לא יתנו – יקבלו: הנחות הענק באום אל-פחם והאפלייה לרעה של היהודים

תכנית ׳מחיר מטרה׳ היא כלי המדיניות העיקרי של ממשלת ישראל להתמודד עם יוקר המחיה ועליית מחירי הדיור. התכנית הזו קיימת מאז 2014 בגלגולים שונים והיא נועדה לספק דירות במחירים ברי השגה לזוגות צעירים באמצעות מנגנון פשוט לכאורה: המדינה מקצה לקבלנים קרקע במחירים מוזלים, והללו בתמורה מוכרים דירות בהנחה. 

הכל לכאורה טוב ויפה, אלא שבשנים האחרונות המנגנון הזה נחטף והוא מנוצל לרעה על מנת לקדם בעיקר את שתי האוכלוסיות הלא משרתות הגדולות בישראל: חרדים וערבים. בתחקיר מקיף שפרסמנו כאן בעבר חשפנו את האופן שבו מנגנון זה מוטה לטובת הציבור החרדי במגוון רחב של ערים ודוגמאות. כעת נחשוף את הצד השני של המטבע: מחיר המטרה של ערביי ישראל. 

קבלו את הסיפור של מחוז חיפה. במחוז הענק הזה, שנפרש מחדרה עד נהריה ומזרחה עד מרכז הגליל, שווקו בפועל כ-3,800 יחידות דיור במחיר מטרה בשנים 2023-2024. עכשיו שימו לב לזה: מתוך המספר הזה, 1,515 יח״ד שווקו למגזר הערבי; ו-1,455 בלבד ליהודים לא חרדים. 

במילים אחרות: הערבים במחוז חיפה קיבלו דיור במסלול מחיר מטרה, פי שניים מחלקם באוכלוסיה. 

מתוך מעט ההקצאות ליהודים, רק 232 דירות הוקצו למשרתי מילואים פעילים. בושה שאין כדוגמתה.

מי שניזון מהודעות יחסי הציבור של משרד השיכון לא יאמין למה שנכתב כאן, כי אנחנו שומעים חדשות לבקרים על ״מכרזים״ בהיקפים עצומים בערים היהודיות. מדובר בבלוף ובמכרזים פיקטיביים. בואו איתי למסע קצר ותבינו מייד במה מדובר. 

תחנה ראשונה: חדרה, העיר השנייה בגודלה במחוז חיפה עם 100 אלף תושבים (באום אל פחם 58 אלף). בעיר הזאת פורסמו שני מכרזים של הקצאת קרקע במחיר מטרה: 370 יח״ד ( 341/2023 ) ו-670 יח״ד (235/2024). סך הכל – 1,040 דירות. מספר יפה, לא? 

אבל כשנכנסים לעומק, מתברר שלמרות ההצהרות היפות אף אחד מהמתחמים הללו לא שווקו בפועל עד היום. באחד המתחמים (670 יח״ד) הודיעו על המכרז בספטמבר האחרון, אבל יותר מחצי שנה חלפה ועדיין לא פורסמה חוברת המכרז, השלב שאחריו אפשר להתחיל להגיש הצעות. במתחם השני המצב חמור יותר: הודעת היח״צ על המכרז כבר הייתה בדצמבר 2023. מאז הודיעה רמ״י 6 פעמים על דחיית מועדים, שהאחרון שבהם לסוף חודש זה. מדהים, לא? 

זה היה רק מתאבן, כי הבלוף הזה מחריף בתחנה הבאה שלנו: קריית אתא. בנובמבר 2022 פורסם על כוונה לצאת במכרז ענק של 4,500 יחידות דיור במחיר מטרה בקריית אתא (382/2022). בשורה של ממש. אלא מה? לאיש לא הייתה כוונה לממש את זה. לאחר 5 דחיות ואחרי למעלה משנה, הופיעה בדצמבר 2023 הודעה לקונית על ביטול המכרז. לא חלפו שבועות סופרים ואותם מתחמים יצאו שוב למכרז – הפעם במכרז פתוח בלי הנחות במסלול מחיר מטרה. רמ״י נתן, רמ״י לקח, יהי שם ינקי קווינט מבורך.

ועכשיו למנה האחרונה, שאוחזת בשיא הדחיות הארצי: אור עקיבא. במאי 2022, פורסמה ההודעה על הכוונה לצאת למכרז של 166 דירות במחיר מטרה בעיר. אבל מי שיחפש את חוברת המכרז שם יגלה תופעה מדהימה: הטקסט ״פרסום דחיית מועדים״ מופיע שם לא פחות מ-17 פעמים. 3 שנים אחרי ההצהרות הרשמיות ומופעי היח״צ, ובפועל: כלום. 

