החורים בתצהיר של רונן בר

התצהיר שהגיש ראש השב"כ מלא סתירות, בעיות עובדתיות וטיעונים מופרכים

ראש השב"כ, רונן בר בנאום. צילום מסך מתוך סרטון של לע"מ

תצהירו של ראש השב"כ רונן בר הוגש לאחר דחיות ובקשות ארכה כאשר למקרא שורותיו לא נותר אלא לתמוה כיצד זה אחרי זמן כה רב שניתן, יש בו כל כך הרבה סתירות שלא לומר – שקרים. כמעט כל סעיף שבו מעלה תהייה, עומד בסתירה לדברים שלא נאמרו בעבר ולפתע הוזכרו, עומד בסתירה אף לדברים שנאמרו אבל באופן אחר. נראה כי הבור בו מושלך רונן בר בחוסר מודעות מוחלט למצבו, הולך ומעמיק לאחר פרסומו של התצהיר.

הטענות על הליך הפיטורים

כבר בתחילת דבריו מתייחס בר לפיטורין שלו שמתבצעים, לטענתו, בתהליך חפוז ולא תקין.

"חפוז" זו המילה האחרונה שניתן לייחס לסחבת הפיטורין הלא נגמרת הזו ובאשר לתקינותה, היא מנוסחת במפורש בחוק השב"כ – בסמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ.

הוא מתייחס למחיר הכבד שאני והארגון משלמים.

על איזה מחיר מדבר ראש השב"כ? איך מעז אדם לדבר על המחיר שהוא משלם לאחר שהוא וארגונו כשלו במניעת טבח בו נרצחו אלפים, נאנסו, נחטפו, נפלו חללים ונפצעו אינספור אזרחים וחיילים?

באשר לעצמאותו המקצועית של הארגון ומחליפו,

לא השב"כ ולא מחליפו אמורים להיות עצמאיים אלא כפופים לממשלה.

ממשיך בר ומיתמם כאשר הוא מצהיר, לאחר שהוזהר לומר את האמת ובידיעה כי הוא צפוי להיענש אם לא יעשה כן, שכלל הטעמים העומדים בבסיס הרצון להפסיק את כהונתו אינם ידועים לו.

מפעוט ועד קשיש נראה כי אין אזרח אחד במדינת ישראל שלא יודע שראש הממשלה נתניהו איבד אמון בראש השב"כ, גם ראש השב"כ יודע, הוא אף הוזמן לדיון בעניינו אך בחר שלא להגיע. אולי כדי לטעון אחר כך שלא ידע.

בר מניח כי הרצון לפטרו החל להתגבש בשלהי שנת 2024 או בראשית שנת 2025.

הוא מתעלם התעלמות מוחלטת מההנחה ההגיונית הרבה יותר שהאמון בו אבד בשבעה באוקטובר 2023 בשעה 6:29 בבוקר.

ישנה, לטענתו, ציפייה אישית לנאמנות מצידו לראש הממשלה. הציפיה איננה אישית כי אם מקצועית, מתוקף תפקידו.

לא ברור לאיזה רצף חריג של פעולות מצידו של ראש הממשלה הוא מתייחס ואם התקיימה פעילות תקשורתית כנגדו וכנגד השירות ברשתות החברתיות הרי שהוא יכול לזקוף את ה"הישג" לזכותו.

הקשר לחקירות ולמחאות

בר רומז על כך שמדובר באיזושהי פעולת נקמה מצידו של ראש הממשלה לאור החקירות שנפתחו. ניתן אישורי, נוכח בקשת הרמטכ"ל לפתוח בחקירת גניבת מסמכים סודיים מצה"ל והעברתם לגורמי תקשורת… ונפתחה חקירה נוספת כנגד מי שהועסקו בלשכת ראש הממשלה בחשד לקשריהם עם קטאר. הוא מתנער מקטאר שהיא מדינה אשר הוגדרה על ידי ראש הממשלה עצמו כמדינה תומכת טרור לאחר שהוא והארגון שעומד בראשו האמינו כי העברת כסף קטארי לרצועת עזה תסייע למדינת ישראל וכאשר הוא דגל בתיווכה של קטאר בסוגיית החטופים.

לא ניתן להתעלם גם מהפרסום של כתבת "ישראל היום" שירית אביטן כהן שהגיעו לידיה מסמכים שמעידים על עמדות של ראש השב"כ רונן בר אשר סותרות את התחקיר שפורסם לציבור. מתוך המסמכים עולה כי השב"כ והעומד בראשו דגלו בחיזוק כלכלי של רצועת עזה, בבידול חמאס מהרשות הפלסטינית ובמדיניות ההכלה. יומיים לפני הטבח רונן בר עדיין אחז בדעות האלה בניגוד לנרטיב שהוא מציג בזמן האחרון.

