ד"ר צבי סדן: שטיפת המוח הפרוגרסיבית במערכת החינוך

ד"ר צבי סדן התארח לשיחה מרתקת ומעוררת מחשבה עם שניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך' על ההשפעות של התפיסה הפרוגרסיבית על מערכת החינוך בישראל, עם דגש על השלכותיה הרחבות יותר על החברה והזהות הלאומית. ד"ר סדן, שכבר עורר עניין רב בשיחה קודמת ובה חשף את סיפורו האישי והתפתחותו האידיאולוגית, התמקד הפעם בניתוח ההשפעות השליליות, לדבריו, של הפרוגרסיביות על מערכת החינוך, ורואה בה חלק ממגמה חברתית ופוליטית רחבה.

ד"ר סדן טוען כי התפיסה הפרוגרסיבית, המושתתת על תיאוריה ביקורתית, חותרת תחת הזהות היהודית של מדינת ישראל. "המטרה היא לפרק את הזהות היהודית", הוא אומר, ומציין כי תהליך זה מתרחש בחסות משרד החינוך, לעיתים ללא הסכמתו המפורשת של השר, אך עם השפעה משמעותית על תוכניות הלימודים. לדבריו, תוכניות כמו "גפן", המופעלות על ידי גורמים חיצוניים עם פיקוח רופף, מאפשרות חדירה של רעיונות פרוגרסיביים לבתי הספר. בנוסף, האוטונומיה החינוכית שמנהלי בתי הספר מקבלים מאפשרת להם לקדם תכנים כאלה, לעיתים ללא בקרה מספקת.

המוקד המרכזי של הביקורת של סדן הוא נושאי המגדר וה"שוויון". הוא מציין כי הנרמול של מגדרים מגוונים – למעלה מ־130 על פי הספרות "המקצועית" – מתקבל על ידי משרד החינוך ללא התנגדות פעילה. דוגמה בולטת היא מסמך של השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך, המאפשר לילדים לעבור תהליכי שינוי מגדרי ללא ידיעת ההורים. "זה לא רק עניין של מגדר", מסביר סדן, "זה חלק ממגמה רחבה יותר שמבקשת לשחרר אותנו מהזהות היהודית, וזה קורה בכיתות הלימוד".

תיאוריה ביקורתית ו"ידע כחול"

סדן מסביר כי בבסיסה של הפרוגרסיביות עומדת התיאוריה הביקורתית  המבקשת "לפרק את ההגמוניה" – ובמקרה של ישראל את ההגמוניה הציונית־יהודית. הוא מציין כי התיאוריה הזו רואה בידע תוצר של מבנים חברתיים בלבד, ומתעלמת מן הטבע האנושי או הביולוגיה. לדוגמא מביא סדן את תפיסת  "הידע הכחול" – ידע של קבוצות מוחלשות, כמו ילידים, שמועדף על פני הידע המדעי המערבי. רעיון זה מוביל לדבריו לקבלת אמונות לא מבוססות כ"ידע", כמו הטענות על היסטוריה פלסטינית קדומה, "קשקוש" בלשונו של סדן.

סדן ממחיש זאת דרך סדרת נטפליקס בשם "האפוקליפסה הקדומה" מאת גרהם הנקוק, ובה המסורות הילידיות מועדפות על פני ממצאים ארכיאולוגיים מדעיים. בישראל, לדבריו, באה התפיסה הזו לידי ביטוי בטענות של דמויות כמו יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, הרואה בפלסטינים "ילידים" וביהודים "קולוניאליסטים". תפיסה זו, לדעת סדן, מחלישה את הזהות הלאומית ומקדמת נרטיב שמטרתו לפרק את המדינה כמדינה יהודית.

ההשפעה על צה"ל

סדן מרחיב את הדיון להשפעות הפרוגרסיביות על צה"ל, במיוחד דרך מסמך "רוח צה"ל", שנוסח על ידי דמויות כמו פרופ' אבי שגיא. לדבריו, המסמך מקדם ערכים כמו כבוד לאויב וזכויות אדם גם עבור מחבלים, מה שמוביל להחלשה של צה"ל. ההימנעות מפגיעה באזרחים, לעיתים על חשבון חיי חיילים, מציין סדן, הפכה לצה"ל לעיקרון מרכזי והוא מגביל את היכולת לנצח במלחמות. "חמש אוגדות בעזה, ועדיין לא מצליחים לנצח", הוא אומר, ומייחס זאת לחשש מפגיעה ב"בלתי מעורבים". פרשת אלאור אזריה, מסביר סדן, היא דוגמא למדיניות שמחלישה את החיילים: חייל נשפט בחומרה על הריגת מחבל ובכך נשללת ממנו הזכות להגנה עצמית. לדברי סדן, זוהי תוצאה של תפיסה שרואה בישראל כוח קולוניאליסטי שיש להחלישו לטובת ה"ילידים" הפלסטינים.

זדון או תמימות?

כשנשאל האם מדובר בזדון או בתמימות, סדן משיב כי זהו תהליך שנעשה בכוונה תחילה גם אם לא תמיד בזדון: רבים מאמינים בתמימות ששוויון וגיוון הם ערכים חיוביים, אך מאחורי הרעיונות הללו מסתתרת אג'נדה שמטרתה לפרק את הזהות היהודית של המדינה. הוא מציין את פסקי הדין של אהרון ברק ואת חוק כבוד האדם וחירותו כדוגמאות למהלכים שנעשו בכוונה לשנות את אופייה של ישראל למדינה דמוקרטית בלבד על חשבון הזהות היהודית שלה.

לקראת סיום התייחס סדן למצב הפוליטי הנוכחי, כולל הבלבול סביב מדיניות טראמפ כלפי ישראל. סדן קורא שלא להסתמך על פרשנים, אלא להקשיב ישירות לדברי טראמפ ואנשיו. לדעתו, טראמפ תומך בישראל באופן עקבי אך מצפה ממנה "לספק את הסחורה". הוא מזהיר כי אם ישראל לא תעמוד בציפיות היא עלולה לאבד את תמיכתו, שכן טראמפ פועל קודם כל לטובת ארצות הברית.

השיחה עם ד"ר צבי סדן חושפת תמונה מורכבת ומטרידה של השפעות התפיסה הפרוגרסיבית על מערכת החינוך ועל החברה הישראלית בכלל. לדבריו, התמקדות בשוויון, גיוון והכללה, תוך התעלמות מהזהות היהודית, עלולה להוביל לפירוק המדינה כמדינה יהודית. הוא קורא לשינוי עמוק במערכת החינוך ובמסמכים כמו "רוח צה"ל" שיחזיר את המדינה למסלול של זהות לאומית חזקה וניצחון במלחמותיה.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.