השופט מנחם נאמן: יצחק עמית הוא הקיצוני ביותר בעליון

שופט בדימוס מנחם נאמן התארח באולפן 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר לשיחה על מצב מערכת המשפט, אמון הציבור, הרפורמות שצריך לקדם, משפט נתניהו, והחוויה המטלטלת שלו כילד ניצול שואה

שופט בדימוס מנחם נאמן התארח באולפן 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר. צילום מסך מתוך הסרטון

השופט בדימוס מנחם נאמן, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה מתארח לשיחת עומק עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על מצבה של מערכת המשפט בישראל, על אמון הציבור בה, על הרפורמות שהוא סבור כי יש לקדם, הצורך בתיקון הוועדה למינוי שופטים, ספקות לגבי התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והחוויה המטלטלת שלו כילד ניצול שואה.

נאמן, איש רב פעלים, מכהן כיום כיו"ר ועדת הבחירות של הליכוד, ומחזיק ברקע עשיר ומגוון – החל מתפקידו כשופט, דרך היותו חזן בבתי כנסת ברחבי העולם ועד להיותו ניצול שואה.

מערכת המשפט – איבוד האמון הציבורי

במהלך הראיון, נאמן דיבר בהרחבה על מערכת המשפט בישראל, והתייחס במיוחד לירידה החדה באמון הציבורי בבג"ץ. "האמון בבית המשפט העליון החל להידרדר כאשר הנשיא לשעבר אהרן ברק קבע כי בג"ץ רשאי לעסוק בכל נושא ציבורי, ללא תלות בכך שהעותרים נפגעו ישירות", אמר נאמן. לדבריו, הרחבה זו של סמכויות בג"ץ גרמה לו להפוך למעורב יתר על המידה בשיח הציבורי, והובילה לתחושת ניכור בקרב הציבור הרחב.

נאמן ציין כי כיום בג"ץ עוסק פעמים רבות בנושאים "שוליים", ואף אמר בציניות כי "הגיע למצב שבו השופטים דנים אפילו בשאלה איזה שוקולד מגיע לאסירים בכלא".

נאמן, שהכיר את יצחק עמית עוד מתקופתו בחיפה, התייחס למינויו לנשיא בית המשפט העליון והביע ספקות לגבי הליך הבחירה. "במערכת המשפט נצמדים לשיטת הסניוריטי, אך אין לכך בסיס הכרחי. אנחנו רואים שכבר בתורה לא הלכו לפי שיטת הבכורה – משה נבחר להנהיג ולא אהרון הבכור", טען נאמן.

הוא ציין כי לדעתו עמית נחשב לאחד השופטים הקיצוניים ביותר מבחינה אידיאולוגית, והביע חשש כי מינויו יתרום להעמקת הקרע בין מערכת המשפט לבין הציבור.

מילדות בשואה לשופט מחוזי

נאמן, יליד 1938, שיתף בסיפורו האישי כמי שעבר את השואה ברומניה. בגיל 3.5 הוא ומשפחתו הוגלו לטרנסניסטריה, שם חיו בתנאים קשים של רעב, מחלות וכפור. "חשבנו שאף אחד לא יינצל", סיפר. "אבא שלי היה חזן, שוחט ומוהל, והוא עשה כל שביכולתו כדי לשמור על חיי המשפחה. הוא היה גונב תפוחי אדמה וסלק מהעבודות הכפויות כדי שנוכל לשרוד".

לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה משפחתו לרומניה, וב-1949 עלתה לישראל. כאן החל את מסעו הלימודי – תחילה בישיבה בחדרה, לאחר מכן בכפר הרואה, ובהמשך למד משפטים במקביל לשירותו הצבאי ברבנות. לימים פתח משרד עורכי דין, התקדם לשיפוט בבית משפט השלום, ובהמשך מונה לשופט מחוזי בחיפה ואף לסגן נשיא בית המשפט המחוזי.

משפט נתניהו והאקטיביזם השיפוטי

באשר למשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאמן הביע ביקורת חריפה על עצם הגשת כתבי האישום. "זהו תיק פוליטי לכל דבר. הם לא ציפו שהוא ימשיך להיאבק, חשבו שהוא יפרוש", אמר. הוא הדגיש כי לדעתו אין כל בסיס לתיק 2000 ו-4000, וכי הדרך הנכונה הייתה לגבש הסדר טיעון על סעיף קל יותר.

בהתייחסות רחבה יותר לאקטיביזם השיפוטי, נאמן טען כי אהרן ברק הוביל למהפכה משפטית שהעבירה כוח עודף לבג"ץ. "אנשים שהרגישו שכוחם הפוליטי נחלש, ניסו להעביר את הכוח לבית המשפט העליון, וכך נוצרה מערכת משפטית בעלת נטייה ברורה לצד אחד", אמר.

נאמן הדגיש כי הדרך המרכזית לשינוי מערכת המשפט טמונה ברפורמה בוועדה לבחירת שופטים. "צריך להוציא מהוועדה את עורכי הדין שמופיעים בפני השופטים – זהו ניגוד עניינים מוחלט", טען. בנוסף, הביע תמיכה בהקמת בית משפט לחוקה, שיטפל בנושאים חוקתיים במקום בג"ץ.

לדבריו, "אם הוועדה למינוי שופטים תעבור רפורמה משמעותית – יש תקווה. אחרת, המערכת תמשיך להתרחק מרוח העם".

השופט בדימוס מנחם נאמן מציג נקודת מבט ייחודית ונוקבת על מערכת המשפט הישראלית. כאדם שעבר את אימי השואה, נלחם על מקומו בחברה הישראלית והגיע לתפקידים בכירים, הוא מבקש לעורר דיון אמיתי בשאלת האיזון בין הרשויות. "יום העצמאות בשבילי הוא לא רק חג – זהו נס", סיכם. "אך כדי לשמר את הנס הזה, אנחנו חייבים להחזיר את האמון במערכת המשפט ולתקן את דרכיה".

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *