האקדמיה הישראלית נלחמת באנטישמיות בחו"ל ומתעלמת ממנה בבית

טבח ה-7 באוקטובר היה אמור לשנות את הגישה של המוסדות האקדמיים בישראל כלפי תמיכה בטרור, במיוחד כשנשיאי האוניברסיטאות והרקטורים הצהירו על אפס סובלנות לתופעה. אך שנה אחרי, נראה שדברים לא השתנו – ומאידך, אנחנו עדים בקמפוסים לאירועים והצהרות אנטישמיים שמשווים את ישראל לנאצים, שמהללים טרור ושוללים את זכות קיומה של המדינה מבלי שיש לכך התייחסות מהנהלת האוניברסיטאות. מה שמפתיע הוא שבזמן שהאוניברסיטאות בישראל נאבקות למגר את האנטישמיות בקמפוסים בחו״ל, הן לא נוקטות בצעדים דומים מול גילויים כאלה בתוכן.

המציאות בקמפוסים הישראלים

בתחילת 2025, פורסם ב״ישראל היום״ כי למעלה מ-180 תלונות הוגשו לוועדות המשמעת באוניברסיטאות השונות בגין חשד להסתה ותמיכה בטרור מצד סטודנטים מאז תחילת המלחמה, אולם מרבית התיקים נסגרו. האוניברסיטאות בישראל פנו בנובמבר 2023 במכתב לאוניברסיטאות בעולם, בו הביעו דאגה מהשיח האנטישמי והאנטי-ישראלי בקמפוסים בעקבות מתקפת חמאס, וביקשו לגנות כל תמיכה בחמאס. באפריל 2024 פרסמו מכתב נוסף על רקע ההפגנות ומאהלים בקמפוסים, בו הדגישו שאסור שחופש הביטוי יכלול איומים ואלימות נגד הקהילה היהודית וקריאה להשמדת ישראל. עם זאת, חודש לפני כן, מרצים מאותן אוניברסיטאות ישראליות שלחו מכתב לנשיא ביידן להטיל אמברגו על ישראל בטענה לרצח עם בעזה.

בעוד אנחנו רואים כיצד יוצאים מסרים סותרים מסגל האוניברסיטה, צריך להתבונן כיצד הרטוריקה השתנתה בחלק מהמוסדות האקדמיים. הנה מספר דוגמאות מכמה מהאוניברסיטאות הגדולות בישראל שכל אחת חמורה יותר מקודמתה:

אוניברסיטת בן גוריון

במאי 2022, נשיא האוניברסיטה פרופ׳ דני חיימוביץ׳ הצהיר כי האוניברסיטה נוקטת אפס סבלנות כלפי הסתה נגד ישראל. באוגוסט 2024, לאחר שסטודנט שיתף סרטון הספד לאיסמעיל הנייה, רקטור האוניברסיטה ציין כי מדובר בטעות שנעשתה בהיסח דעת, אך לא ננקטו צעדים משמעותיים. למרות הצהרות אלו, נראה כי לא נעשו פעולות משמעותיות כלפי גילויי אנטישמיות או תמיכה בטרור בקמפוס. זאת, במיוחד לאור העובדה שאוניברסיטת בן-גוריון אימצה את הגדרת IHRA לאנטישמיות ביולי 2024. בדצמבר 2024, התאים הסטודנטיאלים של חד"ש ועומדים ביחד קיימו ״שיעור ציבורי״ באוניברסיטה תחת הכותרת ״עזה בעברית״, בו האשימו את ישראל בפשעי מלחמה וברצח עם, תוך התעלמות מוחלטת מאחריות חמאס למלחמה ולמשבר ההומניטרי ברצועה.

