האמת על מסאפר יטא

הסרט "אין ארץ אחרת" מציג תיעוד מניפולטיבי שחוטא לאמת. העובדות שונות בתכלית

צילום מסך מנאום הזכייה

בטקס פרסי האוסקר הנוצץ שהתקיים השבוע בהוליווד, זכה הסרט הפלסטיני-ישראלי "אין ארץ אחרת" בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. למעשה, הסרט מתאים יותר לקטגוריית סרטי הפנטזיה או המדע הבדיוני. יוצרי הסרט, באסל עדרא ויובל אברהם -הראשון תחקירן בצלם לשעבר והשני עיתונאי ערוץ קיקיוני ממחוזות השמאל הרחוקים – אינם מסתירים את האג'נדה האנטי ישראלית שלהם. בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ניתן למצוא שלל אמירות תמיכה בעזה, בפלסטין ואפילו בחמאס.

אם הסתקרנתם עד עכשיו במה מדובר, הרשו לנו לחסוך לכם 95 דקות רצופות של הכפשות, עיוותים ובדיות. הסרט מגולל את סיפורה של משפחת עדרא, שלטענתם רק מבקשת להישאר במסאפר יטא, אדמות אבותיהם מזה מאות שנים. לפי הסרט, "חיילי הכיבוש" במסעות הרס ואף הרג מנשלים אותם באכזריות ומותירים אותם על טפם וזקניהם, ללא קורת גג בחום המדבר וצינת הלילה. כל זאת, בפסקול נוגה וצילומי נוף מדבר תמימים, מתובלים בים של דמעות ונהי ממיטב היוצרים של פאליווד.

אבל קריטי שכל אחד יכיר את מה שמתרחש מאחורי הקלעים של הפקה זו . נתחיל מהעובדות: מסאפר יטא הוא למעשה שטח אש 918 הממוקם במזרח הר חברון. זהו אחד משטחי אש רבים שמדינת ישראל הגדירה למטרות ברורות, לאחר שווידאה כי אין התיישבות קבע בשטח. בשנות ה-90, ערבים מהעיר יטא הסמוכה החלו לפלוש ולבנות בשטח, תוך שהם מנצלים אישורי רעיית צאן שצה"ל העניק להם לתקופות מסוימות בשנה. בעקבות זאת הודבקו צווי הריסה, אך הפולשים, בסיוע ארגוני שמאל קיצוני, עתרו לבג"ץ כנגד ההריסה.

או אז, במקום שבג"ץ יגלגל אותם מכל המדרגות וידחה את עתירתם על הסף, החלה תקופה "נפלאה" של הליך משפטי מייגע. מצד אחד, לפי הדין, הוקפאו כל הליכי האכיפה נגד הפלישה. מצד שני, בניגוד לדין, הפולשים המשיכו לבנות, לסלול דרכים ולהתבסס בשטח. כך, קרוב לשני עשורים שהמערכת הישראלית המפוארת מביטה מהצד איך בעיה קטנה של כמה פחונים הופכת לבעיה ענקית של 700 (!) מבנים, בתי ספר ומבני דת. הסחבת הסתיימה סוף סוף במאי 2023 בפסק דין נחרץ של בג"ץ שקבע, על פי תצלומי אוויר, כי אין שמץ של אמת בטענות להתיישבות היסטורית וכי לפולשים אין זכויות בקרקע, תוך שהוא מציין את חוסר ניקיון הכפיים של העותרים. פסק הדין סלל את הדרך לרשויות המדינה ולצה"ל לפנות את הפולשים ולהשיב את השטח לייעודו המקורי – שטח אש.

הפולשים וחבריהם האנרכיסטים מארגוני השמאל הבינו כי ייכשלו בבית המשפט, ופנו במקביל לאפיק שבו הם מצטיינים – דעת הקהל. הם פצחו במסע אנטישמיות והכפשות, לא בוחלים בפרובוקציות, אלימות ושקרים, ומציבים את "מסאפר יטא" כזירת מאבק תודעתית מרכזית. השבוע הגיע מאבק זה לאחד משיאיו, על במת האוסקר מול עיני העולם.

איך קורה שערבי וכבשה עם אוהל הופכים למפלצת שמערערת על תדמיתה של מדינת ישראל? בסופו של דבר, מבאסל ומשפחתו ואפילו מיובל אברהם, אין לנו לא ציפיות ולא אכזבות. הציפיות שלנו הן מעצמנו: מדינת ישראל. ראשית, מערכת המשפט שאפשרה קרקס משפטי של שני עשורים, שבחסותו הפלישה צמחה למימדי ענק, נושאת באחריות. שנית, גורמי האכיפה במדינת ישראל שלא שינסו מותניים כדי לבצע את המשימה שלהם: לשמור על שטחי האש ולהשתמש בכלים חוקיים כדי לסלק כל בניה ארעית ככל שתהיה. ושלישית, תופתעו לשמוע, דווקא ממשרד החוץ יש לנו ציפיות גבוהות. כי מי שמחולל את כל פסטיבלי השקר האלו, מי שעומדים לצד, ולפעמים גם לפני, אויבנו במערכה על הארץ הזו, אלו גורמים זרים – מדינות וארגונים ובראשם האיחוד האירופי, שגם מממנים את הפעילות הבלתי חוקית בדמות בניה וסלילת כבישים, גם מממנים את ההליכים המשפטיים הבלתי נגמרים, ולבסוף גם מייצרים את הפרובוקציות בשטח, מתעדים ויוצרים נזק תדמיתי עצום למדינת ישראל. כאן, נדרש משרד החוץ ללחוץ STOP: לסלק את ארגוני האנרכיסטים מהארץ ולצמצם את יכולת ההשפעה שלהם בארץ ומתוך כך גם בזירה הבינלאומית. ובקיצור – לצאת מהסרט.

תמר סיקוראל היא דוברת תנועת רגבים

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. האוטו אנטישמים במידת ישראל מתפרנסים לא רע מכל האנטישמים בעולם ועוד מקבלים פרסים על כך והכל בחסות בג״ץ