשקפה מהם סכנת אב"כ. זה לא משנה את העובדה שהם יורטו).
אז הכלים על לוח השח, לא הוקרבו ככל הנראה וכמובן, לדעתי האישית – ע"מ לאפשר את הזינוק האחרון, לכל מרכיבי הפצצה. אז למה אני חושב שהדברים קשורים (בטח ברמת המטרה)?
ננסח זאת כך: איזה קלפים נשארו לטהראן?
אסביר: הפתעה אפשר לעשות פעם אחת. עכשיו ועוד כנראה שנים רבות, זבוב שיחצה מרצ"ע לשטח ישראל, יופל ע"י נ"מ צה"ל. זה שהנאצים בעזה גייסו כמובן, נוער היטלראי חדש, רלוונטי כמו בימי המצור על ברלין. חסר רק סינואר שייצא מהבונקר וילחץ ידיים, כמו בצילום ההיסטורי הנודע. בצפון, הוכחנו חדירה, גם ברמת הפיקוד הבכיר של החזבאללה. אגב, פיקוד שכבר איננו והשלמתו, מורכבת וחשובה פי כמה – כי רק לידי החזבאללה, יכול ציר הרשע, להעביר כלים שוברי שיוויון ו/או חשובים בצורה אחרת. חשובים הרבה יותר, מאשר כמה דאעשים צמאי דם, שאינני מפחית מנוראיות מעשיהם אך אינם סכנה קיומית למדינה. גם דרגי השטח של החזבלונים, יפחדו עוד שנים מכל טוסטר שמחובר לחשמל. גם ברמת חי"ר גרידא, הוכחנו עליונות על כל "משתלמי הקרבות להגנת בשאר אסד". אגב, איפה הוא היום? את נפילת אסד, לא בטוח ציפו בטהראן, אבל גם זה לא מוסיף להם נחת.
הגברים עם חיתול על הראש מטהראן, חשפו גם קלפים שהיו קרובים לחזה: שיתוף פעולה עם הגמלים מצנע, תקיפת ספינות בנתיבי השייט, מיקומים נוכחיים של בסיסי הטילים בתוך איראן (תהיו בטוחים שבמינימום של המינימום, יש עכשיו צילומים קבועים של אתרים אלה, ברזולוציה, שגם אפל טרם הגיעו עליה על פני הקרקע – אם לא כוחות בשטח, יש יתרונות גם לנו, כאשר ממקמים אתרים בחור, שאין בו נפש חיה).
בל נשכח במופעים בלתי נגמרים של mostly peaceful נציגי דאעש, בכל עיר ומוסד של הציויליזציה המערבית. אשר ללא ספק, הטיפשים הקומוניסטים במערב, הדביקו להם את הסלוגנים הקבועים שלהם – מדוכאים, כיבוש, קניבלים אבל באשמת כל מי שתרצו, רק בעיקר – אחר, אך המוני אירופאים ואמריקאים מהשורה, צפו אחוזי אימה, בכל מי שהטמבלויזיה אצלם מנסה למכור אותם (כאמור) כ"מסכנים" – מכריזים על ימי זעם ומשתלטים באין מפריע, על כל שדרה על שם בטהובן ואקדמיה על שם ניטון.
תקציבי הבטחון, בכל המקומות שהזכרתי – עלו לשמיים וגם המעטפת החוקית, הולכת להשתנות (אי אפשר כמובן, בלי שופטי ישראל – אך גם כאן, גם אם עמית ימנה עצמו לאפיפיור, תבשילים עם סרטים לדוגמא, אך נאמר … שכנעו כל אחד עם שכל בראש, מה מעוללת החונטה שחבריה מכריזים "החוק זה אני" – לפיכך, גם אם זה לא יקרה מחר, עזרו האיראנים בטווח הרחוק, גם להשבת האיזון בין הרשויות בישראל).
אבל נחזור אלינו ואשאל שוב: איזה קלפים נשארו עוד לטהראן? לא – האם הם יכולים לשלם מחר למוסטפא ממזרח ירושלים, שילך "לעקוב" אחרי אהרון ברק ויצייר על הקירות גרפיטי. אלא – אמצעים, באותה רמה שהאיראנים הפסידו? (גם אם לדעתכם, לא ב-100% אלא, הפסידו 80% נניח).
