דו"ח חדש חושף את עומק האנטישמיות בהרווארד

ההטרדות נגד יהודים באוניברסיטת הרווארד הפכו למכשול רציני ליכולת הסטודנטים להשתתף בפעילות אקדמית או חברתית, כך עולה מדו"ח שחיבר כוח המשימה לאנטישמיות אשר בדק את ההטיה האנטי-ישראלית במוסד.

הדו"ח מתאר למשל כיצד אחד הסטודנטים היהודים, מלגאי באוניברסיטה, התבקש לחלוק את סיפור משפחתו בכנס שנערך במוסד, ו"תכנן להסביר כיצד חוויותיו כנכד לניצולי שואה העניקו לו השראה בקריירה". הסטודנט שיתף מראש את מארגני האירוע, ותיאר כיצד סבו "שרד את השואה בכך שהיגר לארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ובהמשך עזר לאלפים אחרים למצוא מקלט במה שהפכה לאחר מכן למדינת ישראל".

אלא שלפי טענת הסטודנט, נאמר לו כי "לא יוכל להזכיר את משימת החילוץ" בדבריו, משום שהיא "כללה את מדינת ישראל". הוא המשיך וסיפר כי נאומו "לא כלל שום התייחסות למלחמה הנוכחית או לציונות. הוא עסק בשואה בלבד". אך המארגנים אמרו לו כי "סיפור השואה של משפחתי 'חסר טעם'… שאלתי למה הכוונה, ואחד מהם צחק בפניי והפטיר בזלזול oh my god".

סיפורים כאלו ממלאים את דפי הדו"ח וממצאיו, המתארים בפירוש את "הקלות בה 'אנטי-ציונות' הופכת למה שהוא בפועל אנטישמיות".

כך למשל, סטודנטים, חברי סגל וחברי מנהלה בהרווארד הפיצו בפברואר אשתקד קריקטורה אנטישמית שהציגה "יד לבנה עטורת מגן דוד המחזיקה חבל תליה סביב ראשם של אדם שחור ואדם ערבי". מקור הציור הוא בתנועת סטודנטים שחורים משנות ה-60, וכבר אז הוגדר כאנטישמי במובהק, אך תומכי חמאס בהרווארד השתמשו בו מחדש לאחר מתקפת הטרור של ה-7.10.

סטודנטים שתושאלו בידי כוח המשימה לטובת חיבור הדו"ח סיפרו כי כל שיח בנושא ישראל עבר "פוליטיזציה אינטנסיבית". אחד מחברי הסגל אמר כי חלק מן הסטודנטים היהודים בחרו להסתיר את זהותם בקמפוס. סטודנט אחר בחר לקחת חופשה מהלימודים לאחר "קריאות בהפגנות שניפצו את תחושת הביטחון". פעילים פרו-פלסטינים נהגו בבריונות כלפי סטודנט לתואר שני רק משום שהוא ישראלי. חבריו הלא יהודים ספגו גם הם בריונות רק משום שהיו חבריו.

סטודנט סיפר: "ההדרה החברתית של תלמידים ישראלים הפכה לחלק מרכזי בחוויית הלימודים בהרווארד עבור רבים. החל מימיי הראשונים בקמפוס, הבחנתי שאפילו סטודנטים חדשים בקורס אוריינטציה נמנעו מלשוחח עמי, פשוט מתוך חשש להיות מקושרים לישראלי".

הוא הוסיף: "חבר סיפר לי כי האחרים לא ישתתפו באירועים חברתיים בהם אני נוכח, מכיוון שהם חוששים מן ההשלכות של להיראות לצד ישראלי… סטודנטים בחרו שלא להצטרף לארגון שהובלתי בגלל שירותי בצה"ל… סטודנטים ישראלים בהרווארד לא סובלים רק מהטיות מרומזות, אלא עומדים בפני אפליה מכוונת ומפורשת".

