"הסכמה רחבה" נגד הימין

מודעה שפורסמה לאחרונה קוראת להסכמה רחבה, אך משום מה הפשרה נדרשת רק מימין

הפגנת הימין בעד הרפורמה. צילום: תנועת רגבים

"בולמים על סף תהום" מתריעה הכותרת במודעה שהופצה בימים האחרונים, בין היתר בעלוני השבת. עד כה לא ידוע מי עומד מאחורי הפרסום, מי מממן את ההפצה הרחבה והיקרה אבל חתומים עליה עשרות אנשים ביניהם רבנים, אנשי אקדמיה, פעילים חברתיים מסוגים שונים וגם הקדושות מכולם – ללא כל מרכאות – משפחות שכולות.

האזהרה הזו מגיעה מאוחר מדי, אחרי שכבר נפלנו לתהום, חלק מאיתנו טבעו לעד במצולות, והיתר מטפסים לאט מעלה אל החוף שאמור היה להיות חוף מבטחים עליו עומדים כולם, כולם, מתוך הבנה שהקרע שנפער לפני הטבח הנורא העמיד אותנו חלשים וחסרי אונים מול אויב שחיכה בסבלנות רצחנית להזדמנות הזו.

"מתחברים מחדש" מציעה כותרת המשנה, וכי מי יכול לעמוד מנגד לאפשרות הזכה הזו שאמורה להבטיח שלעולם לא עוד? בקלות אפשר ליפול לפיתיון הזה מתוך כמיהה אמיתית לשקט מיוחל ולהתבייש בכלל להעז להשמיע ביקורת כלשהי כלפי אלה ש"רק רוצים שיהיה כאן טוב".

רבים מהחותמים על המודעה משתייכים לציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה). אלה שנוטים בתמימותם הרבה "להזמין לשבת", להפריש יחד חלה, להסב למעגלי שיח בכיכר מלכי ישראל – רבין בתשעה באב ולהאמין ששעתיים של מאור פנים יהודי ישכיחו את מאורעות כיכר דיזנגוף ביום הכיפורים שלפני שבת שמחת תורה שלא תשכח לעולם. זו אותה תמימות שהמיטה עלינו את מעשה הרמייה של נפתלי בנט.

"המלחמה שלחמנו בה" עדיין נמשכת, אנחנו עדיין נלחמים בה וכלל לא ברור מתי תסתיים. קשה להתעלם מהקונוטציה שעולה שוב ושוב עם השימוש במושג "ברית אחים" שהוטבע על ידי יאיר לפיד ונפתלי בנט לפני יותר מעשור, ברית שמעולם לא הופרה למרות מצג השווא שניסו מדי פעם להפגין. "הפיצול הנורא" לא נבע מהצגת הרפורמה המשפטית שאפשר כמובן להתנגד לתוכנה אך לא ללגיטימיות המוחלטת של כינונה. כך נופלים בזה אחר זה כל החותמים על המודעה בידי השמאל שמחכך ידיו בהנאה למראה האידיוטים השימושיים שמתנצלים על כך שהימין ניצח בבחירות. הפיצול הנורא נבע משום אי היכולת של השמאל לקבל את משילות הימין, הוא נבע מתוך תגובות אלימות, כמעט בלתי נתפסות, של מחנה שלא מוכן להשלים עם העובדה שהוא באופוזיציה ושיש משמעות למיקומו על מפה הפוליטית וחלקה אומר שחל שינוי בעמדות הכוח. אמנם, השמאל רגיל לאחוז בהן גם כאשר אינו בשלטון וזאת משום ה'הדר הבית"רי' הימני שמתמלא אפולוגטיקה ורפיסות כאשר הוא מתבקש לשלוט.

כמעט כמו אלה שמאשימים את הנערה ש"לבשה חצאית קצרה מדי" ולא את האנס שהתנפל עליה בברוטליות, כך מטילים אלה שגבינתם הוזזה את האשמה על אלה שאחרי עשרות שנים סוף סוף אזרו אומץ להזיז אותה משום שחובה להזיז אותה, מזמן. "תרועות המלחמה" הן השינויים שנדרש לבצע במערכות השונות, בראשן מערכת המשפט, והן אינן תרועות אלי קרב ובוודאי שאינן "מופנות כלפי האחים מבית". שוב ושוב נראה כי אלה שמזהירים מפני "מלחמת אחים" מכינים שריון וחרב ואפילו מתקשים לעיתים להסתיר את החיוך שבע הרצון שלהם כאשר הם מצחצחים אותה, אם כבר מלחמה הם לא מתכוונים להפסיד בה.