עתה, אני בטוח שאתם מבינים את הלך מחשבתי. אלה בכמות, באיכות, בתדירות ובסמיכות האבידה – לא כלים שמשליכים לפח עבור אגו של שוגל עיזים, נוטף דם סינואר. גם אם נניח, שיש עוד דברים, שלא הופעלו בסבב זה – כמעט בלתי אפשרי, שמה שנשאר, שווה אפילו רבע, מהכלים שהאיראנים הפסידו.
זו הסיבה, שאני בטוח כי הסבב הנוכחי, בוצע גם הוא, בגלל תוכנית הגרעין של הגברים עם החיתולים על הראש, מטהראן.
יהיה קשה, עד בלתי אפשרי – להפתיע אותנו שוב. גם אם ההפתעה הבאה תבוא למשל, מתוך ישראל – תקציבי הבטחון הנוכחיים ובעיקר, האווירה הציבורית, החוקית והמשפטית (כן, בישראל – שני האחרונים, שונים, הם לא אותו הדבר), יאפשרו תגובה עצימה ובמסגרת זמנים, שלפני 7.10.23 (תאריך שיזכר לדראון עולם), לא היו אפשריים אפילו.
יתכן אגב, עוד תסריט ואני מודע לו באופן מלא – מימדי טבח 7.10.23, עלו על רעיונותיהם הפרועים ביותר, של המתכננים מטהראן (רציתי לכתוב "הצלחת", אבל המילים הצלחה וטבח, לא יכולים להיות לדעתי, באותו משפט). דהיינו, התכנון היה לטבח קטן בהרבה ומה שאירע, אירע – בגלל שלומיאליות כוחות הבטחון הישראלים.
(אני לא מתכוון אגב, לבגידה של ממש. כמו שרומזים לדוגמא, כמה חברי כנסת. אני טוען שאחד מצבאות, החזקים ביותר בעולם [אלה לא מילים ריקות, הוכחנו כל מילה מזה, בכל מה שכתבתי מעלה] מסוגל לעצור התקפה, באמצעות כמה טנדרים של טויוטה, 10 אופנועים ו-14 גמלים משוטטים. גם ללא שום מודיעין (!), היו כל אלה למעלה – מחוסלים ע"י צה"ל, בשעות הראשונות ללחימה. נכון, עם הרבה יותר אבידות מצערות, לכוחותינו היקרים – מאשר *עם* מודיעין. אבל, מפה ועד טבח -7.10.23 – הדרך לא ארוכה, היא אינסופית).
אבל, האם תסריט זה משנה משהו, ממה שכתבתי? תשובתי: לא!
מדוע? הרי, איך אפשר בכלל להשוות את מה שאירע, לחדירה מוגבלת ולטבח עם כמות קורבנות נמוכה בהרבה?
אז התשובה פשוטה ביותר: מימדי הטבח, אינם העיקר (עם כל הצער, על אובדן נורא של חיי אדם). גם לא סיפורי הזוועות. כיצד? אלה נועדו רק להמם את צה"ל, להמם את החברה הישראלית ולבזבז מזמנו היקר של צה"ל, בחיפוש, רדיפה וציד של חוליות מפוזרות, העוסקות במה שהיווה לדעתי, את מטרת העל של דאעש חמאס ושולחיהם האיראנים – תפיסת בני ערובה!
איך אני יודע? תחילה, סיפור קצר: תפיסת בני ערובה, היא טקטיקה איראנית מובהקת. תבדקו, רק לשם דוגמא, מה היה בלבנון בשנות השמונים של המאה הקודמת (כאן יש אגב, סיפור מעניין, על תפיסת בני ערובה ע"י ארגון הטרור התורן בלבנון באותה התקופה, מתוך המשלחת הדיפלומטית הרוסית – הסיפור אומר, שכוחות מיוחדים של ה-GRU (המודיעין הצבאי), תפסו קרוב משפחה של אחד ממנהיגי הטרוריסטים ודאגו להעביר אותו לקרוב משפחתו – רק בחלקים. האגדה מספרת שכל הדיפלומטים הרוסים חזרו והמחבלים, נמנעו מאז – לחטוף אנשים בעלי אזרחות רוסית. אין דרך לדעת אם זה נכון, אבל גם סיפר זה מתחיל, בחטיפת בני ערובה בלבנון באותה תקופה).