ואם זה לא מספיק, קבלו את היישוב הקהילתי נופית. שם יצא מכרז ל-40 יחידות דיור במחיר מטרה בדצמבר 2023, אך מעולם לא פורסמה חוברת ולא היה ניתן להגיש הצעות. בינואר 2025 המכרז בוטל ללא הסבר, ובמקביל הוא שווק שוב מחדש כמכרז רגיל בלי הנחות מחיר מטרה. ליהודים המשרתים, מסתבר, לא מגיע. 

את כל זה רוב הציבור לא מכיר ולא יודע. ראשי הערים, העסקנים והפוליטיקאים מקבלים את מנת התעמולה שלהם בהודעות הראשונות, ורק הזוגות הצעירים הפראיירים – חלקם בין סבב מילואים אחד לשני – ממתינים בעיניים כלות לפרסום חוברת המכרזים באתר. ואין שם כלום. 

במקום לדאוג לציבור המשרת ולהקצות עבורו קרקעות במחירים מוזלים, המשאבים הללו הולכים למקומות אחרים. ובמחוז חיפה מדובר באום אל פחם. בירת התנועה האסלאמית הצפונית הקיצונית בראשות השייח׳ ראאד סאלח. 

יהודים משלמים פי-2

אבל זה לא הכל, כשצוללים למחירים בהם המדינה משווקת קרקעות למגורים במחוז הזה מתגלים פערים בלתי נתפסים. רובן המוחלט של הדירות במחיר מטרה למגזר הערבי במחוז חיפה שווקו בעיר אום אל פאחם שבוואדי ערה (כ-1,500), והן שווקו במחירים מצחיקים. 

זה לא עניין מקרי: מחירי הקרקע נקבעים על ידי רשות מקרקעי ישראל באופן מוחלט. מדובר בכלי המרכזי של הרשות לתכנון והשפעה על המחיר. וזה חלק מרכזי במנגנון מחיר מטרה: רשות מקרקעי ישראל משווקת קרקע בזול, והקבלן בתורו מתחייב למכור דירות במחיר ובמפרט שסוכמו מראש עם המדינה. זו המהות של המסלול הזה, ורשות מקרקעי ישראל שולטת בו מתחילתו ועד סופו. 

פערי המחירים שייסקרו להלן משקפים אם כן מדיניות ברורה: העדפה של האוכלוסיה הערבית על פני היהודים המשרתים. 

כך למשל באחד המתחמים, קרקע ל-112 יחידות דיור נמכרה ב850,000 ש״ח בלבד. כ-7,500 ש״ח לדירה. בדיחה ממש. במתחם נוסף קרקע ל-168 יחידות נמכרה בכ-2.8 מיליון ש״ח (16,000 ש״ח לדירה). ויש עוד: קרקע ל-383 דירות נמכרה ב-6.6 מיליון ש״ח (17,000 ש״ח לדירה);מתחם אחר נמכר ב-5.5 מיליון ש״ח ל-213 דירות (26,000 ש״ח לדירה). 

ההנחות המפליגות האלה יוצרות פערים עצומים במחירי הדירות. לצורך ההשוואה קחו את הדירות בטירת הכרמל במסלול מחיר מטרה ותראו את גודל האבסורד: 

מחיר דירת 100 מ״ר באום אל פחם – מחיר מטרה: כ-737 אלף ₪.

מחיר דירת 100 מ״ר בטירת הכרמל – מחיר מטרה: כ 1.4 מיליון ₪.

הפער לרעת הזוגות הצעירים מטירת הכרמל  הוא של 83 אחוז. כמעט פי שניים! 

וככל שגודל הדירה גדל, הפער גדל. דירת 120 מ״ר תעלה באום אל פחם כ-885 אלף, ובטירת הכרמל 1.7 מיליון ₪; ודירת 150 מ״ר שבאום אל פחם תעלה כ-1.1 מיליון ש״ח תעלה בטירת הכרמל כבר 2.1 מיליון ש״ח. 

כך גם ביחס לעיר חיפה. בעיר זו שווקו במהלך השנתיים האחרונות 337 יחידות דיור במחיר מטרה בלבד – כחמישית מהכמות ששווקה באום אל פאחם, ובמחירים גבוהים פי כמה: דירת 100 מ״ר רבוע במתחם ששווק (במבואות הדרומיים של העיר, סמוך לאיצטדיון סמי עופר), נמכרת בכ1.5 מיליון ש״ח; דירת 120 מ״ר בכ-1.8 מיליון ש״ח ודירת 150 מ״ר בכ-2.2 מיליון ש״ח. 

