נפתלי בנט: שתיקתו – רמייתו

הארץ סוערת מזה תקופה ארוכה אך נפתלי בנט שומר על שתיקה. לא תשמעו ממנו מילה בשום נושא שנוי במחלוקת: לא הרפורמה המשפטית, לא המשבר הכלכלי, לא על שחרור חטופים לעומת המלחמה בחמאס ולא על שום דבר אחר בעל ערך. למעשה, הסוגיה היחידה שבה הוא התבטא סוף סוף היא גיוס החרדים, נושא שעליו הוא לא מפסיק לדבר מסיבות ברורות: האצת המשבר בקואליציה והבאתה לפירוק.

הפוליטיקה פה ברורה ורבים ניסו למצוא איזושהי התבטאות לגבי גיוס חרדים בימי כהונתו כראש ממשלה, אך לשווא. לפני מספר ימים טען כי 5-6 מראשי מפלגות בקואליציה השתמטו משירות צבאי משמעותי או בכלל. בפועל, התמונה שונה עד מאוד כפי שתיאר העיתונאי עמית סגל ואף בחן את תמונת המצב המבישה של ראשי המפלגות בקואליציית בנט. גם עכשיו מתנוסס בטוויטר הציוץ שאין בינו לבין האמת כל קשר. פרט נוסף אך לא שולי ששכח בנט להזכיר בנוגע לחרדים, הוא המסמך שפרסם העיתונאי מיכאל שמש מתאגיד "כאן 11" על פיו הציעו בנט, לפיד וליברמן יותר ממיליארד שקלים לחרדים כולל מיליונים למוסדות בהם יש פטור מלימודי ליבה, כל זאת תמורת הצבעתם של חברי הכנסת החרדים פרוש ואייכלר בעד התקציב.

מעשה הרמייה

מעטים האנשים שהיו יכולים לבצע את מעשה הרמייה שביצע בנט לקראת הבחירות בהן הפך לראש ממשלה כאשר באמתחתו אך ורק שישה מנדטים. מעטים האנשים שיש בהם עזות מצח בלתי נתפסת להבטיח למשפחות שכולות הבטחות שווא. מעטים האנשים שיכולים לשקר כאשר הם מישירים מבט למצלמה וחותמים על מסמך בשידור חי. מעטים האנשים שהיו מסוגלים להראות את פניהם בציבור, בתקשורת המקומית והעולמית, לאחר הפארסה הזו, במקום להיעלם מהזירה הציבורית.

"בנט 2026"

ברשימה שהגיש לפני מספר ימים בה ביקש לרשום את מפלגת "בנט 2026" הוא מפרט שתי מטרות. הראשונה "להשיב את הבטחון לישראל" כאשר הוא אינו מביע שום דעה קונקרטית באשר לדרך בה ניתן או צריך לעשות זאת: כמעט שום מילה על הלחימה בעזה, על הלחימה בלבנון או בסוריה, על החטופים וכן הלאה. כל שיש שם הן הערות כלליות בנוסח ״מה לא״ והתבטאויות בדבר הצורך "לפעול נגד איראן".

שני השמות המופיעים ברשימת מייסדי המפלגה אחרי שמו של בנט הם של רעייתו גילת ושל ניר נובק. מהם כישוריה הפוליטיים של הגברת בנט? אולי השוואתה המקוממת של "מכונת הרעל הביביסטית" לאנטישמים תומכי חיזבאללה?

וואו איזה מכונת רעל תתביישי שופר של לכאורה של האנרכיסטים גילת בנט אשתו של רה״מ לשעבר עולה למתקפה: הגיע הזמן לראיין נציג של מכונת הרעל הביביסטית כמו שמראיינים תומכת חיזבאללה בחו״ל. pic.twitter.com/HWpOnf9MNV

— pseudonym (@WtQMOzgiM6EB40q) April 18, 2025

מיהו ניר נובק? יתכן כי אין זה מיותר לציין במקרה זה כי מעבר להיותו איש עסקים, הוא גם בן דודה של מנכ"לית "בצלם" שהזדהה כאיש שמאל מובהק בעצמו.