כיצד ידעו, הנאצים מעזה, להכין כל כך הרבה מקומות מסתור של חטופים, אם זו לא היית התוכנית מראש? כיצד ידעו, לבחור ולאמן את כולאיהם (פשע כנגד האנושות!) ולתכנן ולסכם את כל הפרוטוקולים? כיצד ידעו, בסופו של דבר, המוני עזתים, להמתין לשובם של החוטפים עם החטופים ע"מ להתעלל בהם? (ספרו לי עוד אגב, על "בלתי מעורבים בעזה).
מסיבות אלה, אני בטוח שמטרת העל של דאעש חמאס היית – תפיסת בני ערובה.
מסיבה זו, תגובת צה"ל (תסכימו איתי לגבי הציון לה או לא), אינה משנה את תגובתי. התגובה השלומיאלית, הגדילה את מימדי הטבח הנורא. חטיפת בני ערובה, לא ניתן למנוע, כאשר אין אוגדות צה"ל, החונות בפאתי רצ"ע או לבנון. וזה לא היה המצב ב-6.10.23.
לפיכך, הגברים עם החיתול על הראש מטהראן, לא חשפו לפי דעתי – את כל הקלפים שלהם, כעבור כלום. אני לא ממזער, את תוצאותיה הנוראיות של מתקפת 7.10.23. אני שואל, למה לחשוף את מאגרי הטילים של החותים ואת בסיסי הטילים באיראן? הלוגיקה היחידה – במטרה להאריך את הסכסוך ולסבך אותו.
מתקפה קרקעית – איומה ככל שתהיה, נוראה ככל שתהיה, היית נמשכת שבועות בודדים. ללא בני ערובה, אולי לא היינו משטחים את עזה, אבל ברור לכולם – שהיינו פועלים, הרבה הרבה הרבה הרבה יותר באגרסיביות. מה שמאריך את הסכסוך, מה שגורם לסבב זה שלא להסתיים ב-7.11.23, תחשו כמה זמן עבר מאז התאריך שזה עתה קראתם – אלה בני ערובה.
לפיכך, מכל הסיבות שרשמתי, קשה עד בלתי אפשרי (לדעתי) להניח, שמטרת המבצע היית אחרת, מתפיסת בני ערובה. וכאן, הכל מתחבר. הגמלים מצנע יורים עלינו? ללא מערכת הבטחון אשר כולה עסוקה בבני ערובה, הגמלים היו אוכלים הרבה חצץ ומהר. למה לירות מצנע, מצד שני? ביזור חזיתות, היא דרך בטוחה להאריך את הסכסוך. אלמנטרי ביותר.
ולשם מה *זה* נחוץ? להסיט את עיניי העולם, ממשהו אחר. משהו אחר, המצדיק את איבוד הקלפים האלה, את הכלים מלוח השח. וכמעט בלתי אפשרי, שדבר כה חשוב, לא יהיה קשור לתוכנית הגרעין האיראנית.
בין אם זו הישורת האחרונה העצמית או ייבוא כל המרכיבים והידע, מהרפובליקה ה"דמוקרטית" בצפון קוריאה – מהותה המדויקת אינה משנה, בהקשר של תגובתי (מעבר לתגובה זו, אני מניח שמי שצריך לדעת, מי שעצירת תוכנית הגרעין האריאני, זו עבודתו – יודע)
כך שאני מסכים עם דברי הכותב, כי איראן ממשיכה להשתמש בשיחות, במטרה למשוך זמן ולפזר מסכי עשן. אך לדעתי האישית, טבח 7.10.23 – אינו רק אחת התוצאות, של ויתורים קודמים לגברים עם חיתול על הראש מטהראן. לדעתי האישית, הוא חלק בלתי נפרד מתוכנית זו ואני מקווה, שהוכחתי זאת בדבריי בתגובה זו, מעבר לכל ספק סביר.