הפערים הללו קיימים כמובן גם בקריית ביאליק: דירת 100 מ״ר ב-1.2 מיליון ש״ח; 120 מ״ר ב-1.5 מיליון ש״ח; ו-150 מ״ר ב-1.9 מיליון ש״ח. מדובר בפערים של 60-70 אחוזים לעומת המחירים במגזר הערבי. 

אתם מבינים את זה? לא רק שרשות מקרקעי ישראל מספקת ליהודים המשרתים מספר זעום ומביש של דירות במסלול מחיר מטרה, אלא שגם המעט הזה נמכר במחירים מופרזים. כמעט פי-2 ממחירי הדירות לערבים. 

אפלייה ממסדית

כיצד עובד המנגנון המפלה הזה?

מחירי הקרקע מספקים הסבר חלקי: במבואות הדרומיים של חיפה קרקע ל-178 דירות נמכרה בלא פחות מ-51 מיליון ש״ח (!), כלומר – 286,000 ש״ח לדירה (!); בקריית ביאליק קרקע ל-176 דירות נמכרה ב-30 מיליון ש״ח (170,000 לדירה) ובטירת הכרמל קרקע ל-116 דירות נמכרה ב-8.5 מיליון ש״ח (73,000 ש״ח לדירה). 

המחירים שרשות מקרקעי ישראל גובה מהאוכלוסיה היהודית המשרתת גבוהים בכמה סדרי גודל מאלו שנמכרים לערבים ולחרדים. אפילו בטירת הכרמל ה״זולה״ – מדובר בשיעור של פי 3-4 מהמחירים באום אל פחם.  

אבל מחירי הקרקע הוא רק חלק מהסיפור. מרכיב נוסף שמשפיע משמעותית על המחירים הוא הטייה אנטי-יהודית בתחשיבים שעושה רשות מקרקעי ישראל עושה ביחס להתייקרות מחירי הדירות. נגענו בפרטי מנגנון ההנחות של ׳מחיר מטרה׳, בפרסומים קודמים ולא נרחיב כעת אך די אם נאמר שישנן מגבלות מסויימות על ההנחות שתלויות בהערכת התייקרות הדירות ביחס לסוף שנת 2020. וכאן יש פצצה אמיתית: הנחת העבודה ברשות מקרקעי ישראל היא שמחירי הדירות באום אל פאחם התייקרו רק בכ-14 אחוזים, ושבחיפה וטירת הכרמל הם עלו ב 38-42 אחוזים (משתנה ממתחם למתחם) כתוצאה מכך ההנחה שניתנת לרוכשי הדירות למעשה כמעט לא באה לידי ביטוי.

העוול זועק לשמיים: במגזר הערבי לא מדווחים לרשויות המס על המחירים האמיתיים של עסקאות נדל״ן, כך שהנתונים הנמוכים שיש בידי הרשויות מבוססים על הסתרה והונאה ולא משקפים את המציאות האמיתית. כך יוצא שהיהודים נדפקים פעמיים. לא רקע שהם משרתים בצה״ל, משלמים מיסים ומדווחים אמת לרשויות, אלא שגם קמצוץ הדירות שהמדינה כבר נותנת להם בהנחה, מגיעות במחירים יקרים 

תראו את האבסורד: בשלוש הקצאות שונות באום אל-פאחם, מחירי הדירות מחושבים כאילו לא היה שינוי במחירים: אוקטובר 2024, יולי 2024 ודצמבר 2023 – כולם מבוססים על אותו מחיר. 

הציבור המשרת במחוז חיפה נדפק אם כן שלוש פעמים: הוא גם משרת, משלם מיסים ויוצא לעבודה; גם מקצים עבורו מעט מאוד דירות במחיר מטרה וגם כשכבר מקצים פה ושם כמה מאות יחידות דיור – דופקים אותם במחירים. 

רשות מקרקעי ישראל, הגוף האמון על ניהול אדמות המדינה וקידום האינטרס הציבורי והציוני, פועלת בשנים האחרונות למען מטרות אחרות. בראשון ינקי קווינט והשר גולדקנופף, הם עסוקים בקידום שתי האוכלוסיות הלא משרתות של ישראל: החרדים והערבים. הברית האנטי ציונית השתלטה על אדמות המדינה.