העקרון הראשון שהוצג במודעה הוא "שינויים עושים בהסכמה". ובכן, הסכמה הושגה בבחירות שהתקיימו – הוקמה קואליציה. מדוע, אם כן, יש להמתין לבחירות הבאות ולקבלת מנדט מחודש מהעם? מדוע הבחירות הבאות תהיינה לגיטימיות יותר מאשר אלה שהתקיימו? קשה מאוד להימנע מהמחשבה שמה שיכשיר את הבחירות הבאות יותר מאשר את הקודמות היא אולי העובדה הפשוטה שחלק מ"החתומים מטה" יהיו מועמדים בהן. איזו הסכמה רחבה ניתן לבקש כאשר משליכים אל האשפה את הצבעותיהם של כל אלה שטרחו באופן דמוקרטי להגיע אל הקלפי בדיוק כדי להשיג הסכמה רחבה?

העקרון השני שהיה אמור בכלל לזכות בבכורה הוא "מכבדים את שלטון החוק". הם קוראים לממשלה "להימנע בכל מחיר ממשבר חוקתי", כלומר, לוותר על מה שהיא נלחמת עבורו, על מה שהיא מאמינה בו, על מה שמצפים ממנה בוחריה. והנה לפתע, לא "לחמנו" במלחמה, כי אם "עד לסיומה המוצלח של המלחמה יחד עם שחרור אחינו החטופים". ובכן, תוך כדי המלחמה אנו חוזים במחירים כבדים שאנו משלמים, לעיתים אף בחיי אדם, דווקא משום שלא בוצעו השינויים הנדרשים.

העקרון השלישי והאחרון "נוהגים באחריות" מופנה בראש ובראשונה כלפי המשתתפים במחאות על אף שאין מקום שבו מתרחשת אכיפה בררנית קיצונית יותר. פעם אחר פעם המשטרה מאבדת סבלנות בשלב מוקדם הרבה יותר בהפגנות הימין. שולפת סוסים, אלות ומכת"זיות בקלות רבה שלא ניכרת ב"מעשי הקונדס" וב"מיצגי האומנות" של השמאל גם כאשר הנמנים עליו משליכים פצצות תאורה לעבר בית ראש הממשלה או יוצרים בובות כרותות ראש בדמותו.

"למען המדינה היקרה שלנו ולמען עתיד ילדינו" חובה עלינו לאפשר לדמוקרטיה שלנו להתקיים, לקבל בענווה את בחירתו של הרוב ולכבד את הלגיטימיות שלו לפעול על פי ראות עיניו כל עוד מהלכי הממשלה אינם נוגדים את החוק. ממשלות מתחלפות בבחירות גם כאשר יש מלחמה. המחטף הפוליטי הזה שנאחז במצב הבטחוני ומוכן "לפרק את הכל" דווקא בזמן מלחמה הוא צעד פסול ממש כמו הצביעות של חלק מהחותמים על "מודעת האחדות" שרגע לאחר מכן נלחמים לגייס חרדים (גם אם מטרתם מוצדקת) בלי כל הסכמה רחבה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. ראוי להעיר גם שבעקרון השני היחידה שנדרשת לריסון היא הממשלה אבל ממערכת המשפט אין להם דרישות.

  2. מאמר חזק ומדויק!
    את חושפת את הצביעות מאחורי הקריאה ל"הסכמה רחבה" – מסכה שמאלנית להשתקת הימין ולשימור כוחו הישן.
    הימין צריך לעמוד איתן ולקדם את דרכו בלי להתנצל.
    כל הכבוד על הניתוח החד!

  3. הימין הממלכתי הרך והמכיל מרכין ראש בפני השוויון המהותי שדורש הדדיות בכל מחיר

  4. זהו אכן טריק הידוע בשמו מעולם החקירה,

    השוטר הטוב והשוטר הרע ולפנינו אכן שימוש קלאסי ביותר, ממש עפ"י הספר – בשוטר ה"טוב".

    "אני איתך", "אני מאמין שאתה חף מפשע", "תעזור לי להוכיח שלא עשית כלום" ולכן "רק" תחתום פה על איזה נייר שקצין ביקש, שבו אתה מודה שרצחת את ארלוזורוב. מה אתה נגד אחדות? נגד הילדים והדמוקרטיה?

    אז הטריק הוא כמובן, בכך שאין כל כנות ואמת בדבריו של השוטר ה"טוב". הוא מאמין באותם דברים בדיוק ומנסה לבצע את אותם דברים בדיוק, שהשוטר ה"רע". ה"אמונה" וכל ה"טוב" שנשפך ממנו, הם כמובן בסך הכל תכסיס – הנועד לשקר ולהערים על ההגנות שאדם סביר מפעיל, ע"י העמדת פנים ושקר.

