מה, בעצם, רוצה טראמפ

'יום השחרור הלאומי', שבמהלכו הכריז דונלד טראמפ על הטלתם של שורה של מכסים על מדינות שונות, תפס את העולם כולו בתדהמה. הפרשנים הכלכליים– מרטו את שערות ראשם; כלי התקשורת המרכזיים- שפשפו את עיניהם; הבורסה- צנחה; בעלות ברית- נכנסו להלם ותדהמה. לטראמפ ולמתנגדיו ברור היה כי מדובר במאורע היסטורי שכמוהו לא נראה מזה עשורים רבים. הסדר הכלכלי הבינלאומי עובר שינוי מהיר וחד.

שאלת השאלות עליה ביקשו להשיב רבים וטובים היא מה עומד בעצם מאחורי מהלכיו של טראמפ? כיצד להסביר צעדים כה אגרסיביים שרוב הכלכלנים רואים בהם כמקבילה הכלכלית של ירייה ברגל? מה לכל הרוחות קורה כאן?

LIBERATION DAY RECIPROCAL TARIFFS 🇺🇸 pic.twitter.com/ODckbUWKvO

— The White House (@WhiteHouse) April 2, 2025

הניסיונות להסביר את מדיניות טראמפ

הסבר פופולרי אחד גורס כי יש להבין את מדיניות המכס של טראמפ כלא יותר ולא פחות מדרישה להדדיות והוגנות במסחר הבינלאומי. טראמפ, כך הולך הטיעון, לא מתנגד לסחר חופשי ככזה אלא רק לסחר חופשי שבו צד אחד פותח את שווקיו לסחורה זולה בעוד שהצד האחר מגן על תעשייתו המקומית. כאשר טראמפ טוען שמדינות אחרות "ניצלו את אמריקה"- הוא מתכוון בדיוק לכך. ואולם עצם זה שהממשל הטיל מכסים בשיעורים גבוהים מאלה שמטילות מדינות אחרות על סחורות אמריקאיות גורע ממוצקתו של הסבר זה בצורה משמעותית.

הסבר אחר תולה את מדיניות המכסים בפסיכולוגיה של טראמפ. לפי פרשנים אלה, שום משנה רעיונית לא מניעה את טראמפ אלא רק אינטואיציות ותחושות. הנשיא האמריקאי פשוט אוהב מכסים ולכן הוא מטיל אותם. "מכסים", אחרי הכל, טען טראמפ, "היא המילה היפה ביותר במילון האמריקאי". לפי הסבר זה, טראמפ רואה במכסים את הסיבה לעלייתה לגדולה של אמריקה ולעזאזל העובדות הנגדיות.

ההסבר השלישי תולה את מלחמת הסחר של טראמפ לא במניעים פסיכולוגיים אלא במניעים של ביטחון לאומי. לפי הסבר זה, עימותים נרחבים עתידיים מול מעצמות-על דוגמת סין דורשים עוצמה צבאית שבתורה מחייבת תעשייה מקומית כבדה. תעשיית הפלדה האמריקאית, למשל, היא הבסיס לעוצמתה הצבאית של אמריקה. אלה הם תכתיבי ביטחון לאומי שמחייבים הגנה על תעשיות מקומיות. מכסים, אם כן, הם הכרח ביטחוני.

מפנה בשמרנות האמריקאית

הסברים אלה אינם שגויים לגמרי, אך בכל זאת אינם ממצים. אליהם יש להוסיף הסבר רביעי, מרכזי בעיני במיוחד, לפיו יש לתלות את מדיניות המכסים של טראמפ במפנה חשוב מסויים שחל בהשקפת העולם השמרנית בעולם דובר האנגלית. את עיקרו של מפנה זה ניתן לתאר באופן הבא:

הגלובליזציה הנמרצת של שלושת העשורים האחרונים היטיבה עם סוג אחד של בעלי כישורים ומיומנויות (למשל עם עובדי תעשיית ההייטק, התיכנות ועולם הפיננסים) כשם שהיא פגעה קשות במעמד הפועלים האמריקאי שמשרותיו נסגרו ועברו מעבר לים. השלכותיו של הרס זה של מקורות הפרנסה של מעמד הפועלים היו רחבות יותר מהפן הכלכלי בלבד. ההרס הכלכלי הוליד זעזוע חברתי עמוק. קהילות מקומיות שלמות נהרסו ומשפחות התמוטטו. הגלובליזציה הנמרצת מאיימת למוטט את הסדר החברתי-כלכלי של רבים מהאמריקאים.