בר שעומד בראש שירות הבטחון הכללי אחראי מתוך כך גם על היחידה לאבטחת אישים, כך שכלל לא ברורה פליאתו אודות ציפייתו של ראש הממשלה ממנו לפעול מול אזרחים המעורבים בפעילות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. השלכת פצצות התאורה לעבר ביתו, פריצת מחסומים, הבערת לפידים, השלכת רימונים, איסוף נשק ותחמושת, איומים ללא הרף – כל אלה לא מבהירים מדוע ביקש ראש הממשלה לזכות בהגנתו של השב"כ? בר מציין כי היו פעילי מחאה שעקבו אחרי מושאי אבטחה, סביר כי לא היו אלה מחזרים עיקשים כי אם כאלה שרצו ללמוד יותר על שיגרת יומו כדי לפגוע בו ביום מן הימים. האם רונן בר מבקש למעשה להתסיס את אנשי המחאה כאשר הוא מציין כי התבקש לפעול לגביהם?

הוא מוסיף בטרוניה כי נכתב עליו שנמנע מלפעול כנגד פעולה מתוכננת ומאורגנת לחולל סרבנות המונית בצה"ל. סרבנות המונית של צה"ל היא איננה מחאה לגיטימית אשר לגביה, כמובן, אין בסמכותו של השב"כ להתערב. סרבנות המונית של צה"ל היא פגיעה אמיתית בכשירותו של הצבא, בביטחונו של העם, באופן בו נתפסת מדינת ישראל על ידי אויביה על כל השלכותיו.

טענות משפטיות וחוקתיות

הסעיף הבא הוא אחד המתמיהים מכולם שכן בר מעיד על כך שראש הממשלה נתניהו הודיע לו שככל שיתקיים משבר חוקתי עליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ. כלומר, ראש הממשלה עדכן אותו בפרטי החוק, הזכיר לו כיצד מתנהלת דמוקרטיה. יש לציין ,אגב, כפי שמעיר אבישי גרינצייג, כי הטענות הללו לא עלו על ידי בר – לא במכתב ששיגר לממשלה ולא במכתב שצורף לתגובה של היועמ"שית. מה נגלה במכתב הבא? קשה להאמין שרונן בר אינו מודע לחוק הזה, האם ביקש לנצל את בורותם של חלק מהאזרחים? כמו, למשל, כתב המשטרה והפלילים של עיתון "הארץ" שטוען, בניגוד לחוק המפורש, שזו הפיכה.

לאחר שטען בראשית התצהיר כי אינו יודע מדוע מפטרים אותו, נזכר רונן בר כי הוא אינו רואה בכך כל בסיס לגיטימי לפיטורים מטעם של "חוסר אמון" מצד הממשלה והעומד בראשה. כלומר, הוא יודע מהי הסיבה גם אם אינו מסכים עמה.

בר טוען כי ראש הממשלה הציב בפניו דרישות אשר בפועל אינן מאפשרות את ניהול המשפט. דיווח של עמית סגל בחדשות 12 חושף, אם כן, את החלק החסוי בתצהירו של ראש השב"כ. לדברי סגל, המסמך הוגש על ידי ראש הממשלה לראש השב"כ שמונה ימים אחרי שפגע כטב"מ בחלון חדר השינה של הזוג נתניהו במסגרת ניסיון התנקשות. לשכת נתניהו הציגה דרישות אבטחה חדשות כדי להבטיח את שלומו של ראש הממשלה, בכל מקום, גם במתן עדותו בבית המשפט. בר ביכולות המניפולטיביות המוכחות שלו וברצונו הבולט להתסיס בחר להציג את הדברים כאילו נתניהו מבקש להתחמק מהמשך משפטו. מסתבר כי לשכתו של נתניהו הציבה, כאמור, דרישות אבטחה הגיוניות ביותר. נתניהו ביקש בעצמו פתרון לצורך המשך מתן העדות וציין כי ברצונו להעיד.

גם בנוגע לחקירות שמתקיימות מציג רונן בר מצג שווא כאילו הן תלויות בו, כאילו הוא מנהל אותן, חוקר בעצמו. תפקידו של ראש השב"כ בחקירות רגישות מסוג זה לשם הגעה לחקר האמת הוא חיוני. ובכן, החקירות יכולות להמשך גם אם רונן בר לא רק יודח מראשות השירות אלא כלל לא יהיה יותר בשורותיו. שוב ושוב הוא זורה פחד, שוזר איומים, מטיל אימה על הציבור שמא תהיה פגיעה בביטחון המדינה, פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק חמאס, פגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים – כל מה שיניע את הקפלניסטים אל "ליל רונן בר".

הופתעתי להיות מזומן לפגישה בה עודכנתי על הדחתי מהצוות. פליאתו על הוצאתו מצוות המו"מ בעניין החטופים לא מובנת אף היא שכן כאשר שוררת אווירה של אי אמון אין טבעי ומתבקש יותר. קשה אף להתעלם מכשלונו העצום שהביא לכך שישנם בכלל חטופים ומאוזלת ידו של בר בהחזרתם. אין צורך במניע אחר להדחתו מהצוות שכן אלה מניעים מספיקים.

חוסר האמון אינו מקצועי ואינו מתמשך… רק החל מחודש נובמבר 2024.

טענתו של רונן בר על פיה "חוסר האמון" של ראש הממשלה בו נובע מהחקירות שמתנהלות, אף היא מופרכת לחלוטין מכיוון שפרשת קטארגייט הגיחה אל העולם לאחר שנשמע רצונו של ראש הממשלה לפטר את בר.

