יובל בלומברג התארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' עם שניאור ובר לשיחה על המצב, ניסיונות המחאה להתניע מחדש, הזהות המתפוררת ומאבקי הכוח בין המחנות, והיסוד שמאחד את רוב הציבור
בלומברג פתח את השיחה בהתייחסות למחאה שהחלה כתנועה אזרחית אך לדבריו הפכה עם הזמן ל"מרד". הוא טען כי המנהיגים של תנועה זו כבר אינם מסתפקים במחאה מסורתית, אלא קוראים לציבור שלהם לעבור ל"פסים אחרים של התנגדות".
עם זאת, הוא ציין כי ניסיונות אלה להצית מחדש את ההמונים – כמו בתקופת המחאה הגדולה שלפני השביעי באוקטובר – לא צולחים. "הם מחפשים את המסות של עשרות ומאות האלפים שהיו מגיעים בעבר, אבל זה לא קורה", אמר, והסביר כי ההקצנה של המחאה מרחיקה גם אנשים המשתייכים פוליטית למחנה השמאל-מרכז.
לדבריו, השביעי באוקטובר שינה את כללי המשחק. "זו הייתה מהלומה משתקת ששמה את הכל בפרספקטיבה אחרת", הוא אמר, והוסיף כי הציבור הבין שהקיום של ישראל אינו מובן מאליו. ניסיונות להחיות את המחאה לאחר מכן, לעיתים תוך שימוש בפרסומות "גסות ואלימות", נתקלו בציבור עייף ומרוקן מאנרגיה, שחלקו הגדול גויס למילואים ולא היה פנוי למאבקים פנימיים.
בלומברג זיהה שלוש קבוצות עיקריות שהרכיבו את המחאה בתחילת דרכה: הקבוצה ההגמונית הוותיקה, אותה כינה "האליטה האשכנזית", שיצאה להגן על מוקדי הכוח שלה; השמאל הרדיקלי, שראה במחאה הזדמנות לקדם את האג'נדה שלו; ואנשי שמאל-מרכז, בעיקר ממעמד הביניים הגבוה, שנבהלו מהממשלה ה"קיצונית והמשיחית" לדבריהם. אך בעוד הקבוצות הראשונות נותרו פעילות, הקבוצה השלישית – שהייתה המסה העיקרית – נסוגה לאחר השביעי באוקטובר, והותירה את המחאה בידי גורמים קיצוניים יותר.
במקום התנועות האזרחיות, ציין בלומברג, הפכו מנגנונים פקידותיים כמו השב"כ, היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט לשחקנים מרכזיים בהתנגדות לממשלה. "זו מלחמת הקיום שלהם", הוא אמר, והתייחס לדמותו של ראש השב"כ, רונן בר, כמי שרואה בעצמו "מגן הממלכה" מפני "הביביסטים המשיחיסטים". לדבריו, גורמים אלה נלחמים על המשך שליטתם, תוך שהם מפעילים חקירות ומהלכים משפטיים כדי לערער את הממשלה – אך גם כאן, הוא טען, הם לא מצליחים להשיג את "המכה המשתקת" שתפיל אותה.
אחד הנושאים המרכזיים בשיחה היה שאלת הזהות הישראלית. בלומברג טען כי השמאל ניסה לבנות זהות ישראלית חדשה, נפרדת מהיהדות, אך נכשל. "הזהות הישראלית היא ריקה מתוכן בלי הזהות היהודית", אמר, והוסיף כי ניסיונות להתכנס סביב מושגים מופשטים כמו "דמוקרטיה" לא הצליחו ליצור אתוס משותף. לעומת זאת, הוא הצביע על הזהות היהודית כגורם המאחד את רוב הציבור הישראלי, כולל חרדים, מסורתיים ודתיים לאומיים – גם אם לא כולם מסכימים על אופייה.
הוא השווה את השמאל הרדיקלי לתנועה בעלת מאפיינים דתיים-קיצוניים, שמתכנסת סביב "פולחן שנאה" כלפי נתניהו ומה שהוא מייצג בעיניהם. "חמש שנים של הפגנות נגד משהו, לא בעד משהו, יצרו זהות מעוותת", אמר, והצביע על אלמנטים טקסיים ואלימים בשיח המחאה כסימפטום לכך.
בהתייחסו לנפתלי בנט, שחלק מהשמאל רואה בו תקווה לחזרה לשלטון, בלומברג טען כי מדובר ב"מלכודת זבובים" שנועדה למשוך את הימין הרך. עם זאת, הוא סבור שבנט לא יצליח לשחזר את הצלחתו הקודמת, שכן הוא נתמך בעיקר על ידי השמאל ולא מצליח לפרוץ לימין. "הוא מייצג את הקבוצות הכי רדיקליות בפוליטיקה הישראלית היום", אמר, והעריך כי סיכוייו לחזור לראשות הממשלה "שואפים לאפס".
בלומברג סיים בהתייחסות למצב בארצות הברית, שם טראמפ ואילון מאסק מובילים רפורמות נגד ה"דיפ סטייט", והשווה זאת לישראל. הוא טען כי בישראל קיים סיכון ממשי להשתלטות פקידותית, אך הדגיש כי הממשלה חייבת לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הנוכחית – במיוחד בעידן טראמפ – כדי לשנות את המציאות בעזה וביהודה ושומרון. "צריך לפנות כמה שיותר פלסטינים מעזה ולדחוק אותם ביהודה ושומרון", אמר, והוסיף כי יש להחזיר את המשילות ולשקם את האמון הציבורי במערכות השלטון.
https://open.spotify.com/episode/3b4r8fLKiy3IE4gYIx0IcQ?si=bhJBwm1bSCq0ylxH-DX-ZQ
פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.
