כבר לא הבית של החיילים

משנת 1950 ועד ימינו מנעימה תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל את זמנם של חיילים רבים ושל אזרחים רבים עוד יותר. במקביל לעשייה הרבה שקשה להמעיט בהשפעתה, מדי כמה שנים שבים ועולים קולות הקוראים לסגירתה. גם בימים אלה נשמעים שוב אותם קולות שמטילים ספק בצדקת קיומה. האם בשנת 2025 יש צורך אמיתי בתחנה צבאית שממומנת מתקציב הבטחון?

ניסיונות הסגירה

לאחרונה החליט שר הבטחון ישראל כ"ץ להקים ועדה מייעצת לבחינת פעילותה של תחנת הרדיו גלי צה"ל ומימוש יעודה. אין זו הפעם הראשונה שמוקמת ועדה שכזו, וגם בימי השרים בני גנץ ויואב גלנט הוקמו ועדות שכאלה. למעשה, כבר ב-1983 תהה הרמטכ"ל דאז משה לוי האם נכון להמשיך את פעילות התחנה. עשר שנים לאחר מכן, הציע הרמטכ"ל לשעבר אהוד ברק לסגור אותה או להעבירה לרשות השידור או למשרד החינוך. בשנת 2020 טען הרמטכ"ל אביב כוכבי ש"גלי צה"ל לא צריכה להיות חלק מצה"ל. זה לא נכון על גבול לא ערכי". הרמטכ"ל הנוכחי, אייל זמיר, המליץ ב־2023 כשהיה מנכ"ל משרד הבטחון שלא להפריט אותה אך קרא לאסור על לובשי מדים לעסוק בנושאים פוליטיים ולדאוג לתכנים שעוסקים בעיקר בצבא ובמורשת. במסגרת הועדה שתוקם כעת תבחן, בין היתר, האפשרות להפעיל את התחנה בניהול של גוף אזרחי או בשיתוף עם גוף תקשורת אחר. לפני מספר חודשים הציע חבר הכנסת נסים ואטורי להפריט את התחנה (כלומר שהתחנה תפעל ללא מימון ציבורי וללא קשר לצבא) וזמן קצר לאחר מכן הניח שר התקשורת שלמה קרעי הצעה לסגירתה בטענה שהפכה למעוז פוליטי ושהיא מותחת ביקורת על לוחמים ופוגעת בערכי הלכידות הלאומית. התכנון של קרעי הוא להקצות את תדריה לתחנות רדיו מסחריות ברחבי הארץ.

בהמשך לדיון בישיבת הממשלה היום, פניתי הערב במכתב לשר הביטחון: אני קורא לך להביא יחד את החלטת הממשלה המצ"ב לסגירת גלי צה״ל ולהפרטת התדרים לשוק החופשי.

גלי צה״ל הפכה זה מכבר למעוז פוליטי, מנותק מיעודה המקורי. ביקורת על לוחמי צה״ל ופגיעה מתמשכת בערכי הלכידות הלאומית בזמן מלחמה -… pic.twitter.com/3bEkKcHn4T

— 🇮🇱שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) March 30, 2025

ארגון העיתונאים בישראל הביע התנגדות וטען כי ועדות שבחנו את הנושא הגיעו למסקנה שיש חשיבות עצומה בהפעלתה של התחנה. בעבר המליץ הארגון להפריד בין תפקיד מנכ"ל התחנה לבין תפקיד העורך כאשר לעורך תובטח אוטונומיה מקצועית מלאה. עוד המליץ להפריד בין החיילים המשרתים בה לבין האזרחים אך לא הסביר באיזה אופן.

ביוני 2021 קבע היועץ המשפטי של משרד הבטחון כי אין צורך בחקיקה כלשהי כדי לסגור את התחנה וכי הדבר נמצא בסמכותם של הבטחון ושל הרמטכ"ל, אך כמה חודשים לאחר מכן, בינואר ,2022 החליט המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי דווקא יש צורך בחקיקה ראשית של הכנסת או לפחות בהחלטת ממשלה כדי לסגור את התחנה.

הקמת התחנה והמטרות המקוריות

כדי להבין את משמעות הסגירה האפשרית של התחנה, צריך לשוב אל נסיבות הקמתה ולהבין מהן המטרות אשר לשמן הוקמה. גלי צה"ל הוקמה בשנת 1950 מתוך מטרה לשדר תכנים צבאיים ואזרחיים לחיילים ולאזרחים, היא נחשבת יחידה צבאית בצה"ל וכפופה לראש אכ"א. יוזמות כאלה של רדיו צבאי היו נהוגות בעולם בעיקר בהקשרים של מלחמה ומתוך רצון להגיע אל החיילים הנמצאים הרחק בשדה הקרב. דוד בן גוריון, ראש הממשלה, הוא שהחליט על הקמת התחנה חרף התנגדותם של ראשי "שירות השידור". בשידור הראשון היה זה בן גוריון בעצמו שהסביר מהן מטרות שידורי התחנה: לאומיות מאוד, ביטחוניות, חינוכיות וממלכתיות במובן הטהור ביותר של המילה. באשר למינוי מפקד התחנה, ועדת איתור מקצועית מציגה בפני שר הבטחון את המועמדים המתאימים מבחינתה והשר בוחר מתוכם את המועמד הרצוי. מימון התחנה מגיע מתקציב הבטחון ומתשלומים עבור תשדירי שירות וחסות. פניות ותלונות של מאזיני התחנה מועברות לממונה על פניות הציבור של התחנה.

