המרד של רונן בר

ראש השב"כ רונן בר מתקשה לעזוב את כסאו על אף ההחלטה שקיבלה הממשלה לפטרו. הוא נאחז בחוזקה בידיותיו, אולם למעשה, נאחז באוויר משום שלהפתעתם הכנה של בר ושל המפגינים נגד פיטוריו – הממשלה רשאית לפטר את ראש השב"כ. בלתי נתפס אבל, כן, זה חוקי. סעיף 3(ג) בחוק השב"כ קובע: "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו". בחוק שכחו כנראה לכתוב שהוא תקף אך ורק לאנשים ששמם אינו רונן.

הסיבות לפיטורין: בין מחדל השבעה באוקטובר לבין אובדן האמון

ראש הממשלה נתניהו ציין בדבריו כי אמונו בראש השב"כ נפגע, על כן, לגיטימי לחלוטין שיפסיק את כהונתו. "אני לא סומך עליו. אין לי אמון שידבר איתי ברגע המכריע", אמר נתניהו. אלה שלא רואים בכך נימוק לפיטורין, יצטרכו להסתפק בעובדה שעל ידיו של רונן בר מונח חלק גדול מאוד ממחדל השבעה באוקטובר. אינסוף סעיפים המופיעים בתחקיר השב"כ מהווים עילה מספקת לפיטוריו. על פי התחקיר, בלילה שבין השישה לשבעה באוקטובר היו בידי ראש השב"כ אינדיקציות ודאיות לכך ש"משהו קורה", על כן גם שיגר את "צוות טקילה". העיתוי בו ידע על כך היה מוקדם למדי כך שסביר שניתן היה למנוע את הטבח. רונן בר בחר שלא להעיר את ראש הממשלה, לא להעלות כוננות, לא להקפיץ את כוחות הצבא בהיקף ראוי בגזרה. יתרה מכך, עו"ד אפרים דמרי טוען כי בדו"ח בעניינו של רס"ן י' שנעצר באילת מופיע שראש השב"כ ידע כבר ימים לפני הטבח שעומד להתרחש "משהו".

המאבק המשפטי: בג"ץ והיועמ"שית אל מול הממשלה

כאמור, ב-16 במרץ הודיע ראש הממשלה נתניהו על כוונתו לכנס ישיבת ממשלה בה ידונו בהעברת ראש השב"כ מכהונתו. תוך שעות הגיע מכתב צפוי מטעם היועמ"שית בו נטען כי לא ניתן לפתוח בתהליך עד להשלמת "בירור התשתית העובדתית והמשפטית". עוד נטען כי העניין רגיש, תקדימי, יתכן שנגוע באי חוקיות וב… איך לא? ניגוד עניינים. נתניהו דחה את הדברים ובאופן פלאי למדי, בג"ץ דחה עתירות שקראו להמנע מכינוס ישיבת ממשלה בעניין.

ב-21 במרץ פרסמה שופטת בית המשפט העליון גילה כנפי שטייניץ צו השהייה של פיטורי ראש השב"כ. מיד לאחר מכן, פורסם מכתב הבהרה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה בו נאסר על הממשלה לנקוט פעולות לקידום ראש שב"כ חדש או זמני ואפילו לקיים ראיונות עם מועמדים לתפקיד. אי אפשר כמובן בלי מעט ניגוד עניינים, על כן הובהר שתבדק האפשרות שנתניהו יעסוק בנושא. רבים, בכללם גם אנשי תקשורת, טוענים כי פרשת קטארגייט שמייחסת מעורבות של אנשי לשכתו של נתניהו בקשרים קטאריים, על אף שהוכחשה שוב ושוב, היא הסיבה להחלטה לפטר את ראש השב"כ. זו טענה מופרכת למדי שכן ההחלטה על הפיטורין התקבלה לפני שנפתחה החקירה. קשה להאמין שמתנגדיו של נתניהו מייחסים לו יכולת נבואית כה מרשימה על פיה ידע כבר מראש שתפתח חקירה ועל כן החליט להדיח לפני כן את בר. מתמיהים לא פחות הם אלה שמאמינים כי פחד מפני החקירה גרם לפיטורין משום שהחקירה אינה תלויה כלל בראש השב"כ וגם אם היה מפוטר – היא עדיין הייתה נערכת כסדרה. זאת על אף מה שטען בר במכתבו שזו "חובה ציבורית ראשונה במעלה המוטלת עליו".

יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם >> pic.twitter.com/EwuatdQ6PT

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) March 22, 2025

על אף הערת הקהילה המגמתית שהודבקה לציוץ של רה"מ נתניהו, חשוב לציין כי מכתבו של ראש השב"כ נכתב ב-15 בפברואר כאשר הוא מציין שנתבקש על ידי נתניהו להעביר את התחקיר שבועיים קודם לכן, כלומר ב-2 בפברואר. שבוע לפני מועד פנייתו של עופר חדד.

הסירוב לציית: רונן בר מורד בסמכות הדרג המדיני

צריך לומר כי עצם סירובו של רונן בר להיות כפוף להחלטותיו של הדרג המדיני ולקבל עליו את הפיטורין הוא לכשעצמו סיבה מספקת כדי לפטרו. סעיף 4(א) בחוק השב"כ קובע מפורשות כי "השירות נתון למרות הממשלה". התנהלותו של בר אינה מכבדת, לא אותו, לא את מעמדו ולא את הממשלה. "ראש שב"כ שאוחז בכסא בכח לא שונה במאום מטייס שמסרב פקודה", אמר השר קרעי. במכתבו לשרי הממשלה, טען ראש השב"כ כי כבר שנה שראש הממשלה אוסר עליו להפגש עם השרים אך מתגובתו של השר שיקלי אנחנו למדים כי נפגש עם בר לפני כחודש כדי להבהיר לו כיצד השתלשלות האירועים מאז השבעה באוקטובר הובילה ציבור עצום בישראל לאבד אמון בו ובשב"כ. עוד טען במכתבו, רונן בר, כי הרחקתו מצוות המו"מ בעניין החטופים פגעה בשחרורם. אולם, ראש הממשלה טוען בדיוק להיפך: "מהרגע שהחלפנו את רונן בר בצוות – כל המו"מ השתנה. מספר החטופים (המשוחררים) עלה".

באחת הישיבות הזכיר השר בן גביר כי נציגי שב"כ נוכחים בישיבות הערכות המצב שהוא מקיים. "לא שלחו אותנו כדי לדבר", הסבירו, "אלא רק כדי לכתוב מה אתה אומר בישיבה". זמן לא רב לאחר מכן חשף העיתונאי עמית סגל ב"חדשות 12" שיחה שהתקיימה בין נתניהו לבין רונן בר שהביע חשש מפני "כניסת גורמים כהניסטים למשטרה". עוד נחשף כי במשך חודשים נערכה בדיקה חשאית לגבי השר בן גביר ולגבי המשטרה. "אתה עבריין שצריך לשבת בכלא", הטיח השר בפני ראש השב"כ. המשטרה טענה כי אינה יודעת במה מדובר והשב"כ מסר שלא התנהלה שום חקירה כלפי המשטרה או דרג מדיני. "לא אסתפק בפיטוריו", צייץ השר בן גביר בטוויטר, "הוא חייב לעמוד לדין פלילי על נסיון הפיכה וחתירה נגד הדמוקרטיה". השר בן גביר שיגר מכתב לראש הממשלה נתניהו בו ביקש להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבירור הפרשה. הנושא המטריד הזה, כמו גם נושאים אחרים, יתבררו בשימוע אליו הוזמן רונן בר בועדת המשנה לשירותים חשאיים של ועדת חוץ ובטחון.

"ראש השב"כ מורד במדינה", הכריז איש התקשורת אראל סגל, "ראש השב"כ הכושל שהביא עלינו אסון ולא טרח להעיר את הלוחמים שלנו, את הרבש"צים, להתריע למשטרה, שם תנאים להדחתו. המשטרה החשאית נגד הריבון. לך הביתה, חצוף", תיאר סגל את רחשי ליבם של רבים בציבור הישראלי. "ההתעקשות שלך לא להתפטר מיידית היא חלק מהיהירות והזחיחות שאתה מנהל את העולם", זעק האב השכול אליהו ליבמן.

לאור כאבן הצורב של המשפחות השכולות, עצוב מאוד לציין כי מי שחיככו את ידיהם בהנאה לאור מכתבו של בר היו אלה שרוו נחת כנראה מהתנהלותו הבעייתית גם בשבעה באוקטובר – החמאס. "דבריו מראים את ההונאה המכוונת של נתניהו בסוגיית המשא ומתן ואת חתירתו להכשיל כל הסכם למען מטרות פוליטיות", שמחו להכריז בארגון הטרור.