האוניברסיטה העברית

ב-12.11.23, נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן ורקטור האוניברסיטה תמיר שפר שלחו מכתב לכל הסטודנטים וסגל האוניברסיטה המגנה כל תמיכה בטבח של חמאס. אך במרץ 2024, פרופ׳ נדירה שלהוב-קיבורקיאן מהאוניברסיטה העברית קראה בפודקאסט לאזרחי ישראל ״פושעים״, שללה את זכות קיום ישראל וכחשה את פשעי חמאס, וקיבלה עונש השעיה של 4 ימים בלבד. במאי 2024, התקיימה שביתת מחאה של סטודנטים בקמפוס כנגד המלחמה, בה הם קראו באותה נשימה להשתלט באלימות על מסגד אל-אקצה.

אוניברסיטת חיפה

בתחילת המלחמה אוניברסיטת חיפה השעתה 6 סטודנטים בשל פוסטים של תמיכה בחמאס. אולם ב-7.1.24 היא חזרה בה מהחלטתה להשעות את אותם סטודנטים, כך שלמעשה הם בכלל לא הושעו בגלל דחיית סמסטר הסתיו בצל המלחמה. ביוני 2024, פרופסור אסעד ג׳נאם השתתף בפאנל וירטואלי עם ד״ר באסם נעים, בכיר חמאס שמייצג רבות את ארגון הטרור בתקשורת העולמית. בסוף 2024, התנוססו כתובות נאצה אנטישמיות ברחבי אוניברסיטת חיפה בהן ״ציונות = נאציזם״ ו״הפקולטה למדעי הג׳נוסייד״ ו״עזה תנצח״.

אוניברסיטת תל אביב

ב-22 באוקטובר 2023, רקטור האוניברסיטה, פרופ' מרק שטייף, פרסם מכתב שבו צוין כי האוניברסיטה שוללת תמיכה בטרור ומטפלת בכך בחומרה. אולם פחות משבוע מאז הטבח של ה-7 לאוקטובר, פניתי בעצמי לרקטור בעקבות תמיכה של הסטודנטית עמית כהן בטבח, אך היא לא הושעתה. באפריל 2024, ד"ר ענת מטר ספדה למחבל וליד דקה ולהגנתה אוניברסיטת תל אביב טענה כי החוק בישראל מאפשר גם התבטאויות פוגעניות. במפגש לציון 30 יום לטבח, נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת, השווה חמאס לעמלק ואמר שצריך לנהוג בו בצורה זהה. אולם, בינואר 2025, בהזמנתו לכנס ״מה קורה בעזה?״, הוא הביע סלידה מההרס והמצב ההומניטרי ברצועה ודאגה שחיילי צה״ל לא תמיד שומרים על כללי התנהגות נאותים, זאת מבלי שום קונטקסט מה הוביל למלחמה מלכתחילה. מאז תחילת הלחימה, צה"ל פועל לסייע לתושבי עזה כדי למנוע פגיעה באזרחים. לפי הערכות ומחקרים היחס בין מספר הרוגים חמושים לאזרחים בעזה הוא מבין הנמוכים בהיסטוריה.

הפתרון המוצע

מאז ה-7 באוקטובר, כ-30% מהסטודנטים בישראל נקראו למילואים – עשרות אלפי סטודנטים שעזבו הכל, דחו לימודים, וחלקם אף נפלו בקרב. בזמן שהם נלחמים להגן על המדינה, חלק מחבריהם ומוריהם בקמפוסים ממשיכים להפיץ תעמולה אנטישמית ולתמוך בטרור.

על המוסדות האקדמיים בישראל לאמץ את הגדרת האנטישמיות האוניברסלית שלIHRA, שכבר אומצה על ידי עשרות מוסדות אקדמיים בצפון אמריקה ובאירופה. הגדרה זו תאפשר שיח מכבד בקמפוסים תוך הצבת גבולות ברורים על חופש הביטוי. אם באוניברסיטת קולומביה כבר השעו סטודנטים, קבוצות סטודנטים ומרצים שפעלו והתבטאו באנטישמיות, כך גם ראוי שיעשו אוניברסיטאות בישראל.

תום יוחאי הוא מנהל CAMERA on Campus ישראל