במקום להשתמש בערוצים דיפלומטיים מקובלים, ממשלות אירופה מזרימות חצי מיליארד שקל לארגונים המגישים עתירות לבג"ץ נגד ממשלת ישראל
במשך שנים, ישראל מתמודדת עם תופעה מטרידה: ממשלות זרות שופכות סכומי עתק על ארגונים הפועלים לשינוי מדיניות של ממשלה נבחרת. חלק עיקרי מפעילות הארגונים הוא בזירה המשפטית הישראלית. כך פועל המשולש: המדינות הזרות מזרימות כסף, הארגונים 'שוטפים' את בג"ץ במבול עתירות – ושופטי בג"ץ במקום לדחות על הסף ולפסוק הוצאות, בוחרים לדון בעתירות ולתקוע מקל בעבודת הממשלה ובכך מטרפדים את רצון הבוחר. מחקר של "אם תרצו" מגלה כי בין השנים 2017 -2025, 38 ארגונים הממומנים על ידי מדינות זרות, הגישו לא פחות מ-999 עתירות לבית המשפט העליון. כלומר, מדובר בממוצע של מעל 123 עתירות בשנה, וכולן ממומנות בכספים שמקורם במדינות זרות.
מדובר בסכומי כסף דמיוניים – כמעט 500 מיליון ש"ח שזרמו מהקופות הציבוריות של מדינות זרות לארגונים הללו. מי שמוביל את "מפעל העתירות" הזה הוא "המוקד להגנת הפרט", שהגיש לבדו 416 עתירות, במימון של למעלה מ-36 מיליון ש"ח. אחריו נמצאים "האגודה לזכויות האזרח", ארגון "גישה", "רופאים לזכויות אדם" ו"עדאלה" – כולם ארגונים שנהנים מהמימון הזר ותורמים להצפת בג"ץ בעתירות שמטרתן לקדם אג'נדות בינלאומיות במסווה של פעילות אזרחית.
מבול העתירות עוסק בליבת המדיניות של ממשלות ישראל. השבוע, פנו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וגישה בבקשה לצו ביינים שיאסור על ישראל לעצור את מעבר הסיוע לעזה, השופטים ביקשו את תגובת המדינה באופן מיידי.
ארגון המוקד להגנת הפרט הגיש מעל ל-100 עתירות בשנים האחרונות נגד הריסת בתי מחבלים ובכך פוגע במדיניות ההרתעה של ישראל, האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לביטול החוק שאיפשר את סגירת ערוץ תומך הטרור אל ג'זירה, ארגון עדאלה וארגון גישה הגישו עתירות לביטול החוקים לסגירת אונר"א בישראל. כמובן, אפשר להזכיר את העתירות הרבות של ארגונים להריסת התיישבות ביהודה ושומרון, לביטול החוקים להוצאת מסתננים בלתי חוקיים, להכנסת קרובי משפחה של חמאס לטיפול רפואי בישראל, לשינוי הוראות פתיחה באש של חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה ובכך לכבול את ידיהם ועוד מאות עתירות.
ישנה טענה המנסה לכרוך ולהשוות בין המימון הממשלתי הזר למימון פרטי, אולם מדובר בטענה מופרכת. חשוב להבחין בין שני סוגי תרומות: מימון פרטי, המגיע מתורמים פרטיים המביעים את עמדתם באמצעות כספם האישי או במקרים אחרים על ידי קרנות פרטיות המגייסות כספים מהרבה תורמים פרטיים, ומימון ממשלתי, שמגיע ישירות מתקציביהן של מדינות. בעוד שהראשון הוא ביטוי לגיטימי של תמיכה פרטית, השני הוא התערבות פוליטית במסווה של פעילות למען "זכויות אדם". יחסים דיפלומטיים בין מדינות מאפשרות להן להשפיע וללחוץ על בת בריתה. כאשר ממשלה זרה עושה שימוש פסול בכסף הציבורי שלה על מנת ליצור תצוגת שווא של פעילות כביכול מקומית בישראל ובכך מקדמת את האג'נדות של המדינה שלה, היא חותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית. לאדם או קרן פרטית אין אפשרות להשפיע ברמת יחסי החוץ ולכן הניסיון להשוות בין הדברים הוא מצג שווא.
ארצות הברית מתמודדת עם איום ההשפעה הזרה באמצעות חוק ה-FARA (חוק רישום סוכנים זרים) מ-1938, המחייב סוכני השפעה זרים לדווח על פעילותם, מימונם וקשריהם, תחת פיקוח משרד המשפטים. לאחר אירועים כמו התערבות רוסיה בבחירות 2016, הוצעו תיקונים לחוק להגברת השקיפות והעונשים. אוסטרליה חוקקה ב-2018 חוקים הנוגעים באופן מפורש באיום ההשפעה הזרה וביכולת של מדינות להתערב ולהשפיע על אוסטרליה, הפעילויות המחויבות בדיווח הן: פעילות לובינג פוליטית ופרלמנטרית, פעילויות תקשורתיות, וכן פעילות של תרומות ומימון כאשר בשנה האחרונה החוק תוקן ושופר.
המציאות הישראלית היא אבסורדית ואף מדינה דמוקרטית לא הייתה מאפשרת תופעה כזו בתחומה. דמיינו שצרפת הייתה מגלה כי ממשלת גרמניה מממנת ארגונים הפונים לבית המשפט שלה כדי לשנות את מדיניות ההגירה שלה, או שממשלת ספרד הייתה מממנת ארגונים באנגליה שהיו פועלים להעמיד לדין בינלאומי חיילים בריטים שלקחו חלק במלחמות באפגניסטן. זה פשוט לא היה קורה. אבל בישראל, זה קורה על בסיס יומיומי, וזה נמשך שנים.
המדינות המובילות במימון הארגונים שעוסקים בלוחמה המשפטית נגד ישראל הן גרמניה (105 מיליון ש"ח), האיחוד האירופי (55 מיליון ש"ח), בריטניה (38 מיליון ש"ח), הולנד (34 מיליון ש"ח) ושוויץ (33 מיליון ש"ח).
למיליוני הדולרים המוזרמים על ידי הממשלות הזרות לארגונים יש השלכות חמורות במיוחד בתקופות לחימה. ביוני 2024, בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה של "גישה", "המוקד להגנת הפרט", "רופאים לזכויות אדם", "האגודה לזכויות האזרח" ו"עדאלה", דבר שככל הנראה הביא לכך שהמדינה הכניסה יותר סיוע הומניטרי לרצועת עזה, סיוע שכמובן מגיע לידי חמאס. באוקטובר 2024, בג"ץ דרש מהמדינה להסביר מדוע היא אינה מאפשרת פינוי פצועים מעזה למדינה שלישית, ובעקבות עתירה של ארגונים במימון ממשלות זרות, בדצמבר 2024, הורה בג"ץ למדינה להסביר מדוע לא יסופק למחבלים בבית הכלא מזון זהה לזה שמקבלים אסירים פליליים.
ישראל חייבת לשים סוף להתערבות הזו. חוק המיסוי של ח"כ אריק קלנר על תרומות מארגונים במימון ממשלות זרות הוא לא רק צעד כלכלי – הוא צעד הכרחי לשמירה על הריבונות שלנו. החוק אינו מונע מהארגונים לפעול ולקבל תרומות, אבל כן יוצא עם אמירה ברורה, ממשלות זרות המעוניינות לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית יצטרכו לשלם מחיר ולא יוכלו להמשיך להפוך את ישראל למגרש המשחקים שלהן. הדמוקרטיה הישראלית חייבת להגן על עצמה מהשפעה זרה, הגיע הזמן שהממשלה תעביר את החוק הזה, לפני שיהיה מאוחר מדי.
אלון שוורצר הוא ראש אגף המחקר בתנועת אם תרצו
דרושה תשובה פשוטה לבג"ץ
———————————-
משפט אחד: הממשלה לא תשיב לעתירה כי ביהמ"ש פועל שלא בסמכותו ומבזבז זמן דיוני יקר של אזרחי מדינת ישראל לטובת שאלה פוליטית שלא בסמכותו ובמימון סוכנים זרים.
את התשובה יש להגיש בכתב יד על פתק בגודל של 5*5 ס"מ שיש במשרדים לרשום הודעות קצרות. עדיף פתק בצבע ירוק זוהר או צהוב בוהק.
אם ביהמ"ש יקבל את העתירה או יחייב בצו או יוציא סעד זמני או יחייב בהוצאות: תתכנס הכנסת, תצביע כי ביהמ"ש פעל שלא בסמכותו ועל הממשלה להתעלם מכל צו
עם החוק הזה שר המשפטים יכנס את הוועדה להדחת שופטים ומנוי שופטים וידון האם יש להפסיק את שירותם של שופטים שמבזבזים זמן דיוני יקר בזמן וכסף על עתירות פוליטיות שלא בסמכותם. את הוועדה יאישו אך ורק ח"כ ע"פ מפתח של 20 ח"כ לחבר וועדה ושר המשפטים. שר המשפטים רשאי לכנס את הוועדה.
אם נתחיל להדיח שופט. שניים, שלושה, גרמניה תלמד שאם היא מעוניינת בפעולה כלשהי הדרך היא דרך משרד החוץ ושר החוץ ולא דרך בג"ץ .
אבל צריך להבין שללא חיסול מוחלט של שלטון שופטי העליון, שאשמים בכל הכאוס היום במדינת ישראל, בהשחתת מוסדות השלטון, בג”ץ מפעיל את חוק החירות לכל אויבנו כולל נוחבות. בג”ץ אשם ביצירת מפלצת רקובה בפרקליטות האזרחית והצבאית, בנפוטיזם ,בגזענות, בהפליה, בטיוח פרשת רשות המיסים ופרשת רות דוד ועוד. פרקליטות שתופרת משפטי דרייפוס, מוציאה הודעות שקריות בעזרת עינויים שכוללים גם מעשי סדום קשים. הפרקליטות הרקובה, בביצוע פשע של אכיפה בררנית ולא חוקרת ומאפשרת לפורעי רחוב מהשמאל לעשות ככל העולה על רוחם. כך עלה הרייך השלישי ע”י טרור רחוב, שבא לפרק את המדינה. אנרכיה היא מתכון רע בוודאי בזמן מלחמה. ככל שהאליטה, רובה אשכנזית חילונית, תרגיש שהיא תפסיד את השלטון, היא תדחוף לגופות בירקון.