    מדוע אלה תכסיסים ושקר?

    אלמנטרי: כיוון שההבדל ה*אמיתי* בין ההצגה שהשוטר ה"הטוב" לעיל עושה לבין השוטר המאמין בחפותו של האדם שמולו – הוא הצבעה על הדברים, בהם השוטר השני – טועה. הצבעה על כך שהאליבי לא נבדק ולאחר שנבדק – העובדה שאומת. על כך שהראיות בזירה לא תואמות את הנחקר.

    מעשים והחלטות ולא רק מילים גבוהות, הם ההבדלץ

    לשוטר הטוב האמיתי, *דעה שונה* מזו של עמיתו וראיות ופעולות, לחזק אותה! ממש לא רק מילים גבוהות המנסות לשכנע את הנחקר, לבצע בדיוק אותו דבר שגם השוטר השני רוצה.

    כך שאכן,

    הפרסום המובא במאמר זה, אינו מביע דעה שונה מכנופיית קפלן. אינו כולל שום נימוק מדוע כנופיית קפלן טועה וקוראי אתר זה (לדוגמא), צודקים.

    להיפך הגמור! הפרסום אכן משתמש באותם ביטויים אמורפיים, אותם מנסה כנופיית קפלן לנכס לעצמה – כמו לדוגמא סעיף (2) לעיל: רק כנופיית קפלן תחלק אישורים מהו לגחמתם החוק ואם אתה לא מסכים עם הפירוש של כנופיית קפלן, אתה נגד שלטון החוק? (זהו הביטוי האמורפי עליו אני מדבר בדוגמא זו)

    כנופיית קלפן אף פעם לא אמרה, שקוראי אתר זה טועים (למעשה, כנופיית קפלן אף פעם ואם אף אחד, לא מתמודדת אינטלקטואלית – זה נדיר שבנדירים). הם פשוט מנסים לנכס לעצמם את הביטוח "שלטון החוק" ובתכסיס זה (רטורי כמובן) – אינך מסכים איתם? אתה נגד שלטון החוק?

    מי קבע שכנופיית קפלן יכולה לחלק אישורים לאחרים, מה כלול בשלטון החוק ומה לא – לא יודע. כנראה האל.

    כך שבדיוק בהתאם לתפקיד השוטר ה"טוב", אכן מנסים כותבי פרסום זה – לעטוף אותו במילים גבוהות (למען ילדינו, למען הדמוקרטי ולמען הקוסמוס הקוהרנטי של דמוקרטיה משפטית איזוטופית).

    בקיצור, קוראים יקרים – המסמך המשוקץ שאת צילומו, מביאה הכותבת המאמר זה – אכן לא מוכיח שאתם טועים, שעמדה אותה מציג אתר זה טועה ואפילו, לא מנסה להוכיח זאת. פשוט וותרו על דעתכם. לא בחינם כמובן! אלא למען ילדינו ולמען דמוקרטיה! אתם נגד הילדים ודמוקרטיה?

    ומדוע אני מאמין שלא אני ולא הכותבת, לא מפרשים לחומרה, מסמך שכל מטרתו היא "לעצור את ההדרדרות לתהום" של החברה האזרחית במדינת ישראל? אולי אפילו גם במחיר של ויתור על דרישה צודקת לשינויים נדרשים, רק למען שלום בית. אין זו עמדה שיש לה מקום בשיח הציבורי?

    ודעתי ודעת הכותבת, פשוט שונה?

    (אבל אז אני והגב' ישר, אשמים [ולו קצת] בהמשך הידרדרות החברה הישראלית לתהום? זו הסיבה אגב, מדוע קראתי למסמך זה משוקץ! התכסיס הפסיכולוגי הזול והבזוי הזה! אתה יכול לחשוב שונה מכותבי המסמך אבל אז אתה מדרדר אל החברה הישראלית לתהום (!!!) – ממש ממש ממש שפה נייטרלית המחפשת איחוד! בכלל בכלל לא תכסיס עלוב וזול)

    אבל מה במסמך גורם לי לחשוב, שזו לא רק עוד דעה לגיטימית בדיון הציבורי? האם אני יכול ממש להצביע על שורה, כדי לנמק שאינני פשוט "מפרש זאת לחומרה" – מה שורה זו תהיה?

    אז התשובה אלמנטרית והכותב של המסמך הבזוי הזה, שם אותה (כפי שלא מפתיע) במקום מספר 1 בעקרונותיו:

    שינויים הוא אומר, דורשים הסכמה רחבה ולכן רק הממשלה הבאה (!!!!!!) ורק היא בלבד, תוכל לבצע את השינויים!

