אונר"א ממשיכה לחתור תחת הריבונות בירושלים

הכנסת חוקקה. הממשלה החליטה. הציבור תמך. אבל בשטח? בשטח דבר לא השתנה. אונר"א, הארגון הבינלאומי שהפך לבית גידול להסתה אנטי-ישראלית, ממשיך לפעול בירושלים. שישה בתי ספר של הארגון בעיר עדיין מלמדים תוכניות פלסטיניות מסיתות, והחוק לסגירתם? נותר על הנייר בלבד.

ההימנעות מיישום החוק אינה רק מחדל בירוקרטי. זוהי פגיעה בריבונות הישראלית בירושלים ובביטחון הלאומי. המשך פעילות אונר"א בעיר מערער את מעמדה של ירושלים המאוחדת ומהווה סיכון ביטחוני ממשי.

ההימנעות מיישום החוק אינה רק מחדל בירוקרטי. זוהי פגיעה בריבונות הישראלית בירושלים ובביטחון הלאומי. אנו עומדים בפני רגע היסטורי שבו ממשלת ישראל יכולה – וצריכה – להוכיח שאין עוד מקום לפשרות מסוכנות בשם "שיקולים מדיניים" כושלים. אך בפועל, נראה כי קונספציות העבר ממשיכות לשלוט, בדיוק כפי שקרה לפני השבעה באוקטובר.

חוק שאושר, אך לא נאכף

ב-28 באוקטובר 2024, הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. החוק נועד לשים קץ לפעילות אונר"א במזרח ירושלים, שם היא מספקת שירותים כמו חינוך, בריאות וניקיון. עם זאת, למרות החוק, אונר"א ממשיכה לפעול בעיר, ושישה בתי ספר שלה עדיין מלמדים תוכניות לימודים פלסטיניות מסיתות.

בתי הספר של אונר"א בירושלים אינם מוסדות חינוך תמימים. התלמידים לומדים מתמטיקה דרך ספירת "שאהידים", היסטוריה המספרת סיפור מעוות של ישראל כמדינת כיבוש, ואפילו גיאוגרפיה שבה ישראל אינה מופיעה כלל על המפה. משמעות הדברים ברורה: בעוד הממשלה הישראלית נרדמה בשמירה, אונר"א מטפחת דור נוסף של שונאי ישראל ומכשירה את הקרקע לפיגועים עתידיים.

הקונספציה שלא הופרה

ה-7 באוקטובר 2023 היה רגע שבו ישראל הייתה אמורה להתפכח. הטבח הנורא, שבו נטבחו למעלה מ-1,200 ישראלים, חשף את עומק הכשל של הקונספציה הביטחונית שהנחתה את המדינה במשך שנים.

האמונה שחמאס מורתע, שהשקט היחסי הוא תוצאה של הרתעה ולא של אשליה מסוכנת – כל אלו התפוצצו לנו בפנים. אך נראה כי גם לאחר הזעזוע הלאומי, הקונספציה לא הופרה לחלוטין. אחרת, כיצד ניתן להסביר את הסחבת ביישום החוק לסגירת אונר"א בירושלים?

אם בעבר אמרו לנו שהימנעות מתקיפה בעזה נועדה "למנוע הסלמה", היום מספרים לנו שסגירת אונר"א תבעיר את השטח. זהו בדיוק אותו היגיון מסוכן שאיפשר לחמאס להתחמש בעזה, וזהו אותו היגיון שבזכותו אונר"א עדיין פועלת בבירת ישראל.

הזדמנות היסטורית לחיזוק הריבונות

סגירת מוסדות אונר"א בירושלים היא מעבר למילוי חובה חוקית- זו הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הריבונות הישראלית. בפעם הראשונה, ארגון בינלאומי שחותר תחת ריבונות ישראל בעיר מאבד אחיזה. זו הזדמנות לקבוע תקדים – היום אונר"א, מחר מטה האו"ם בארמון הנציב.

מטה האו"ם בארמון הנציב, מהווה דוגמה נוספת למוסדות בינלאומיים המערערים על הריבונות הישראלית בירושלים. כל עוד אונר"א פועל בעיר, הוא מחזק את הטענה שירושלים היא "שטח במחלוקת". אך כאשר ישראל סוגרת את מוסדותיו, היא משדרת לעולם מסר ברור: ירושלים אינה נתונה למשא ומתן, והיא בירת ישראל המאוחדת.

די לתירוצים, הגיע זמן מעשים

הממשלה לא יכולה להסתתר מאחורי "שיקולים מדיניים". הריבונות הישראלית בירושלים אינה נתונה למשא ומתן, והפסקת פעילות אונר"א היא שלב הכרחי בהפיכת האחדות הזו למוחשית. אין מדובר בעניין סמלי – מדובר בצעד חיוני לביטחון, לריבונות, ולמניעת דור נוסף של תלמידים הגדלים על שקרים ושנאה.

ההיסטוריה מלמדת אותנו שהססנות מדינית תמיד מתפרשת כחולשה. כך היה כשישראל נמנעה מלהגיב לפיגועים של חמאס, כך היה כשאפשרו לחיזבאללה להתחמש בלבנון, וכך קורה כעת בירושלים עם אונר"א. כל רגע שבו הארגון ממשיך לפעול בעיר הוא רגע שבו ישראל משדרת רפיון במקום נחישות.

הריבונות בירושלים חייבת להיות מוחלטת. החוק כבר כאן. ההחלטה כבר התקבלה. עכשיו נשאר רק ליישם. אם מדינת ישראל רוצה להבטיח שירושלים תישאר עיר מאוחדת תחת ריבונות ישראלית מלאה.