יתרה מכך, קבוצה זו של אנשים לא ראתה רק את הבסיס הכלכלי שלה נשחק ונהרס. היא חוותה בעת ובעונה אחת גם מהפכת תרבות מהירה. בשאלות של מגדר, גזע והיסטוריה לאומית- קבוצה זו נתפסה כבעיה של אמריקה, כמי שאינם צועדים אחר חץ הקידמה הפרוגרסיבי.

תנועת ה-MAGA מדברת קודם כל ולפני הכל בשמה של אותה קבוצה. בהתאם לכך, טראמפ רואה את טובתה של אמריקה מבעד לעיני הפועל האמריקאי. בעוד שבעבר שמרנים טענו כי מה שטוב לעסקים טוב בהכרח גם לאמריקה וכי סחר חופשי תמיד יוליד טוב חברתי גדול יותר, השמרנות הלאומית של טראמפ ערה הרבה יותר למגרעות של קפיטליזם לא מבוקר. אין מדובר כאן בהבנה מרקסיסטית של היחסים הכלכליים. טראמפ לא מאמין, בדומה למרקסיסטים, במטריאליזם דיאלקטי או בקץ ההיסטוריה שיביא לכדי מפלת הבורגנות. הוא כן מאמין, עם זאת, שפועלי התעשייה הכבדה באמריקה הם ברומטר לבריאותה הכלכלית של האומה. מכסים נרחבים אם כן הם כלי המדיניות שמטרתו להגן על אותה קבוצה.

ביקורות על מדיניות המכסים

מדיניותו של טראמפ זכתה לשורה ארוכה של ביקורות מוצדקות. ראשית, מדיניות המכסים עתידה לגבות מחיר כבד מהצרכן האמריקאי שגם כך מתלונן על יוקר מחייה מאמיר. היות וכל פועל הוא גם צרכן, הרי שהיא עתידה לגבות מחיר משמעותי גם מאותה קבוצה שעמה המדיניות נוטה להיטיב. שנית, לא כל הפועלים נהנים מסטטוס דומה בעיני הממשל. יש את הפועלים שתעשייתם תזכה להגנה ויש את מי שלא. שלישית, מיותר לציין שניתן לתמוך בתעשיות מקומיות (למשל על ידי תמיכות ישירות) מבלי לנקוט במכסים גבוהים. רביעית, הממשל מתעלם מכך שאבדן רבות מהמשרות הוא פועל של קידמה טכנולוגית שיתרה את הצורך בידיים עובדות רבות והראייה לכך היא שפריון העבודה בתעשיות הרלוונטיות גבוה במיוחד. חמישית ולבסוף, אין היגיון בלהטיל מערכת מסועפת בעלת רמות משתנות של מכסים. גם אם מחליטים ללכת על צעד גורף ומזיק, טוב היה עושה הממשל לו היה נוקט במדיניות של מכס שטוח שימנע קרוניזם.

ההזדמנות הישראלית

השינוי הכלכלי שמייצר טראמפ טומן בחובו לא רק סכנות ברורות בדמות מיתון עולמי אלא גם הזדמנויות ממשיות לישראל. כבעלי ברית קרובים, ממשלת ישראל צריכה לחתור להורדת שיעור המכס שהוטל על סחורות מיובאות מישראל. גם אם הדבר נעשה מאוחר מידי, טוב עשתה הממשלה שהרחיבה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" גם לאמריקה. המכסים שהטיל הממשל האמריקאי הם רק תחילת המערכה, לא סופה, וישראל יכולה וצריכה להגיע לתנאים משופרים בהשוואה לשאר המדינות. חשוב מכל, על ממשלת ישראל לדעת להפריד בין מה שטוב למשק האמריקאי למה שטוב למשק הישראלי. כדי לצמוח כלכלית וכדי להקל על יוקר המחייה ישראל זקוקה לעוד סחר חופשי, לא פחות. כשהאמריקאים מטילים חומות, טוב נעשה אנחנו לו נפתח את השערים.

ד"ר שגיא ברמק הוא העורך הראשי של כתב העת השילוח