    אתם פשוט לא מבינים, עמך ישראל לא משכילים שכמוכם! הממשלה הנוכחית אכן מייצגת כמובן, מעצם ההגדרה, את הרוב בציבור הישראלי אבל היא לא יכולה לבצע את השינוי! אפילו כאשר ככתוב "בעיני רבים בעם הוא נכון וראוי".

    למה? ככה!

    כי דמוקרטיה, ילדים וחיבורים עם תהום.

    ולמה הבאה תוכל, דאליבא הכותבים של פמפלט זה? כי דמוקרטיה, ילדים ושלטון החוק עם תהום. באמת ציפיתם לנימוק הגיוני מכותבי פמפלט זה?

    בקיצור, מדובר בתכסיס קלאסי של השוטר ה"טוב". מלא מילים נעלות, עם 0 דלתא מהשוטר ה"רע".

    תורידו את הראש, עמך ישראל בפני אלילי שלטון החוק (חשבתם פעם, מדוע בדמוקרטיה "שלטון החוק" שונה כבר עשרות שנים, מהחוק כפי שאתם רואים אותו?), כי אין לכם "הסכמה רחבה" – אפילו כאשר בעיני רבים בעם הוא נכון וראוי" (אתם אולי חושבים שהציטוט הזה הוא ההגדרה ל"הסכמה רחבה" ולפי כותבי הפמפלט – ציטוט זה מתקיים – לפיכך, קיימת כבר היום הסכמה רחבה אבל אתם נגד הילדים ונגד הדמוקרטיה?)

    לפיכך, נכון לדעתי עשתה הכותבת, כאשר בחרה לבקר את המסמך המשוקץ הזה.

    התכסיסים הפסיכולוגיים והרטוריים הזולים שבו ובעיקר, הדרישה החד צדדית ההזויה (היה חוק פיסיקלי ביקום, שמנע מהם לדרוש גם משופטים, לא לנצל את בית המשפט ל-מה שבעיני רבים בציבור, הנו לפתחו של דיון ציבורי [נבחרי ציבור והחלטותיהם, הם הביטוי בפועל של דיון זה] ולא לפתחה של מועצת אייתולות? מה, החוק הרביעי של ניטון?) אכן מסגירים היטב את כוונת הכותבים.

    וכוונה זו, אינה לעצור את השתלטותה של מועצת אייתולות המשפט, על כל זרועות השלטון. אפילו לא להקפיא את המצב הנוכחי כפי שהוא (כי לפי מה ניתן לקבוע לוגית, עד מתי נכון ומנומק לעשות זאת?). אלא לנסות להשפיע על דעתכם, באמצעות תכסיסים עלובים של המילים "ילדים" ו"דמוקרטיה".

    לסיכום, אשתף איתכם הקוראים, את הטריק שלמדתי מוקדם מאוד בקריירה שלי, להדוף את התכסיס המנוול "השוטר הרע והשוטר הטוב": פשוט אימרו לשוטר המעמיד פנים שהוא "טוב", משהו כמו: "אני רואה את המשחק שלך ואץ שיתוף הפעולה בינך לבין השוטר השני ולפיכך, כל מה שהשוטר השני יעשה [נניח, איום] אשייך באופן אטומטי גם אליך".

    דהיינו, (אם נמשיך את המטאפורה של חקירת משטרה, הנובעת משם התכסיס) "אם אתה באמת מאמין שאני זכאי, צא ואמת [לדוגמא] שהאליבי שלי נכון [או כל ראיה מזכה אחרת]". מילים גבוהות בלבד, יזכו אותך בדיוק באותו תפקיד, כמו השוטר השני.

    נב. ולחותמים על הפמפלט הזה, הייתי רוצה לומר: אולי לא התעמקתם במסמך לו צורף שמכם, כפי שאני וכותבת המאמר, עשינו. לפעמים בעבר, צורפו שימות למסמכים בסגנון זה, של אנשים, אשר לא נתנו את אישורם לכך (למשל, על המסמך הידוע של מפכ"לים למען דמוקרטיה, חתמו אפילו מפכ"לים אשר נפטרו מזמן). יתכנו כל מיני תסריטים, בהם לא הוצג לפניכם המסמך הסופי במלואו.

    לפיכך, אם נימוקי כותבת המאמר ונימוקיי בתגובה זו שכנעו אתכם, פשוט דרשו להסיר את שמכם מהפמפלט הזה.

    (ואם חתימתכם הושגה נניח בשקר, לחשוף לציבור מי שיקר וכיצד)