המרצה שהשווה חיילים לנאצים

מאז ה-7 באוקטובר, עשרות אלפי סטודנטים התגייסו למילואים להגן על תושבי המדינה, יהודים וערבים כאחד, לעיתים תוך ויתור על לימודיהם האקדמיים. עם זאת, ישנם מרצים באקדמיה שבמקום לתמוך בסטודנטים אלה, מאשימים אותם ואת ישראל בביצוע פשעי מלחמה. מקרה בולט הוא של ד"ר סבסטיאן בן דניאל, מרצה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, שכינה ב-10 בפברואר 2025 את חיילי צה"ל "רוצחי תינוקות בפקודה". למרות חומרת ההתבטאות, הוא הושעה לשישה ימים בלבד, וזאת רק לאחר שדבריו נחשפו בתקשורת.

התבטאות זו אינה חריגה. לד"ר בן דניאל היסטוריה ארוכה של אמירות בעייתיות נגד חיילי צה"ל, הציבור המסורתי-דתי ומדינת ישראל, לעיתים תוך שימוש בביטויים בעלי גוון אנטישמי מובהק. ב-10 בינואר 2025, למשל, פרסם בחשבון ה-X שלו: "כאשר הגדה תתפוצץ, והיא תתפוצץ, יגידו כמה ברברים הפלסטינים. אבל ישכחו את הברבריות של האפרטהייד, את חיילי צה"ל הרוצחים, את הנאונאצים הדתיים".

הכנו לכם בתנועת אם תרצו מקבץ של ציטוטים מהטוויטר. הם לא של מרצה בעזה, אלא של מרצה ישראלי בשם ד''ר סבסטיאן בן דניאל. בטוויטר הוא קורא לעצמו ג'ון בראון. הוא מלמד מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון. הוא חסם אותנו אז כדאי להדביק לו את זה בתגובות. שכולם יידעו במי מדובר.

'המציאות היא… pic.twitter.com/Fh3WVApXau

— תנועת אם תרצו (@ImTirtzu) February 27, 2025

התבטאות זו מהווה דמוניזציה אנטישמית לפי הגדרת IHRA, המסלפת את המציאות ומסיתה נגד צה"ל והציבור הדתי באמצעות השוואתם לנאצים. חשוב לציין שהאשמות אלו הושמעו ימים ספורים לפני תחילת מבצע "חומת ברזל" באיו"ש (21 בינואר 2025), אשר הדגיש את חומרת האיום הביטחוני באזור כאשר במהלכו חוסלו יותר מ-700 מחבלים ונחשפו מעבדות נפץ ותוכניות לפיגועים בערים ישראליות.

יתרה מזאת, האשמותיו של בן דניאל מתעלמות מהמציאות החוקית והפוליטית בשטח. הגדה המערבית מחולקת לאזורי שליטה מסודרים: (A, B ו-C), כאשר באזורים A ו-B רבים מהפלסטינים חיים תחת שלטון עצמאי של הרשות הפלסטינית. לכן, האשמת ישראל בניהול משטר "אפרטהייד" אינה עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח. ההגבלות הקיימות נובעות בעיקר מאילוצים ביטחוניים, בעוד ישראל ממשיכה לאפשר חופש פולחן ולספק טיפולים רפואיים מצילי חיים לפלסטינים.

בהמשך לקו זה, ב-26 בינואר 2025, טען בן דניאל כי "חיילי צה"ל רצחו ילדים וירו בחפים מפשע כדי לטהר אתנית את הגדה הרבה לפני ה-7 באוקטובר". אמירה חמורה זו נעדרת כל ביסוס עובדתי ומתעלמת לחלוטין מההקשר הביטחוני המורכב שהוביל לפעילות צה"ל ביהודה ושומרון בשנים האחרונות.

ראוי להזכיר שעוד לפני הטבח של חמאס, שנת 2023 נרשמה כשנת שיא בפיגועי טרור מאז האינתיפאדה השנייה, מה שהציב איום ממשי על ביטחון אזרחי ישראל. האלוף ניצן אלון, לשעבר מפקד פיקוד המרכז, אף הדגיש שערים מרכזיות בגדה המערבית הפכו למוקדי טרור משמעותיים, בין השאר בשל הימנעות כוחות הביטחון הפלסטיניים מפעולה, הנובעת מבעיות לגיטימציה פנימיות ואתגרים מבצעיים.

במצב זה, ישראל נאלצה לפעול עצמאית להגנה על אזרחיה. דוגמה מובהקת לכך היא מבצע "בית וגן" בג'נין (יולי 2023), במהלכו נעצרו 300 חשודים בטרור, נחשפו והושמדו מנהרות תת-קרקעיות ומעבדות לייצור אמצעי לחימה וחומרי נפץ  – תשתיות טרור שהיוו סכנה מיידית לאזרחי ישראל.

ההאשמות של בן דניאל לא מסתיימות בכך. ב-3 באפריל 2024 הוא טען ש"חיילי צה"ל רוצחים כי הם נהנים מחסינות של צה"ל, הפרקליטות ובג"ץ. רק האג תוכל לבוא חשבון עם הרוצחים". טענה זו מתעלמת במופגן מהעובדה שמערכת המשפט הישראלית, הן הצבאית והן האזרחית, מפעילה מנגנוני פיקוח וביקורת מתמידים, כולל חקירות מצ"ח במקרים של חשד לחריגה מנהלי קרב.

אחת הדוגמאות לפיקוח זה היא חקירת מקרה מותו של עצור חיזבאללה בעת החזקתו בידי צה"ל. בנוסף, ידועים מקרים רבים בהם צה"ל ביטל תקיפות מתוכננות ברצועת עזה כאשר התגלתה נוכחות של אזרחים חפים מפשע, במיוחד ילדים, בזירת המטרה.

חשוב להדגיש שישראל, כמדינה החתומה על אמנת ז'נבה הרביעית (סעיף 55), נוקטת בשורת צעדים להגנה על האוכלוסייה האזרחית בעזה, כגון הפצת מפות פינוי, פיזור עלונים, שליחת הודעות SMS וביצוע שיחות טלפון לתושבי הרצועה לפני תקיפות. צה"ל אף משקיע משאבים רבים בפיתוח ושיפור אמצעי לחימה מדויקים לסיכולים ממוקדים, במטרה מוצהרת להפחית פגיעה באזרחים.

לסיכום, דבריו של ד"ר בן דניאל אינם מהווים ניתוח אקדמי מבוסס עובדות של המציאות המורכבת, אלא שיח מפלג ומסית. כאנשי אקדמיה, חלה עלינו אחריות מיוחדת להתבטא באופן ראוי ולהציג ביסוס לעמדותינו. התבטאויותיו של בן דניאל לא רק פוגמות במרקם החברה הישראלית, אלא מטילות צל כבד על קהילת האוניברסיטה כולה – סטודנטים, חוקרים ומרצים, רבים מהם חיילים במילואים או אזרחים שנפגעו ישירות במלחמה הנוכחית. חופש אקדמי הוא זכות יסוד, אך הוא מלווה באחריות לדיוק, להגינות ולאתיקה מקצועית.