חוקר המודיעין וההיסטוריון אלכס גרינברג התארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר לשיחה על המציאות הישראלית והאזורית לאחרונה, כשלי ולקחי ה7.10, וחוקרי המודיעין באמ"ן

חוקר המודיעין וההיסטוריון אלכס גרינברג התארח לשיחת עומק עם שניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך' על המציאות הישראלית והאזורית בתקופה האחרונה, כשלי השבעה באוקטובר והפקת הלקחים הנדרשת, הליקויים הקשים במערכי המודיעין הישראליים, הבורות בקרב חוקרי המודיעין באמ"ן והפתרונות הנדרשים לעתיד. גרינברג, שנולד במוסקבה ועלה לישראל ב-1991, שיתף את סיפורו האישי והמקצועי, תוך שהוא מביא זווית ייחודית המשלבת הבנה תרבותית עמוקה וניסיון מודיעיני עשיר.
מסע אישי: מרוסיה למודיעין הישראלי
גרינברג סיפר על ילדותו במוסקבה, במשפחה יהודית מתבוללת שחיה "מאחורי מסך הברזל". בגיל בר מצווה החל לגלות את זהותו היהודית והלאומית, תהליך שהוביל אותו לעלייה לישראל עם אמו ואחותו לאחר מות אביו. בישראל הוא למד עברית וערבית, שירת בצה"ל, והתגייס לקבע כחוקר מודיעין אסטרטגי. תחילה עסק בתנועות ג'יהאדיסטיות, ולאחר מכן עבר להתמקד באיראן, תחום שבו הוא משלב את הידע ההיסטורי שלו עם ניתוח מודיעיני.
השבעה באוקטובר: כשל מודיעיני או תפיסה לקויה?
גרינברג התייחס בפרק לכשלים שהובילו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, והדגיש כי הבעיה אינה רק טכנית אלא תפיסתית. לדבריו, המודיעין הישראלי סבל ממחסור ביכולת לנתח לעומק את המידע שהיה זמין, ולא הצליח להבין את עומק השאיפות והמוטיבציה של חמאס. הוא טען כי התלות המוגזמת בטכנולוגיה ובחשיבה בינארית ("כן או לא") פגעה ביכולת לזהות ניואנסים ולהעריך נכון את הסכנה.
עם זאת, הוא סייג את דבריו והבהיר כי איש לא יכול היה לחזות את היקף הזוועות שביצע חמאס. "גם מי שמכיר את הקוראן והחדית' על בוריים לא יכול לדמיין טווח כזה של רצחנות," אמר, והוסיף כי "החברה הישראלית, מטבעה, לא מסוגלת להעלות על דעתה רוע כזה – ממש כמו שלא ניתן היה לדמיין את השואה."
אחריות השב"כ וחטיבת המחקר
גרינברג הצביע על כשלים ספציפיים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) ובחטיבת המחקר של אמ"ן. הוא טען כי השב"כ, כגוף המבצעי המרכזי מול הפלסטינים, נושא באחריות גדולה יותר מאשר חטיבת המחקר, שבה לדבריו "צעירים כותבים הגיגים בלי לדעת ערבית או פרסית לעומק." הוא סיפר על עדויות של תצפיתניות שדיווחו על פעילות חשודה של חמאס, אך נתקלו בזלזול מצד אנשי שב"כ בשטח, שקבעו כי "זה לא יכול להיות."
עוד ציין כי התוכנית האסטרטגית של חמאס לא דווחה לדרג המדיני, דבר שהוא חריג בכל שירות מודיעין מתוקן בעולם. לדבריו, הדרג הצבאי בישראל פיתח תפיסה של "שומרי סף", שבה הוא מחליט מה לדווח ומה לא, מתוך הנחה שהפוליטיקאים אינם מבינים מספיק או אינם ראויים למידע.
לקחים ופתרונות: "אין פתרון מושלם"
בשיחה על הלקחים מהאירוע, גרינברג הדגיש כי "המסקנה העיקרית היא מי השכנים שלנו." הוא ביקר את הנטייה להתמקד בפרטים טכניים ולהטיל אשמה, במקום להתמודד עם המהות: קיומו של אויב ששואף להשמיד את ישראל. לדבריו, הנרטיב הפלסטיני כולו מבוסס על שלילת הציונות, ואין בו שום בסיס חיובי עצמאי. "כל מגילת העצמאות הפלסטינית היא זיוף של מגילת העצמאות שלנו," טען.
באשר לפתרונות, גרינברג התנגד לגישה האמריקאית של "פתרון מושלם" (Solution), והציע במקום זאת גישה תנ"כית של "פשר" – הבנה והחלטה נחושה ללא אשליות. "צריך להחליט שאנחנו לא מוכנים לחיות לצד העזתים, נקודה," אמר, והוסיף כי שליטה מלאה בשטח היא הכרחית לנגישות מודיעינית ולמניעת איומים עתידיים.
מצרים ואיראן: מבט קצר לעתיד
לקראת סיום השיחה, גרינברג התייחס להתעצמות הצבאית של מצרים בסיני, והבהיר כי מדובר בדינמיקה טבעית של צבא שמתכונן למלחמה, אך גם בהפרה של הסכמי השלום. "הם רוצים למנף את המצב בעזה כדי לחזק את מעמדם," אמר, והמליץ להישאר ערניים מבלי להיכנס להיסטריה.
פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.
מה מצפים שיקרה כשלאורך שנים ממנים צנחן יהיר כמו אלי זעירא 1973 או חליווה 2023 כראש אמן?
האם משהו היה ממנה אופה עוגות לנהל מפעל ליצור סוללות או שופט חסר הבנה בתחום לעמוד בראש ועדת חקירה בנושאי בטחון?
לגבי השאלה השניה היא לצערינו נכונה.