על פי הדו"ח, פעילים פוליטיים במוסד ניסו "להחדיר את השיח הפלסטיני בכל מקום אפשרי", כולל בתוכניות עבור סטודנטים חדשים בהן דנו ב"שאלה הפלסטינית"; בכנס סטודנטים אחר, פעילים תיארו בפני השומעים "ארגז כלים" לפעילות למען פלסטין, וכך עשו גם בשיעורים שאינם קשורים כלל לסוגיות פוליטיות או למזרח התיכון; ובמהלך הכשרות שמציעה האוניברסיטה, הוסבר לסטודנטים כי "היהודיות" שלהם הופכת אותם לבעלי "פריבילגיות מעמדיות".

הדו"ח מתאר גם את התפיסה העומדת מאחורי הפעילות הפרו-פלסטינית בהרווארד, כרעיון לפיו "ישראל אינה מדינה ריבונית אלא 'מושבת מתנחלים' שנוצרה ומתוחזקת בידי כוחות מערביים, ולמרות כוחה הצבאי ניתנת לריסוק ופירוק". אך מעבר לניתוח השפה והאופן בו תומכי חמאס בקמפוס הגיבו למתקפת ה-7.10, מחברי הדו"ח קובעים כי בעיית האנטישמיות בהרווארד החלה עשורים קודם לכן.

כך למשל, קבוצת סטודנטים בשם Harvard Out of Occupied Palestine טענה באוקטובר 2024 כי "ישראל היא משטר המבצע רצח עם ונחשפה כמדינה לא-לגיטימית שאינה דואגת לחיי אדם, ועצם קיומה מתבסס על כיבוש והשפלה של הפלסטינים, בסיוע הממשל שלנו ואדישות האוניברסיטה לחיי פלסטינים… אל תטעו: הישות הציונית מתפוררת ונאחזת במלחמה אזורית כנתיב היחיד להישרדותה".

אחת הדוגמאות המוקדמות להטרדה נגד יהודים הגיעה שעות לאחר פתיחת מתקפת חמאס ב-7.10, כאשר 'הוועד לסולידריות פלסטינית' בהרווארד ניסח הצהרה הנתמכה בידי עשרות ארגוני סטודנטים נוספים, בטענה כי "המשטר הישראלי הוא אחראי בלעדי לאלימות המתרחשת… האשמה כולה היא במשטר האפרטהייד… אנו קוראים לקהילת הרווארד לנקוט בפעולה כדי לעצור את חיסול הפלסטינים המתמשך".

הדו"ח מסיק כי למרות שהנהגת המוסד "ניסתה לנהל את המהומה בקמפוס", היא כשלה בכך בסופו של דבר. לאחר השבעה באוקטובר נערכו באוניברסיטה לפחות שבעים הפגנות ואירועי מחאה בהשתתפות ובארגון סטודנטים, חברי סגל ואנשי מנהלה. סטודנטים יהודים דיווחו על תחושה של "חיים באווירת עוינות מתגברת במגורים, בכיתות הלימוד, בארגונים ובמועדונים, כמו גם במרחב הציבורי".

בחודש נובמבר 2023, קבוצת סטודנטים השתלטה על בניין מנהלה בקריאות ל"גלובליזציה של האינתיפאדה". על פי הדו"ח, כאשר הסטודנטים הפולשים נשארו בבניין ללון, דיקן הפקולטה סיפק להם "בוריטו לארוחת ערב".

הכישלון להתמודד עם האנטישמיות בקמפוס הפך לסוגיה לאומית. נשיאת האוניברסיטה דאז קלודין גיי נקראה להעיד בקונגרס, שם נמנעה ממש מלהגדיר את הקריאות לרצח יהודים וישראלים כהפרה של כללי ההתנהגות במוסד. גיי התפטרה מתפקידה זמן קצר לאחר מכן.

הכתבה התפרסמה באתר 'נשיונל רוויו'.