התרעות לפני 7 באוקטובר: מציאות מול תצהיר

אחת הטענות החמורות ביותר של ראש השב"כ היא כי מסר לראש הממשלה כבר בחודש יולי 2023 שהוא מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הבטחוני וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה". ובכן, היכן המסמך שמתריע על מלחמה ואמור להכיל סעיפים ברורים מאוד שמגדירים את הסכנה הנשקפת? ואם אכן היתה התרעה כזו, כיצד לא ננקטו פעולות להעלאת כוננות? להערכות למלחמה? כיצד היתה הדממה? כיצד אושרה מסיבת הנובה? בשבעה באוקטובר הוא שכח לשקף לראש הממשלה את חומרת המצב הבטחוני.

בליל השבעה באוקטובר השב"כ הוא זה אשר העיר את המערכת כולה.

האם העיר את ראש אמ"ן חליווה? את ראש הממשלה? את שר הבטחון? את החיילים שנרצחו במיטותיהם? את חיל האוויר? את כיתות הכוננות? את הרבש"צים? מי זו המערכת כולה? ואיך כולם המשיכו לישון?

אם ב-6 באוקטובר ב-23:00 בלילה זוהו אינדיקציות חריגות למה לא נעשה כל מה שניתן כדי לבלום אותן?

השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. מיהם כלל הגופים שהועברה אליהם התרעה?

מה פירוש מדרג ההתרעה היה שגוי? אם היה מדרג אזי לא כל הגופים עודכנו שכן מהי משמעותו של "מדרג"?

מהי הכנה לפיגוע פשיטה נקודתי? מדוע לא הצריכה הקפצה של כל הכוחות ושל הדרג המדיני? להעיר את ראש הממשלה זו לא פעולה שנועדה רק כדי ליידע אותו אלא כדי לתת לו את האפשרות הקריטית להיות חלק ממקבלי ההחלטות.

בר מוסר בהצהרתו כי שלח "צוות טקילה", כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ, בשעה 01:30. בתחקיר הוא ציין שהיה זה ב-04:30 בבוקר – איזו גרסה שיכתבה את המציאות?

החלטתי להגיע למטה השב"כ ולבצע הערכת מצב בהסתכלות רב זירתית בשעה 04:30. כיצד זה החליט לשים את פעמיו אל מטה השב"כ רק ב-04:30 ואם אכן שם פעמיו הרי זה אך ורק מפני שהבין כי ישנה התרחשות יוצאת דופן. אם הבין שהיתה התרחשות יוצאת דופן איך לא פעל מול כל הגורמים הנדרשים?

בשעה 05:15 לצד ההנחיות השונות הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. האם וידא שטילפנו? כנראה שלא, מכיוון שעל פי הרישום ביומן לשכתו של ראש הממשלה שיחת הטלפון הגיעה רק בשעה 06:13, 16 דקות לפני פתיחת המתקפה הרצחנית שלא היתה כמוה מאז קום המדינה. מדוע רק בשעה הזו? מדוע למזכיר הצבאי ולא לראש הממשלה? מדוע לא התקשר הוא בעצמו ישירות לראש הממשלה?

איש לא העריך שתפרוץ מתקפה שכזו, כותב בר שאך לפני רגע טען שמסר התרעה למלחמה.

לא הוסתר דבר לא מהמערכת הביטחונית ולא מראש הממשלה, הוא ממשיך לשקר. פשוט לשקר. השתלשלות העניינים המבולבלת והשקרית הזו הוגדרה בתצהיר כהשתלשלות הדברים לאישורה. מה נותר לומר מכאן והלאה על אמינותו של ראש השב"כ?

הסירוב לעזוב את התפקיד

אודיע על מועד בו אסיים את תפקידי.

אחרי הטבח הנורא ואחרי כל מה שנגלה לנגד עינינו בתחקיר ובתצהיר, בעזות מצח בלתי נתפסת ובהסתרה מחשידה מעדכן אותנו רונן בר בכך שהוא יודיע לנו מתי יפרוש. בניגוד לחוק, כמובן. מהן הסיבות לסירובו לסיים את תפקידו? מהן המשימות שעליו להשלים כאשר ברור שהן אינן אותן שתי חקירות? כמה שקרים נוספים יספק לנו בטרם יפרוש?

מעט מאוד אנשים, אם בכלל, היו מסוגלים לזקוף עדיין קומה, לכתוב תצהירים, להישיר מבט אל עם שלא מצליח עדיין להתאושש מהאסון שלא הצליחו למנוע. מעט מאוד אנשים, אם בכלל, היו נאבקים להישאר בתפקיד שכזה בסיטואציה שכזו כאשר המשמעות היא שהם עומדים להשתתף בטקסי הזיכרון הקרובים. רונן בר צריך לסיים את תפקידו מיידית משום שכשל, מפני שכך החליטה הממשלה באופן חוקי וגם משום שאינו ראוי להשתתף באף טקס זיכרון בתפקידו הרשמי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *