אלדד בק על ספרו "פיוס מאוחר": "אוסטריה סירבה להתמודד עם חלקה בשואה"

הסופר והעיתונאי אלדד בק מספר על ספרו "פיוס מאוחר" שמגולל את ההסטוריה המרתקת של יחסי ישראל ואוסטריה. בשיחה עם אורנה ישר בפודקאסט "זווית ישרה" הוא חושף בהתרגשות את סיפורו האישי ששזור בה.

איך נולד הספר?

"אחרי שהוצאתי את הספר על מפלגת אלטרנטיבה בגרמניה, הציעה לי חברה שאכתוב ספר על סבסטיאן קורץ. הוא קנצלר גרמניה, הקנצלר הצעיר ביותר בתולדות גרמניה, גם ראש הממשלה הצעיר ביותר אי פעם בהיסטוריה… הכרתי את קורץ באופן אישי, אחד הראיונות הראשונים שהוא נתן לתקשורת הישראלית היה ראיון שנתן לי… תוך כדי תחקיר הבנתי שסיפור היחסים בין אוסטריה לבין ישראל לא מאוד ידוע לציבוריות הישראלית… הבנתי שאם אני לא אספר את כל הסיפור, פחות או יותר מתחילתו, אנשים גם לא יבינו את הגדולה של התרומה של סבסטיאן קורץ לשיקום ולשדרוג היחסים בין שתי המדינות".

ההסטוריה הכאובה של יחסי אוסטריה והיהודים

"היו הרבה יותר אוסטרים שעסקו בשואה מאשר גרמנים. לאחר שגרמניה תחת שלטון נאצי סיפחה את אוסטריה, האוסטרים הפגינו אנטישמיות מאוד אינטנסיבית – הרבה יותר אינטנסיבית ממה שחחו היהודים בגרמניה… גם מבחינת אכזריות וגם מבחינת המהירות שבה נושלו היהודים מהמעמד שלהם ומהרכוש שלהם. הכל קרה מאוד מהר ובצורה מאוד אכזרית".

תחילתו של הספר

"פרשתי את היריעה ההיסטורית עד לנקודת זמן שנראתה לי מאוד חשובה – הביקור של הקיסר הידוע והנערץ על ידי היהודים, פרנץ יוזף, בארץ הקודש. הוא קיים עליה לרגל לירושלים בשנת 1869, באותה תקופה רוב היהודים שחיו בירושלים היו נתינים של הקיסרות האוסטרו-הונגרית… הוא ביקר את היהודים, הלך אל הכותל, אל בתי כנסת"

הציונות החלה באוסטריה

"אנחנו רואים כמובן את תחילתה של הציונות בוינה, בדרך כלל נהוג לומר שהרצל הגה את הרעיון הציוני בעקבות משפט דרייפוס. למשפט היתה ללא ספק השפעה עליו אבל מה שגרם לו באמת להגות את הרעיון הציוני היה ההתמודדות שלו עם האנטישמיות בוינה".

הסיפור המשפחתי של אלדד בק

"המשפחה של אבי היתה וינאית ולכן אני עוסק באוסטריה כבר הרבה מאוד שנים, זה סוג של סיור אישי שלא נגמר. אני מתגורר שם באופן חלקי, חזרתי לכאן מברלין. בשנות ה-90 בן דוד של אבי ששרד את מלחמת העולם השניה ואת השואה בגרמניה, חי אחר כך בגרמניה המזרחית ולכן הוא לא יכול היה לתקשר איתנו. הוא יצר איתנו קשר והתחיל לשלוח מסמכים אישיים, תמונות של המשפחה שאנחנו לא הכרנו. אנחנו גדלנו ללא משפחה מאחר ורובה הגדול הושמד בשואה. זה עורר בי עניין מאוד גדול להתחקות אחר השורשים האוסטריים שלי".

פצע פתוח

"אוסטריה סירבה להתמודד עם חלקה בשואה, חלק שהוא משמעותי ביותר ואני סירבתי לקבל את הפיצויים המגוחכים שהם הציעו לנו על רכוש משפחתי. הם החליטו בסופו של דבר, בהסכמת הקהילה היהודית, שהם משלמים רק עשרה אחוזים מכלל הרכוש היהודי העצום שבאוסטריה".

ההחלטה להתגורר באוסטריה

"החזרה לכאן בשנה האחרונה היתה שונה כי באמת סבסטיאן קורץ הצליח לייצר כאן באוסטריה, בוינה בעיקר, תחושה מאוד שונה. רואים את זה כשיוצאים לרובע השני שהוא היה הרובע היהודי המסורתי והוא חוזר היום להיות רובע יהודי מסורתי. יהודים חרדים מסתובבים ללא פחד ברחובות, יש מסעדות כשרות, מאפיות כשרות".

סבסטיאן קורץ והיהודים

סבסטיאן קורץ מגיע מהדור שאומר "לא אכפת לי יותר, תפסיקו להטריד אותי עם ענייני השואה". כאשר נשאל מדוע הוא קשור כל כך לישראל וליהודים, הוא משיב שהיה הרבה יותר קל להסביר את זה אם היה לו רקע נאצי משפחה או רקע יהודי. "אני מצטער לומר לא זה ולא זה – אני פשוט רגיש לצדק וכשאני מסתכל על מה שנעשה לישראל וליהודים אני רואה אי צדק", אמר קורץ.

אלדד בק מספר על האנדרטה שריגשה אותו מאוד ונשבר לרגע בדמעות. בהמשך הוא מספר על אחד השלבים המרתקים בהסטוריה של יחסי ישראל ואוסטריה מספר ימים לפני מלחמת יום הכיפורים.

מדוע "פיוס מאוחר"?

"אנחנו לא חייבנו את האוסטרים להתמודד באמת עם חלקם במהלך השואה, היו כל כך הרבה משברים ביחסים בין שתי המדינות. בניגוד לגרמניה שהתעמתה במידה מסויימת עם העבר ההיסטורי שלה… האוסטרים לא ראו שום סיבה להתעסק עם העבר שלהם".

בק מספר על המסע הקשה שהוא עובר מצד גורמים אנטישמיים באוסטריה: "יש כאן ניסיון לעשות לי מה שנקרא רצח אופי מקצועי. דבר, אגב, שני רגיל אליו כי זה לא משהו חדש. גם בארץ הדברים הללו מבוצעים, גם בתקשורת הישראלית.

הביקורים בסוריה

"אני הייתי בסוריה פעמיים וחצי. פעם ראשונה כשהנשיא הצרפתי ז'ק שיראק הזמין אותי להצטרף אליו למסע מזרח תיכוני. הייתי הישראלי הראשון שבדרכון שלו כתוב איפה נולדתי, שביקר בסוריה באותה תקופה… הביקור השני היה אחרי שאסד האב מת…

לסיום, מספר בק את הסיפור המרתק שלו שגרם לאוסטריה לפנות לסוריה ומוסיף גם על משמעותה של טורקיה באשר לשיראל.

 "אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל אפשרות, השינויים האלה שאנחנו חווינו בחודשים האחרונים במזרח תיכון הם לא סופיים, אני מאוד מקווה שהנשיאות של טראמפ תאפשר לנו לייצר מציאות חדשה".

הריאיון המלא נמצא בערוץ ״זווית ישרה״ ביוטיוב, באפל ובספוטיפיי – מוזמנים לעקוב אחרי הערוץ וגם לתמוך בפודקאסט שנותן במה ייחודית ומרעננת בתקשורת הישראלית.