דרור קאפח: האפלייה כלפי מזרחים והתפקיד של נתניהו

דרור קאפח מתארח לשיחת עומק מרתקת עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על מצבה של המדינה בתקופה סוערת זו, זיכרונות הילדות בחדרה, אירועי השבעה באוקטובר, זהותה היהודית של המדינה, תופעות ההשתקה באקדמיה ובתקשורת, הדרת מזרחיים והשסע העדתי, מצב החינוך בישראל, תופעת ערוץ 14 והפטריוטים, תפיסת עולמו הפוליטית והחברתית, והדרך שבה הוא רואה את ישראל של היום – מדינה שמתמודדת עם משברים, שסעים ותקוות גדולות.

מילדות בחדרה למסך הטלוויזיה

דרור קאפח, בן למשפחה תימנית גאה מחדרה, מספר על שורשיו ועל הדרך שעשה. "אני נצר למשפחת קאפח המפוארת", הוא אומר, ומזכיר את סבו שהיה מתרגם של הרמב"ם. "לא יצאתי כמוהם, אבל יש לי עדיין קצת מהניצוץ הזה." בחייו היומיומיים, קאפח הוא מחנך בתיכון, מלמד אזרחות ומגיש תלמידים לבגרויות, עם תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בחינוך ויחסים בינלאומיים. את עולם התקשורת הוא גילה כמעט במקרה: "ינון מגל הזמין אותי, נשארתי, ומאז זה היסטוריה".

כבר מילדותו, קאפח גיבש תפיסת עולם ברורה. הוא נזכר כיצד, כילד בן 10 בתחילת שנות ה-90, חש שמשהו בהסכם אוסלו לא הגיוני: "אמרתי לעצמי, איך מביאים לכאן אויבים ונותנים להם נשק?" מאז, הוא הפך לליכודניק מובהק – לא חבר מפלגה רשמי, אך אדם שמזדהה עם ערכי הימין הלאומי.

השבעה באוקטובר: טלטלה אישית וקולקטיבית

אירועי השבעה באוקטובר 2023 תפסו את קאפח באשקלון, שם שהה עם משפחתו לחגיגות שמחת תורה. "פתאום התעוררתי לבומים", הוא מספר. "חשבתי שזה עוד סבב רגיל, אבל זה לא נגמר." עם ילד בן שנתיים, אשתו ואמו לצדו, הוא נאלץ לקבל החלטות מהירות תחת אי-ודאות, ולבסוף "ברח" לחדרה. האירוע, לדבריו, לא הפתיע אותו לחלוטין – "אמרנו שזה יתפוצץ מתישהו" – אך עוצמת המחדל והאיטיות בתגובה הצבאית זעזעו אותו. "איפה הצבא היה במשך 8-10 שעות? זו ההפתעה הגדולה".

קאפח מאשים את צה"ל בהתמקדות ב"שטויות" כמו סוגיות חברתיות במקום בהיערכות למלחמה, ואת הממשלה בהתעלמות מהסכנה בעזה. "נתניהו הקשיב להם ולא לנו", הוא טוען, אך מוסיף נסיבות מקלות: "בלי השביעי באוקטובר, לא הייתה לנו לגיטימציה בינלאומית לעשות מה שאנחנו עושים עכשיו בעזה".

ישראל הראשונה מול ישראל השנייה

אחד הנושאים המרכזיים בשיחה היה השסע החברתי בישראל – מה שקאפח מכנה "ישראל הראשונה מול ישראל השנייה". כמי שגדל בשכונת יוספטל בחדרה לצד עולים מאתיופיה, הוא חווה את הפערים התרבותיים והחברתיים על בשרו. "ראיתי את זה בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה", הוא מספר. "יש מנגנון שמייצר תוצאות לא שוויוניות – לא מישהו שיושב וקובע, אלא שיטה של 'חבר מביא חבר', של תחרות לא הוגנת".

קאפח מדגיש שהפתרון הוא שוק חופשי: "במקומות שיש תחרות אמיתית – כמו בכדורגל או במוזיקה – אתה רואה מגוון. באקדמיה, בבתי המשפט, בתקשורת – אין שוק חופשי, ולכן המגוון נעלם." הוא מבקר את השימוש ב"מזרחי הנכון" או "חרדי הנכון" כעלה תאנה, ומספר על חוויה אישית באוניברסיטה שבה עבודה שתיקן קיבלה ציון נמוך יותר מהמקור – לדבריו, בגלל עמדותיו הימניות.

ערוץ 14: חמצן לעם

הצלחת ערוץ 14, ובפרט "הפטריוטים", היא לדברי קאפח תוצאה של "צימאון של קול שהושתק שנים". הוא רואה בערוץ כוח מאזן מול התקשורת המסורתית, ומספר על תגובות מהשטח: "אנשים אומרים לי, 'אתה החמצן שלנו, סוף סוף מישהו משמיע את הקול שלנו.'" לדעתו, השמאל חושש מהערוץ כי הוא לא רוצה לנצח בוויכוח – הוא רוצה למנוע אותו מלכתחילה.

יהדות, זהות ועתיד

קאפח רואה בקו השבר בין ימין לשמאל את השאלה המהותית: "כמה אנחנו יהודים וכמה ישראלים?" הוא מבטא גאווה ביהדותו – "אני לא מתבייש לנשק מזוזה או להגיד 'השם יתברך'" – ורואה בערוץ 14 במה לביטוי הזהות הזו. "אנחנו לא עושים שיעורי תורה, אבל יש בית כנסת בערוץ, וזה חלק מהעניין".

על הדור הצעיר, שבו הוא פוגש כמחנך, הוא אומר: "זה דור חזק, חכם, שיודע מה מגיע לו. הוא עבר קורונה, שביעי באוקטובר, ועדיין מחובר ליהדות בצורה מרשימה". הוא דוחה את הנוסטלגיה המזויפת לדורות קודמים: "כל דור ותנאיו. יש לנו אחלה דור".

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.