ח"כ שמחה רוטמן חושף: ראש השב"כ הסתיר מידע בנושא חסוי

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן מתארח לשיחת עומק מקיפה עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על הסערה סביב הדחת ראש השב"כ, מצב מערכת המשפט בישראל, הרפורמה המשפטית שהוא מוביל, האתגרים הפוליטיים והביטחוניים של התקופה הנוכחית, הפקידות שמחליטה במקום הדרג הנבחר, ההשפעה של הרפורמות בארה"ב על הממשלה ואחריות הממשלה על אירועי ה-7.10.

השיחה נפתחת בהערכתו של רוטמן את המצב הנוכחי בישראל. למרות המלחמה המתחדשת והמתיחות הביטחונית, הוא טוען כי הזירה הפנימית במדינה נמצאת דווקא בתקופה "טיפה יותר רגועה" בהשוואה לשנים האחרונות, ובמיוחד לעומת התקופה שלפני ה-7 באוקטובר 2023. לדבריו, התגובות הציבוריות השתנו, והפעולות של הקואליציה, גם אם חריפות, מתקבלות כיום בצורה שונה מאשר בעבר. "אני משתדל להיות בעשייה תמיד ולתקן את מערכת המשפט תמיד", הוא אומר, ומדגיש כי התגובות החיצוניות הן אלה שהופכות לעיתים את האירועים ל"סוערים".

רוטמן מתאר את עבודתו כסיזיפית אך הכרחית: "זה נשמע פשוט, אבל לפעמים התגובות הופכות את זה למורכב". הוא מביא כדוגמה את הדיון עם בני גנץ, שהגיע לוועדת החוקה וטען נגד העברת חוקים בהסכמה. "אמרתי לו – אי ההסכמה היא בידיים שלכם, לא שלי. אני יכול להציע, אני יכול ללכת לקראת, אבל אם אתם לא רוצים – זו לא דרישה לגיטימית", מספר רוטמן, ומדגיש כי הקואליציה ניסתה לשלב את טענות האופוזיציה בחוקים כמו חוק הוועדה לבחירת שופטים.

הוועדה לבחירת שופטים

אחד הנושאים המרכזיים בשיחה הוא הרפורמה בוועדה לבחירת שופטים, שרוטמן מוביל כחלק ממאמציו לתקן את מערכת המשפט. החוק, שהונח לאחרונה על שולחן מליאת הכנסת לאחר עבודה בוועדה, נמצא לקראת קריאה שנייה או שלישית. "זו הצעה שהיא פרי של פשרה", הוא מודה, "יש חלקים שאני יותר שמח עליהם ויש חלקים שאני פחות שמח עליהם, אבל זה בסדר – פשרה לא צריכה להיות מושלמת בעיניי".

רוטמן מפרט את השינויים המרכזיים: הוועדה נותרת בת תשעה חברים, כולל שלושה שופטי עליון, אך הרכב השישה האחרים משתנה – ארבעה נציגי קואליציה (שני שרים, חבר כנסת ונציג מקצועי שנבחר על ידי הקואליציה) ושני נציגי אופוזיציה (חבר כנסת ונציג מקצועי). נציגי לשכת עורכי הדין, שלדבריו היוו בעיה של ניגודי עניינים ו"אינטריגות פנימיות", הוצאו מהוועדה. במקומם נכנסו נציגים מקצועיים, אך כאלה המשקפים את תפיסות הציבור ולא את האינטרסים של קבוצות ספציפיות.

השינוי המשמעותי ביותר הוא בדרישות ההצבעה: בעוד שבעבר נדרש רוב של שבעה מתשעה כדי למנות שופט לעליון (מה שנתן וטו לשופטים הקיימים), כעת די ברוב של חמישה, בתנאי שיהיו לפחות נציג אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. למינוי שופטים לבתי משפט נמוכים נדרש גם נציג שופטים. "ביטלנו את הווטו של השופטים", מדגיש רוטמן, "ואם יש מועמד שמקובל על נבחרי הציבור – הוא ימונה, גם אם השופטים מתנגדים".

לדבריו, השינוי מבטיח דמוקרטיה ושקיפות רבה יותר: "שופטים צריכים לשקף את המיינסטרים של הציבור הישראלי, לא דמויות קיצון. המערכת הנוכחית משכפלת את עצמה ומקצינה שמאלה. אנחנו רוצים שופטים שנהנים מאמון הציבור". הוא מוסיף כי החוק כולל מנגנונים למניעת דדלוק, כמו בחירת נציגים על ידי הקואליציה והאופוזיציה במקרה של חוסר הסכמה.

רוטמן מבקר את התערבות בג"ץ גם בזמן מלחמה: "איך אפשר לנהל מלחמה כשבית המשפט מתערב בשאלות כמו כמה פירות מקבלים מחבלים בכלא? הוא לא מבין שבזמן מלחמה לא עושים חשבונות כאלה". הוא טוען כי התערבות בג"ץ מסכנת את ביטחון המדינה, במיוחד כשהיא מונעת החלפה מהירה של בעלי תפקידים בכירים כמו ראש השב"כ או הרמטכ"ל.

הדיפ סטייט

נושא מרכזי נוסף בשיחה הוא מה שרוטמן מכנה "הדיפ סטייט" – מערכת פקידותית שפועלת בניגוד לרצון הדרג הנבחר ומסתירה ממנו מידע. כדוגמה הוא מביא את חוק שלילת האזרחות ממחבלים שמקבלים כסף מהרשות הפלסטינית, חוק שעבר ברוב של כ-100 חברי כנסת לפני כשנתיים – אך לא יושם כלל. "שנתיים, ואפס מחבלים איבדו אזרחות. למה? כי יש שכבות של פקידות שמחליטות שהחוק הזה לא יקרה", הוא אומר.

רוטמן מאשים את הפקידות באידיאולוגיה שונה מזו של הציבור: "יש פקיד שחושב ששלילת אזרחות זה נורא. אני אומר לו – לא מעניין אותי הערכים שלך. מחבל צריך לשלול לו אזרחות, וזה רצון הרוב". הוא מוסיף כי הבעיה אינה רק אידיאולוגית, אלא גם בירוקרטית: "שר הפנים מתחנן למידע כדי ליישם את החוק, ולא מקבל אותו".

דוגמה נוספת שהוא מביא היא סירובם של גורמי ביטחון, כולל ראש השב"כ רונן בר והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה, למסור מידע לוועדות הכנסת. "אני יו"ר ועדה שמפקחת על השב"כ, ביקשתי מידע – לא נתנו לי. זה עבריין על החוק", הוא טוען, ומזכיר תלונה שהגיש לראש הממשלה בנושא.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.