עידן רונן: מחדל ההסברה הישראלית והשיטה לנצח בקרב התודעה

"להפסיק להתנצל – להתחיל לתקוף"

רונן מדגיש כי ההסברה הישראלית המסורתית, המבוססת על ניסיונות שכנוע והצגת עובדות, אינה מתאימה למציאות התקשורתית הנוכחית. "מי שמכפיש את ישראל, לא מחפש אמת – הוא מחפש דם", טוען רונן. לדבריו, במקום להסביר – יש להבהיר, ואף לתקוף: "אני בעד לעשות דלגיטימציה לדלגיטימטורים".

תקשורת עוינת ופאנלים לוחמניים

רונן מרבה להופיע בתקשורת הערבית, שם הוא מתמודד לעיתים קרובות מול מנחים עוינים ופאנלים מוטים. "זה מרגיש כמו זירת איגרוף", הוא מתאר. "יש פעמים שאני לבד מול חמישה משתתפים ומנחה – וכל מה שנותר לי זה להילחם, לתת את הפייט הכי טוב שאפשר".

לדבריו, גם בתקשורת האנגלית לא חסרה ביקורת, אך ההטיה החריפה ביותר מורגשת בערוצים הערביים כמו אל-ג'זירה ואל-ערביה.

משרד החוץ – בעיה ולא פתרון

רונן אינו חוסך ביקורת ממוסדות המדינה: "משרד החוץ לא רק שלא עוזר – הוא חלק מהבעיה", הוא טוען. הוא משתף חווייה משיחה עם דובר המשרד לשעבר, ליאור חייט, שסירב לגישה התקפית בטענה ש"הצופה בבית מתעניין יותר בשאלות של המנחה מאשר בתשובות".

רונן משתמש בטקטיקות ישירות: שליפת הוכחות בשידור חי, תמונות קשות, אזכורים מהקוראן, והשוואות היסטוריות כמו דרזדן במלחמת העולם השנייה. "אני מראה להם שהם מלאי סתירות – ומוציא אותם מדעתם".

לדבריו, המטרה אינה לשכנע את המשוכנעים – אלא להגיע לאלו שבין לבין. "יש שכבה דקה של אנשים שאינם מקובעים. אם אצליח לנטוע בהם ספק – זה ניצחון".

התגובות: מהכחשה להתפעלות

רונן מספר על תגובות מגוונות: מהשתקה בשידור, דרך פיצוצים באולפן ועד הודעות תמיכה. "אפילו בערוצים בערבית, קיבלתי לא מעט תגובות חיוביות מהקהל – אנשים שאומרים לי ‘כיף אקי סיד עידן’".

באחת מהופעותיו בתאגיד 11 בערבית, כאשר טען שמדינה פלסטינית תהיה אסון גם לפלסטינים – הגיבו צופים פלסטינים בעד דבריו, ושיבחו את תנאי המחיה והזכויות שהם מקבלים תחת שלטון ישראלי.

רונן מדגיש כי ההשפעה ההסברתית אינה נמדדת ברגע – אלא בהצטברות: "כל פעם שצופה מרגיש שהישראלי ניצח בדיון – זה עוד נקודה לטובתנו".

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.