קרל פיליפ גוטפריד פון קלאוזביץ, כתב פעם כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים". כוונתו היית לכך, שאין לראות את המלחמה, במנותק משאר מעשי המדינה – בעיקר, צידם השני של יחסי החוץ: דיפלומטיה. זוהי דעה פרטית כמובן, הדברים במדעי המדינה, אינם עולים לכדי אמת מוחלטת – כמו לדוגמא, במתמטיקה. אך בהנחה שאתם מסכימים עם אמרה זו, קשה שלא לירות את הקשר בין הטבח, לבין תוכנית הגרעין.
היה זה כנראה, משהו חשוב מאוד, אשר גרם ועדיין גורם – לדאעש בעזה ומפעיליהם הנאציים בטהראן וקטאר – למשוך את הזמן. אסור כמובן, לאפשר זאת. הסכנה כאמור, אינה נובעת לדעתי, רק ממשיכת הזמן באמצעות שיחות. אחד הדברים שהניע את בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, היה החשש כי הנאצים ישיגו ראשונים, נשק גרעיני. גם היום, אסור לתת לזה לקרות. המשטר בטהראן פגיע – אסד איננו. רוסיה תקועה עמוק בבוץ האוקראיני. צפון קוריאה מבזבזת כוחות ותחמושת "לעזור" להזיותיו של פוטלר וסין מקווה שכל זה לא היה קורה, כי היא חייבת שקט תעשייתי במטרה להגיע לכוח מקסימלי, ע"מ להכריע כנראה בעשור הקרוב (אחריו אוכלוסייתה, צפוייה גם להזדקן וגם לקטון) את טייואן ואת מגיניה.
זה שלציר הרשע יש אוייבים משותפים, לא אומר שכל אחד מהם שמח, כאשר מישהו אחר תוקף. רוסיה ואיראן אוהבים כמובן, שתשומת ליבה של ארה"ב מפוצלת בין אירופה למזרח התיכון. אבל צפון קוריאה, מפסידה חיילים ותחמושת וכלכלתה, לא בדיוק תאפשר לה להשלים אותם וסין, כבר כתבנו … (בנוסף, הנשיא הנוכחי של ארה"ב יותר מישמח, אם יוכל לבסס אפילו חלק קטן ממלחמות הסחר עם סין, על סנקציות בגלל השתתפותה בהזיותיהם של פוטלר או טהראן).
הפגנת כוח צבאי אמריקאי במזה"ת, יכולה להתחיל את הדומינו, שיביא גם את האייטולות למערות בטורא בורא. גם בדיפלומטיה, צריך וניתן להפעיל אמצעים חריפים בהרבה מהקיימים.
בני הערובה בעזה, כי דאעש עזתי והנאצים בטהראן, בטוחים שלכל היותר, הם יקבלו קצת פחות מחבריהם המתועבים – מבתי הכלא הישראלים. שני הנושאים (תוכנית הגרעין ובני הערובה), קשורים. לחץ דיפלומטי ולחץ צבאי, יכול להשיג את שתי המטרות.
כל מילה בסלע
המזל של האיראנים זה שיש לנו את ביבי כראש ממשלה. הוא לא יעשה כלום עם ההזדמנות הנוכחית. ימסמס אותה, ויתן לאיראנים להגיע גם לפצצה גרעינית וגם לשקם את חיזבאללה.
חייבים להעמיד אולטימטום לאיראנים. או שהיא תסלק את החמס ו את החותים ותפרק אותם מנשקם ולהגביל את זה בזמן או שתהיה התקפה כוללת על מתקני הגרעין ומתקני הנפט ותשתיות צבאיות. התקפות שימשכו עד מיתות המשטר של האייטולות.
ב״סד מקור הבעיה נתניהו ובג״ץ וראשי הצבא סילוקם ברגע זה יהיה הפתרון לעתיד והצלחה להצלת ישראל ובא לציון גואל