כפי שעשו בהצלחה בעבר, האייתוללות שוב מפזרים מסך עשן דיפלומטי עבור המשך קידום תוכנית הגרעין
המשבר בו נמצא משטר האייתוללות, אולי באחת מנקודות השפל שלו, מציב הזדמנות משמעותית בפני ארה"ב ובנות-בריתה.
קריסת שותפה האזורי החזק ביותר, באשר אל-אסד בסוריה, הותירה את טהרן ללא עמוד תווך עיקרי במזרח התיכון. גם שליחי הטרור המאיימים ביותר שלה, חמאס וחיזבאללה, ספגו מפלות קשות הודות לפעולות צבאיות מצד ישראל. כלכלת איראן במשבר ובידודה הבינלאומי מחריף, והמשטר פגיע מאי-פעם. זהו רגע שאסור לפספס, הזדמנות בלתי חוזרת לבלום אחת ולתמיד את השאיפות האיראניות.
מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, איראן הושיטה לפתע ענף של זית ומצהירה על כוונתה לכאורה לדון אודות תוכנית הגרעין. סגן הנשיא מוחמד זריף אף דחק בטראמפ בפומבי לשוב לשולחן המשא ומתן. "אני מקווה כי בפעם הזו טראמפ יהיה רציני יותר, ממוקד יותר ומציאותי יותר", הצהיר. החיזור הדיפלומטי הזה הוא בבסיסו תמרון אסטרטגי על מנת להרוויח זמן. איראן חוששת בבירור מכך שטראמפ לא רק יטיל מחדש סנקציות כלכליות משתקות, אלא גם יתמוך בפעולה צבאית ישראלית נגד מתקני הגרעין בשטחה.
משמעות ההתלהבות הפתאומית בטהרן לשוב לשיחות היא שהאייתוללות אינם מתכננים לנטוש את תוכנית הגרעין, אלא לנצל אותה כדי לעבור בשלום את כהונת טראמפ. עבורם, משא ומתן הוא לא יותר מניסיון נואש למנוע מהנשיא האמריקני את כוונתו לשתק את איראן כלכלית ומדינית.
לארה"ב אסור ליפול למלכודת הזו. האידיאולוגיה המרכזית של האייתוללות לא השתנתה. המשטר בנוי על בסיס עמוק של אנטישמיות ואנטי-אמריקניות: "השטן הקטן" שעומד בדרכה של איראן להביס יום אחד את "השטן הגדול". אמונת הליבה הזו לא תשתנה לאחר חתימה על הסכם מדיני כזה או אחר. המטרה האסטרטגית של איראן תמשיך להיות ייצוא המהפכה האסלאמית. שום משא ומתן בעבר, בהווה או בעתיד, יגרום לה לוותר על המשימה הזו.
ועד כה, הטקטיקה של קניית זמן בשיחות עבדה היטב. איראן הצליחה להגיע להסכם עם ממשל אובמה שסיפק לה רווחה כלכלית ולגיטימציה דיפלומטית, לצד הבטחה עתידית לנשק גרעיני. כאשר הנשיא אובמה עלה לשלטון איראן הייתה במצב קשה הודות לסנקציות חמורות שהטיל קודמו, הנשיא בוש הבן. אך במקום להמשיך בלחץ, אובמה בחר לרדוף אחרי הסכם שהסיר את הסנקציות והזרים מיליארדי דולרים לכלכלה האיראנית, מה שאפשר לאיראן להחיות מחדש את שליחי הטרור שלה.
השלכות ההחלטה הזו התבררו בין היתר בבוקר השבעה באוקטובר 2023, כאשר חמאס בעידוד האיראנים פתח בפלישה אכזרית לישראל, ומיד לאחר מכן חיזבאללה פתח בחזית נוספת מצפון. גם איראן עצמה שאבה עידוד מן המצב ובפעם הראשונה שיגרה עשרות טילים בליסטיים משטחה ישירות אל שטח ישראל.
כעת האייתוללות מנסים לשחזר את הצלחת השיחות הממושכות שניהלו מול אובמה וביידן, והפעם מול הנשיא טראמפ, ושוב בניסיון להרוויח זמן, כסף ולגיטימציה לתוכנית הגרעין. גם כאן המטרה הסופית לא השתנתה: השגת נשק גרעיני, לא רק כאמצעי הרתעה אלא ככלי עיקרי להשגת שאיפותיה האסלאמיסטיות: השמדת ישראל, ייצוא המהפכה, ולבסוף עיצוב מחדש של הסדר הגלובלי בהתאם לתפיסת עולמה הקיצונית.
לאחר שתחזיק בנשק גרעיני, איראן תהנה מהגנה מוחלטת מפני התערבות חיצונית ולא תצטרך לחשוש עוד מתגובות צבאיות. במציאות הזו, שום מאמץ דיפלומטי לא ישכנע אותה לוותר מרצון על מעמד כוח שכזה. כבר היום נראה כי אנחנו קרובים באופן מסוכן למצב בו איראן פורצת במהירות ליכולת גרעינית, ולכן הפתרון היחידי הוא לנטרל את היכולת הזו לאלתר.
דרך הפעולה הרצויה מבחינת ממשל טראמפ היא ברורה כשמש: להפעיל מחדש לחץ מקסימלי, לתמוך במתקפה ישראלית נגד תשתיות הגרעין באיראן, ולהבטיח כי משחקי ההטעיה ומריחת הזמן של האייתוללות לא יצלחו פעם נוספת.
ד"ר מג'יד רפיזאדה הוא חוקר מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד, ונשיא ‘המועצה האמריקנית הבינלאומית למזרח התיכון’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
