חבר הכנסת עמית הלוי: "התרבות האנטי דמוקרטית של הצבא הובילה ל-7 באוקטובר"

בכנס מנויי מידה חשף חה"כ הלוי את התנהלות הצבא בוועדת חו"ב של הכנסת ואת האופן שבו המערכת חומקת מפיקוח

חבר הכנסת עמית הלוי נואם בכנס מידה. צילום מסך מתוך הסרטון

בכנס מנויי 'מידה' ללקחי מלחמת חרבות ברזל, חשף חה"כ עמית הלוי את האופן שבו מערכת הביטחון מתחמקת מהפיקוח הפרלמנטרי של ועדת חוץ וביטחון, תוך זלזול מוחלט בדרג המדיני.

הדוגמה הראשונה שסקר הלוי היא העימות בין הרמטכ"ל הרצי הלוי לבין מבקר המדינה בשאלת הביקורת על צה"ל במלחמה. לאחר מאבק משפטי ממושך שהסתיים בפסיקת בג"ץ המחייבת את צה"ל לשתף פעולה עם החקירה, התברר כי הצבא היה שולח את קציניו לראיונות של אנשי המבקר כשהם מצוידים במכשיר הקלטה. "עשו הכל כדי למנוע את החקירה", אומר הלוי, "אבל בסוף היא התחילה". אלא שהצבא החל לשבש אותה כפי שכתב המבקר במכתב שפורסם: "בכל פגישה עם בעלי תפקידים בצה"ל, ככל שהפגישה רגישה יותר, מצמידים לקצין נציג בכיר יותר שמגביל אותו. אחר כך התברר שהקליטו את הפגישות. מישהו נתן הנחיה להקליט". אומר הלוי.

אבל זה לא נגמר שם. גם אחרי שהמבקר תפס אותם על חם והעיר להם, "המשיכו להקליט כאילו כלום. קצין אחד סיפר שהחתימו אותו על מסמך סודי, ואמרו לו: "אסור לך לדבר". איפה שמעו דבר כזה? ואז ראשי הביטחון אמרו: "אתה תענה למבקר רק מה שאנחנו נאשר". בסוף המסמכים עברו לראש המטה לסינון לפני שהגיעו למבקר. מה זה? נותנים לראש המטה להחליט מה יעבור ומה לא?"

"זה אמור לזעזע, כמו שיעור באזרחות: איך מפקד צבא מקליט בסתר נציגי מבקר מדינה, וזה עובר ככה? זו רק דוגמה אחת, פתיח להבין איפה אנחנו עומדים מבחינת המסוגלות. הרמטכ"ל קם בבוקר, שותה קפה, יש חוק במדינת ישראל, יש מבקר מדינה, והוא לא מתרגש להקליט אותו או לצפצף עליו, גם כששואלים אותו: "מה אתה עושה?" כולם ממשיכים כרגיל – החברים הקבועים, השכנים, המשפטנים שקופצים על כל דבר כזה".

דוגמה שנייה, שמביא הלוי היא נושא הגדלות הרמטכ"ל, תוספת לפנסיה התקציבית של הקצינים הבכירים שניתנה שלא כחוק. הלוי סקר את האופן שבו הנושא נחשף, בטעות, לציבור, ואת ההתנהלות הבלתי נתפסת של הצבא בעניינה. "יש חוק שכולם מחויבים לו, אבל הם בונים פה מעין אוליגרכיה, אריסטוקרטיה, גם של ממון וגם של שלטון. הסיפור הזה מטורף". לדבריו, מדובר בסכומים עצומים: "מ-2016 עד 2024, 1.7 מיליארד שקל בשנה רק על תוספות – לא כולל פנסיות!"

פרשה נוספת שנחשפה, היא של תקציבים לא מפוקחים במערך הגמלאות של צה"ל. "ב-2016, מבקר המדינה גילה תקציבים שלא ידעו עליהם. החשב הכללי של משרד הביטחון וצה"ל הסכימו לתת גישה להכל, חוץ מסעיף גמלאות. אמרתי: "איך לא ידעתם?" והם ענו: "לא ידענו, אין כניסה". כולם היו בשוק – מיליארדים לאורך שנים, גם בשנים קשות, כולל השנה הזו שגירדנו כל שקל לקנות ציוד תחת אמברגו".

"החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי, כתבה בדוח מבקר המדינה מ-2016 שצה"ל השמיט ביודעין מידע קריטי שפגע ביכולת הבקרה על תקציב הגמלאות. קודם מידור, אחר כך הסתרה, ואז זורקים את האשמה עליך". מסכם הלוי.

דוגמה שלישית, מוכרת לציבור: מידור ראש הממשלה ממידע חיוני. מדובר במקרה של הנגד ארי רוזנפלד שכל חטאו היה שביקש להעביר לראש הממשלה מידע שמערכת המודיעין ניסתה להסתיר ממנו בנוגע לעסקת חטופים ולאופן שבו חמאס רואה את הוויכוח הפנימי בישראל. "זה מידור, ולא הראשון".

הלוי הציג שלוש סוגים של תשובות שצה"ל מספק לדרג המדיני כדי לחמוק מפיקוח.

"או התעלמות, או תשובות בירוקרטיות, או תשובות שגויות שמייצגות אג'נדה". "ההתעלמות הכוונה היא שלא עונים, לא באים לוועדה. או שאומרים שזה שייך לוועדת המשנה לשירותים חשאיים".

"סוג אחר זה תשובות בירוקרטיות. אתן דוגמא מדיון על הציוד שהיה חסר. עומד קצין בוועדה ואומר שלא היה חסר ציוד. מביאים לו ספר של תרומות, ספר של חטיבות, גדודים שקיבלו תרומות במיליונים, בעשרות מיליונים, שהיה חסר! והוא עונה לנו: "ב-7 לאוקטובר לא היה חסר כלום". אבל הוא סיפר שעכשיו הוא קונה ציוד בשני וחצי מיליארד, הצבא קונה. אמרתי לו: "למה צריך לקנות? אם לא חסר למה צריך לקנות?" אז הוא אמר: "בנובמבר 2023 הרמטכ"ל שינה את התקן. עכשיו אתה צריך שכפ"ץ לכל אחד, ואכן אנחנו קונים".

"זה תשובות של בירוקרטים. ב-7 לאוקטובר הכל היה בסדר כי זה היה התקן. וב-9 באוקטובר הרמטכ"ל שינה את התקן אז היה חסר".

"הייתה מנהרה בלבנון שגילו שהיא חצתה אבל לא נפתחה בצד שלנו. טוב, גילינו את זה תוך כדי איזה סקירה, אז הערנו: 'שנתיים אתם אומרים שאין מנהרות ושום מנהרה לא חוצה, ועכשיו אתה אומר שהיא חוצה?!'" אז אומר אותו קצין: "לא, אם זה לא נפתח (בצד הישראלי) אנחנו לא מחשיבים את זה מנהרה". אמרתי לו: "אתה מתכוון שזה לא לפי התקן? לא פתחו את זה, אז זה לא מנהרה?".

"ויש תשובות שגויות שמייצגות אג'נדה", סיפר עמית. ומביא דוגמא של הערכות שגויות לקבינט כמו ציטוט מספר ההרוגים שהחמאס מספק, כשברור שמדובר במספרים מנופחים ולא אמינים. "למה אתה בא לקבינט אומר 34,000 הרוגים?!" מזדעק הלוי. "תוריד 3,000 מתים מוות טבעי, ואז את השקרים של חמאס, למה אתה מגיע לקבינט ומצטט את חמאס?!" וזו רק דוגמא אחת.

"זה נורא מתסכל" אומר הלוי. "יש לי שעות בוועדה, והיכולת שלי כחבר כנסת לפקח באמת, עם שיניים, כדי לתקן – היא מוגבלת".

לדברי הלוי, הכשל הזה הוא גם חלק מהסיבות לאסון של ה-7.10. "אנחנו באירוע שמתגלגל מבחינת התרבות האנטי-דמוקרטית של הצבא. ובמידה רבה צריך לומר שהתוצאה של התודעה הזאת, שהם מגיעים איתה עוד לפני שהם נכנסים לוועדה, גרמה להם למצב של מרדנות לפני ה-7 לאוקטובר. אחרי שנה של מאבק בדיוק בשאלה הזו – מי ישלוט. פסיכולוגית התעצמה אצלהם התחושה שהם המבוגר האחראי וזה הוביל אותם לזה, כלומר אני בטוח שהם גם באוקטובר, זה שהם לא אמרו לראש הממשלה לא ב-12, לא ב-2 בלילה. מילא ראש הממשלה, אפילו לא העירו את גלנט, שבגדול היה בצד שלהם. כלום. הם לא חשבו שהם צריכים לעדכן אף אחד. הם לא בתודעה הזו בכלל".

הלוי סבור שהדרך לתקן היא באמצעות חיזוק יכולת הבקרה של הכנסת על הצבא. "הנחתי חוק פיקוח פרלמנטרי, כי הפרלמנט שלנו חסר שיניים. כשאני אומר לקצין: "תביא נתונים", והוא אומר: "אין לי", אני אומר: "לך תביא", והוא לא מביא – אין לנו כוח. אני מקווה שבכנסת הזו יהיה שינוי".

 

כנס זה והפעילות שלנו מתאפשרים רק בזכות תמיכת המנויים השותפים שלנו. הצטרפו עוד היום וקבלו גישה לתכנים מיוחדים ומפגשי המנויים!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. משבר חוקתי הוא לא סכנה. הוא הכרח בדרך למיגור שלטון הפקידים.
    אבל צריך להבין שללא חיסול מוחלט של שלטון שופטי העליון, שאשמים בכל הכאוס היום במדינת ישראל, בהשחתת מוסדות השלטון, בג”ץ מפעיל את חוק החירות לכל אויבנו כולל נוחבות. בג”ץ אשם ביצירת מפלצת רקובה בפרקליטות האזרחית והצבאית, בנפוטיזם ,בגזענות, בהפליה, בטיוח פרשת רשות המיסים ופרשת רות דוד ועוד. פרקליטות שתופרת משפטי דרייפוס, מוציאה הודעות שקריות בעזרת עינויים שכוללים גם מעשי סדום קשים. הפרקליטות הרקובה, בביצוע פשע של אכיפה בררנית ולא חוקרת ומאפשרת לפורעי רחוב מהשמאל לעשות ככל העולה על רוחם. כך עלה הרייך השלישי ע”י טרור רחוב, שבא לפרק את המדינה. אנרכיה היא מתכון רע בוודאי בזמן מלחמה. ככל שהאליטה, רובה אשכנזית חילונית, תרגיש שהיא תפסיד את השלטון, היא תדחוף לגופות בירקון.

  2. במלחמת יום הכיפורים המזימה של הדרג המדיני, שהלך להפסיד לבגין, הייתה לתת למצרים ניצחון קטן שיעלה במעט אבדות כדי להחזיר את הכבוד לצבא מצרים ולהגיע להסכם שלום. ב-7 באוקטובר המזימה של צמרת הביטחון בסיוע של ביידן ובהטעיית מצרים, הייתה לאפשר לחמאס הישג קטן שהתגלגל לקטסטרופה כדי לסלק את נתניהו מן השלטון
    ראש השב"כ הסתמך על מידע ממצרים, ראש המודיעין או א-סיסי בעצמו, שיקר את הטמבל הזה. בליל הטבח, ראש השב"כ שלח צוות טקילה ב3:30. מה הייתה המטרה יהיה קשה לדעת, כי הם נפלו בקרב. מדוע ביקש ראש השב"כ מקצינת פיקוד דרום לא להודיע על כך למשטרה. הודעה הייתה מחייבת פינוי של המסיבה, אם 400 משתתפים, על פי חוק, והכרזת מלחמה וזו סיבה נוספת שלא דווח מאומה לראש הממשלה, לכאורה מרד שהדרדר לבגידה. צוות טקילה ניסו לחלץ שני עובדי שב"כ וגם הרצי שלח מסוק לחלץ קצין בכיר, לכאורה משהבינו את תוצאות מעשיהם, נתנו עדיפות עליונה לטשטוש עדויות. כל החילוצים נעשו תוך הפקרה מוחלטת של ישובים ו400 משתתפי חגיגת הנובה. ראש השב"כ, שמסתיר את פקודת צוות טקילה, והרצי הכושל, שצריך לקבל מדליה מחאלד משאל, מנסים לחבל במאמצים של החזרת חטופים. חיילים גיבורים מעונים ועצורים במרתפי השב"כ. רוצחי נוחבה מקבלים מלון 5 כוכבים אם ויטמינים ונייר טואלט דו שכבתי. וגם מרגל שמנע את שחרור החטופים לא נחקר ולא נשפט. וכמו שטלי אומרת, דש לרונן בר: אני, אדון בר, חושד שהייתה לכאורה בגידה בשביעי לאוקטובר, ולבכירי חמס יש הוכחות, לכן לא התלהבתם לנצח, במחיר חיי חיילנו הגיבורים.