המבצר של בנט

ביתו שהפך בימי כהונתו כראש ממשלה למין מבצר בדרך לא דרך, על אפם וחמתם של שכניו ובמימון כספי משלם המיסים, עומד ניצב על שלל שכלוליו ותוספותיו. בקרבת המבצר שהפך ליעדם הפופולרי של שליחי "וולט" למיניהם, מתנוססת מודעה מטעמה של "הועדה המחוזית לתכנון ובניה" וכותרתה: "הקמת מתקנים לצורך מערך אבטחה לבית ראש הממשלה לשעבר ברעננה". אם מישהו היה זקוק להוכחה בדבר כוונותיו של בנט, הרי היא לפניכם.

מוטיב השכול

בדרכו הפוליטית מקפיד בנט לעשות שימוש מקומם בשכול הישראלי באמצעות הספדים, תמונות ניחומים בהן הוא מככב בעיקר, רמיזות אינסופיות שהמחיר שמשלמים הוא משום שחרדים אינם מתגייסים וביצירת אמפתיה קלישאתית שאיש לא קונה.

בנט עושה שימוש דמגוגי בסוגית הגיוס כאשר הוא קושר את הניצחון על חמאס בגיוס החרדים.

כמו הגיוס גם השכול עובר פוליטיזציה מוחלטת בידיים של בנט. בזמן שנאם בטקס יום הזיכרון כשכיהן כראש ממשלה, התפרצו כלפיו בני משפחות והורים שכולים, שטענו שהוא ניצל אותם בזמן קמפיין הבחירות, הבטיח להם שלא ישב עם השמאל והשתמש בהם לגיוס מצביעים. בנט בתגובה הזכיר להם את תגובתו של אהרן הכהן כשבניו מתו בידי שמיים ״וידום אהרן״. או בעברית פשוטה: פשוט תשתקו.

ביום הזיכרון האחרון הוא השתמש באותו ציטוט בציוץ שקרא לאחדות.

השכול עובד נהדר בשירות בנט גם כעילה לביקורת על החרדים וגם כהצדקה להשתקת הביקורת כלפיו.

בוז לבוחרים

יחסו של בנט לציבור המצביעים הוא זה של בוז עמוק. הוא פועל מתוך הנחה שניתן להניע מצביעים לקלפיות בלי לנקוט עמדה בנושאים שנויים במחלוקת ובלי להציג סדר יום. צבא היועצים והיחצ״נים שלו נועד למטרה אחת בלבד: להחזיר אותו לשלטון. ככה נראית מגלומניה.

אנשי ימין, גם אלה שרומו על ידו, אומרים לי שהם אינם חוששים. ההנחה היא שבנט יגייס קולות בעיקר מהשמאל, שכן הימין כבר היטיב להבין באיזה ריקבון מוסרי מדובר.

ובכן, יש לומר בעצב כי גם בקרב הימין, במיוחד הדתי-לאומי, יש כאלה שסלחו לו, יש כאלה ששכחו לו ויש את אלה שבטוחים שבימיו היה שקט יחסי משום שהוא איזשהו פנומן בטחוני ולא מסיבות הקשורות באינטרסים של חמאס.

השאלה אינה מניין יילקחו הקולות אשר יצביעו לבנט. הסכנה לימין ולפוליטיקה הישראלית בכללותה אינה קשורה לשאלה "כיצד השמאל מחלק את קולותיו". הסכנה כאן חמורה יותר, והיא נוגעת לעצם התרבות הפוליטית שלנו. האם ראוי שאנשים כמו נפתלי בנט ואיילת שקד יחזרו אל המעגל הפוליטי, ינאמו שוב מעל דוכן הכנסת, ישבו בוועדות הכנסת השונות וישפיעו על מדיניות ציבורית? האם לנבחרי ציבור שהפרו כל נורמה וירקו בחוצפה בפרצופם של בוחריהם יש את הזכות לשוב לזירה הפוליטית?