הפוליטיזציה של המשבר: תגובות מחנה השמאל

השמאל הלך ואיבד כל קשר עם העובדות במציאות לאור החלטת הממשלה לפטר את בר. יאיר גולן טען שהפיטורין אינם חוקיים וקרא לראש השב"כ "להשאר בתפקידו כמגן מדינת ישראל הדמוקרטית". ח"כ אורית פרקש הכהן הזדעזעה, ח"כ בני גנץ טען כי ההדחה היא ממניעים פוליטיים, ח"כ יאיר לפיד טען כי הכל נועד כדי לעצור את חקירת קטארגייט. ח"כ רם בן ברק נקט למעשה באותה תפיסה מסוכנת ובלתי דמוקרטית כמו זו של רונן בר כאשר אמר בראיון ברדיו צפון: "במידה ותהיה התנגדות בין הממשלה לבית המשפט העליון – כולנו נרכין ראש בפני בג"ץ". מעל דוכן הכנסת איים כי אם הממשלה תעז שלא לקיים צו של בית המשפט העליון, הוא יקרא לכל אזרחי ישראל לא לציית לחוק". ובכן, כך נראית הפיכה. נשיא העליון לשעבר השופט אהרון ברק קרא "לעצור ולפעול בדרך של הסכמה" והזהיר מפני מלחמת אזרחים או שמא חירחר אותה. הגדילה לעשות פרופ' סוזי נבות שטענה כי "העובדה שהממשלה רשאית לפטר את ראש השב"כ אין פירושה שהיא יכולה לעשות זאת בפועל". אנשי הסגל האקדמי במוסדות רבים איימו שיהיו שותפים למאבק כנגד ההחלטה.

עשרות בודדות. מישהי צועקת על מערכת החינוך. שכונת רחביה חסומה כבר שישה (!) ימים בשביל הטרלול הזה.

אין שעות מנוחה אגב. גם לא בין 14-16 pic.twitter.com/O2BaPDMOFy

— חני וייזר Хана Вейзер (@HanaWeizer) March 24, 2025

"ליל רונן בר" שנמשך במתכונות משתנות כבר מספר ימים, נראה לפעמים כמו "כינוס פרלמנט" של גימלאי השכונה. צביעות גדולה נחשפת על פניהם של אלה שזועקים "חטופים עכשיו" ו"בכל מחיר" כאשר הם מפגינים למען מי שלא מנע את החטיפות ולא השיב את החטופים. לו היתה בהם הגינות, היו אנשי "מחנה המחאה" הראשונים להתרעם בזעקה על כל דקה בה רונן בר עדיין ממלא את תפקיד ראש השב"כ.

המערכת המשפטית: לקראת הכרעת בג"ץ

יתכן שהקרב הזה כבר הוכרע והפיטורין לא יקבלו את אישורו של בג"ץ משום שיתקיים דיון בשמונה העתירות שהוגשו עד כה מנגד. תגובת הממשלה באשר לעתירות היתה "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע בבטחון המדינה ובשלטון אזרחיה".

הדברים העמיקו והסתבכו כאשר מוטי קסטל, כתב ערוץ 14, חשף שורה ארוכה של ניגודי עניינים הנוגעים ליועצת המשפטית לממשלה ולמשנים שלה בבואם לדון בפיטורי ראש השב"כ. באופן יוצא דופן גילתה היועצת המשפטית לממשלה נדיבות לב שאינה אופיינית ואיפשרה לממשלה לקבל ייצוג באמצעות עורכי דין פרטיים בסוגיית העתירות נגד הפיטורין.

הדיון בעתירות יתקיים ב-8 באפריל וינוהל על ידי שלושה: השופט עמית הלא הוא הנשיא, השופט סולברג שיכול היה למנוע בקלות את מינויו של עמית אך לא עשה כן, השופטת ברק – ארז. על פי ההרכב, מביני עניין כבר יודעים מה תהיה ההחלטה. "האם נציית לפסיקת בג"ץ בנוגע לראש השב"כ?", שאל דובר הליכוד גיא לוי בראיון ב"קול ברמה" והשיב: "השאלה שצריכה להשאל היא האם בג"ץ יציית לחוק". ימים יגידו.