אלי פלאי: השורש העמוק לקרע בין חילונים לחרדים

אלי פלאי, מייסד המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ומו"ל העיתון 'משפחה' מתארח לשיחת עומק מרתקת עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על היחסים המורכבים בין החברה החרדית לחברה הישראלית מאז קום המדינה ועד לימינו, שורשי המחלוקות ההיסטוריות ושיח החירשים בין האוכלוסיות, השבר בקורונה והשפעות הרפורמה המשפטית, הקרע סביב כור ההיתוך והתוכניות לחבר בין העולמות ולפתור את המשבר סביב גיוס חרדים לצה"ל.

השיחה, שהתקיימה על רקע מתיחויות חברתיות ומלחמה מתמשכת, שפכה אור על האתגרים, ההקשר ההיסטורי והדרכים האפשריות לשיתוף פעולה והבנה הדדית.

יחסים מתוחים: הקשר היסטורי ועכשווי

פלאי תיאר את המצב הנוכחי של היחסים בין החברה החרדית לשאר חלקי החברה הישראלית כאחת התקופות המאתגרות ביותר מאז הקמת המדינה. הוא השווה את עוצמת המתיחויות לאלו שהתקיימו בשנותיה הראשונות של ישראל, כאשר מאבקים אידיאולוגיים על זהות ומדיניות יצרו קרעים עמוקים. לדבריו, נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בתקופת הקורונה, כאשר הפערים בין החברה החרדית לחברה הלא-חרדית הפכו מוחשיים עבור רבים, והובילו לתגובות רגשיות עזות.

המתיחויות המשיכו להתגבר במהלך המחאה נגד הרפורמה המשפטית, כאשר השאלה הדמוגרפית החרדית והשפעתה על עתיד המדינה הפכו לנושא מרכזי, לעיתים סמוי ולעיתים גלוי. לאחר אירועי השבעה באוקטובר, למרות רגעי התעלות וחיבור ראשוניים, הכעס והתסכול בחלקים גדולים של הציבור הישראלי, במיוחד בציונות הדתית, הגיעו לשיאים חדשים. פלאי הדגיש כי מדובר במשבר קיומי, הדורש דיון מעמיק בשאלות היסוד: "מי אנחנו ולאן אנו הולכים?"

מבט היסטורי: שותפות ושבר

פלאי חזר לימי מלחמת השחרור, כאשר החברה החרדית והחברה הכללית פעלו יחד כתף אל כתף מול איום קיומי. עם זאת, הוא ציין כי שיתוף פעולה זה היה יוצא דופן. המתח בין האורתודוקסיה לתנועה הציונית, שהחל עוד לפני הקמת המדינה, יצר קרע עמוק בעם היהודי. לאחר המלחמה, כאשר בן-גוריון עיצב את האתוס הישראלי דרך תפיסת "כור ההיתוך", הוא בחר להחריג את החברה החרדית מתהליך זה, בין היתר כדי להימנע מקונפליקטים. החרדים, מצידם, קיבלו החלטה זו, והתמקדו בשימור עולם התורה.

שיחתו של בן-גוריון עם החזון איש ממחישה את המתח היסודי: כיצד נחיה יחד כחברה מגוונת? החזון איש הדגיש את מחויבות החרדים לשמר את המסורת בת אלפי השנים, בעוד בן-גוריון חתר לעצב מדינה ציונית חילונית. פלאי סבור כי לא הוחמצה הזדמנות ממשית באותה תקופה, שכן הכוח הפוליטי והמשאבים היו בידי התנועה הציונית, והחרדים נאלצו להתמקד בהישרדות לאחר השואה והחילון הגדול.

השבעה באוקטובר: הזדמנות לשותפות מחודשת

אירועי השבעה באוקטובר, לדברי פלאי, החזירו את החברה הישראלית לרגע קיומי דומה למלחמת השחרור. החברה החרדית הפגינה סולידריות מרשימה עם הלוחמים, באמצעות התנדבות, תפילות ויוזמות כמו הכנת ציציות. במקביל, לוחמים רבים הביעו הערכה לתפילות וללומדי התורה. רגעים אלו יצרו תחושת שותפות חדשה, אך פלאי הדגיש כי יש לנהל אותה בחוכמה, תוך שמירה על זהותה הייחודית של החברה החרדית.

פתרונות מעשיים: תוכנית לשילוב חרדים

פלאי הציג תוכנית מקיפה שפיתח עם צוות מומחים ממערכת הביטחון, הכוללת שלושה צירים מרכזיים:

הגנה על העורף: הקמת מערך מילואים והגנה מרחבית המותאם לאתגרים כמו פלישה המונית של מחבלים. התוכנית מתמקדת בגיוס חרדים עובדים מעל גיל 24, שיעברו הכשרה של חודשיים עד שלושה חודשים וישמשו כלוחמים ברמת מיומנות בסיסית. בכך, ניתן יהיה לשחרר חיילי מילואים קיימים ולהפחית את הנטל עליהם.

היערכות לחירום: יצירת תשתית של עשרות אלפי מתנדבים ברשויות המקומיות לחילוץ, עזרה ראשונה והספקת ציוד במצבי חירום. החברה החרדית, עם ארגוני ההתנדבות המבוססים שלה כמו זק"א ואיחוד הצלה, יכולה לתרום משמעותית בתחום זה.

תעשיות ביטחוניות: שילוב צעירים חרדים בתפקידים טכנולוגיים ותעשייתיים במערכת הביטחון, כולל תוכניות כמו "קודקוד" המשלבות שירות צבאי ואזרחי. תחום זה נותן מענה לצרכים לאומיים תוך התאמה לערכים החרדיים.

פלאי הדגיש כי תוכנית זו אינה נוגעת בלומדי התורה, המהווים את "נזר" החברה החרדית, אלא מתמקדת בחרדים עובדים המוכנים לתרום. עם זאת, הוא ציין כי יישום התוכנית נתקל בקשיים עקב ויכוחים פוליטיים סביב חוק הגיוס, המקשים על בניית אמון ושיתוף פעולה.

המניע האישי של פלאי

לשאלה מה מניע אותו לעסוק בנושא כה רגיש וכפוי טובה, השיב פלאי כי אהבתו הגדולה לחברה החרדית והרצון להציג את תרומתה הייחודית הם הכוח המניע. הוא רואה בתפקידו גשר לחיבור בין החברה החרדית לחברה הישראלית, תוך שמירה על עולם התורה. פלאי סיפר על שיחה עם האדמו"ר מבעלז, שהעניק לו ברכה להמשיך בעשייה זו כקידוש השם, למרות הביקורות הקשות משני הצדדים. לדבריו, האחריות לקדש שם שמיים ולהבטיח שהחברה החרדית תיתפס כחיובית היא המשימה המרכזית שלו.

לסיום, פלאי שיתף את חזונו לעתיד החברה החרדית בישראל. הוא סבור כי בעוד 10-15 שנים, החברה החרדית תצא ממצב המגננה ותשתלב יותר בתחומי החיים הציבוריים והכלכליים, תוך שמירה על זהותה. הוא צופה כי עולם התורה ימשיך להיות מרכזי, אך ילווה באפשרויות מגוונות לשילוב בעולם המעשה. לדבריו, שותפות אמיתית, המבוססת על כבוד הדדי והכרה בתרומה החרדית, תאפשר פריחה של החברה כולה.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.