פרופ' אשר כהן: "אנחנו באמצע אירוע היסטורי שאיש לא יודע איך ייזכר"

פרופ' אשר כהן מתארח לשיחת עומק עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על השתלטות הפקידות בישראל על השלטון, דפוס הפעולה שמאפשר לשלטון הבלתי נבחר לקבוע את המדיניות והאחריות של ממשלות נתניהו למצב, זעקות קץ הדמוקרטיה מאז מהפך 77' ועד היום, סתימת הפיות באקדמיה ותופעת האנוסים, והמאפיין הבולט בקרב חללי המלחמה.

כהן פתח את השיחה בתחושה האישית שלו: "אני מבין שאני חי בתוך אירוע היסטורי ענק, בסדרי גודל שקראנו עליהם בעבר". הוא הדגיש כי בזמן אמת, קשה להבין את משמעות האירועים ואת סופם. כדוגמה, הוא ציין את השינויים הדרמטיים במזרח התיכון בשנה האחרונה: "לפני שנה, חזבאללה הייתה על הרגליים, נסראללה היה חי, סינוואר היה פעיל, וסוריה עמדה עם נשק אסטרטגי. היום – כל זה לא קיים. אף אחד לא היה יכול לדמיין זאת".

לדבריו, התחושה שהישראלים חווים כעת דומה לחיים בתוך תהליך היסטורי, כמו הקמת המדינה או מלחמות גדולות, שבזמן אמת לא ניתן היה לחזות את תוצאותיהן. "אין לנו צל של מושג איפה נהיה עוד שנה", הוסיף, תוך התייחסות לאי-הוודאות סביב איראן ואתגרים נוספים.

אופטימיות מול ייאוש

כהן התייחס לפער בין ההצלחות החיצוניות של ישראל, כמו הישגים צבאיים, לבין התחושה הפנימית של משבר וייאוש בחברה הישראלית. הוא דחה את התפיסה שהמצב הפנימי מייאש באופן מוחלט: "מי שמתייאש יותר מדי, אני אומר לו משהו אופטימי". הוא הזכיר מאמר של פרופסור ממפלגת מרצ שכותרתו "מדינת ישראל מול נבואות חורבנה", שטען כי החברה הישראלית תמיד התמודדה עם משברים ומחלוקות, אך יצאה מהם מחוזקת.

לדברי כהן, יש נטייה לאידיאליזציה של העבר, כאילו מחלוקות עמוקות לא היו קיימות בשנות ה-50 או בזמן המאבק בין התנועות הפוליטיות. הוא ציין כי מחלוקות תמיד היו חלק מהחברה הישראלית, והן אינן בהכרח סימן לקריסה. "הכל יצא החוצה בשנתיים האחרונות", אמר, בהתייחסו למאבק על הרפורמה המשפטית, שהוציא לאור מחלוקות שהיו חבויות בעבר.

קץ הדמוקרטיה? "שיח שקרי"

אחת הנקודות המרכזיות בשיחה הייתה הדיון סביב השיח על "קץ הדמוקרטיה". כהן טען כי מדובר בשיח שקרי, שמופעל באופן סלקטיבי מאז המהפך הפוליטי של 1977, כאשר מפלגות הימין עלו לשלטון. "כשהאנשים 'הנכונים' היו בשלטון, לא דיברו על קץ הדמוקרטיה. ברגע שה'לא נכונים' עלו, התחיל השיח הזה", אמר.

הוא ציין כי מחקרים, כמו זה של פרופסור מני מאוטנר, מראים כי בשנות ה-80 התקיימה "חרדה" דומה מפני שלטון דתי או פשיסטי, אך הדמוקרטיה הישראלית המשיכה להתקיים ואף התחזקה. כהן טען כי ההפחדות סביב הרפורמה המשפטית, כמו הטענה שצמצום עילת הסבירות יוביל לדיקטטורה, היו מוגזמות ולא מבוססות.

האקדמיה: ממעוז פלורליזם להשתקה?

כחוקר באוניברסיטת בר-אילן, כהן התייחס גם למצב באקדמיה הישראלית. הוא ציין כי בעבר, בר-אילן נחשבה למקום מגוון יחסית, אך גם היא עברה תהליכים של התאמה לממסד האקדמי, שמאופיין באחידות מחשבתית. "האקדמיה אמורה להיות מקום של פלורליזם, אבל סטודנטים בקושי נחשפים לגישות התומכות ברפורמה המשפטית", אמר.

כהן סיפר על מקרים שבהם הוזמן לכנסים כנציג היחיד של המחנה הלאומי, מול רוב של מתנגדים, ושאל: "אם לא הייתי מגיע, מי היה מייצג את העמדה הזו?". הוא טען כי חוסר הגיוון באקדמיה פוגע בחופש האקדמי וביכולת של סטודנטים להיחשף למגוון דעות.

הרכב החללים במלחמה: הקהילתיות כמפתח

לסיום, כהן התייחס להשפעה ארוכת הטווח של המלחמה על ישראל. "אנחנו באמצע אירוע היסטורי, ואף אחד לא יודע איך הוא ייזכר", אמר. עם זאת, הוא ציין כי המלחמה חשפה פערים בחברה, כמו היחס לגיוס חרדים והצורך בגיוון ביחידות צבאיות. הוא הביע תקווה כי המלחמה תוביל לשינויים, כולל בשיח על גיוס חרדים ובתפיסת האחריות הקהילתית.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.