סיפור הצלחה

במשך שנים רבות זכתה התחנה להצלחה כבירה. בכירי התקשורת הגישו בה  – יוצאיה התברגו בעמדות מפתח ובעלי עמדות מפתח שידרו בה. רבות מתכניותיה ובפרט תכניות האקטואליה שלה זכו לפופולריות רבה בקרב החיילים ורבה עוד יותר בקרב האזרחים. לא יהיה זה מוגזם לומר שהמילה "איכות" נשזרה כמעט בנשימה אחת בדיבורים על שידורי התחנה. מאות אם לא אלפי יוזמות מיוחדות שודרו לאורך השנים בגלי צה"ל ועיצבו את עולם התרבות של ישראל: ערבי שירי משוררים, אינספור שידורים חיים ממופעים מסוגים שונים, שידורים ייחודיים מיוזמתה הבלעדית של התחנה, המפעל האקדמי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב שנקרא "האוניברסיטה המשודרת" ועוד. כאן המקום להזכיר גם את השפעתה של תחנת הבת, גלגל"צ, על עולם המוסיקה בישראל, שהייתה גדולה יותר מכל תחנת רדיו אחרת. אנשים צעירים מאוד שרק הגיחו אל עולם התקשורת זכו להכיר מקרוב "כרישי תקשורת" מנוסים והיה מין קסם בהפריה ההדדית הזו.

מכח האינרציה

לא מופרך לומר שעם השנים התקבע מעמדה הבלתי מעורער של גלי צה"ל בנוף התקשורתי והפך לסוג של הרגל. מקומה היה ברור מאוד, חיילים ואזרחים הצביעו באוזניים ונראה שאף אחד כבר לא עצר לשאול מדוע, למעשה, יש צורך בתחנת שידור צבאית במימון שרובו ציבורי. תהליכי המיון המפרכים, קורס ההכשרה המדובר, המשאבים הנדרשים לצורך אלה ובכלל להפעלה השוטפת של שידורי התחנה – האם כל אלה מוצדקים? יכולת הגיוס בשעת חירום כבר לא הייתה נתונה לחסדי התחנה, ערוצי תקשורת רבים אחרים סיפקו מידע והנאה לחיילים ובוודאי לאזרחים וכתבים או פרשניים צבאיים צצו למכביר בכל תחנות הרדיו. הייחודיות המצדיקה את המשך קיומה של תחנת רדיו צבאית הלכה והתפוגגה ובמקביל כדי להגדיל את קהל המאזינים הפך אופי השידורים בתחנה ליותר ויותר אזרחי.

"הבועה" הגל"צניקית

אחת הסוגיות הבעייתיות ביותר בתחנת רדיו צבאית היא שידורי אקטואליה, שמטבע הדברים מוצפים באינטרסים ובפוליטיקה – כיצד אלה מתיישבים עם צבא שאמור להיות חף מהם? צריך לומר בהגינות: האובייקטיביות בגל"צ הלכה ונעלמה עם השנים, וברוב השידורים שמכילים תוכן פוליטי נשמעות יותר ויותר דעות בעלות השקפת עולם של השמאל. ירון דקל, מפקד התחנה לשעבר, סיפר כבר בשנת 2017 כי  "בציבור הישראלי יש תזוזה ימינה, ולא יכול להיות שתחנה ציבורית לא תפנה לכלל הציבור, והבטחתי לעשות בה שינוי – גלי צה"ל חייבת לשקף את מגוון הדעות בחברה. הרגשתי שהתחנה נמצאת בבועה ועד עכשיו לא שיקפה את הדעות השונות בחברה".

מורידה את המורל

לאחרונה התבטא בתקיפות נגד שידורי התחנה אליהו ליבמן, אביו השכול של אליקים הי"ד שנרצח בטבח בשבעה באוקטובר. ליבמן קורא לשר הבטחון לסגור את התחנה שהפכה, לדבריו, ללא פחות מאשר "אויב של צה"ל". "אין מלחמה בלי תודעה, ואין ניצחון בלי טיפול באלו שמחלישים ומסכנים אותנו מבפנים, מתקציב הביטחון", כתב לשר כ"ץ והוסיף: "לא יכול להיות שתחנה שאמורה הייתה להיות מעודדת ומחזקת את חיילי צה"ל מחלישה ומשדרת מסרים של האויב ונותנים בה מקום לדברים שמחלישים את רוח העם, מחלישים את לוחמי צה"ל במערכה. זה לא נתפס". צביקה מור, אביו של החטוף איתן מור, פרסם בחשבון הטוויטר שלו קטע מתוך מבזק חדשות ששודר לאחרונה בגלי צה"ל ובו למעשה מאשימים את חיילי צה"ל בהרג חטופים ובפגיעה בהם.

לסגור את גלצ במידי. יש לשמאל מספיק free media. @Israel_katz pic.twitter.com/mUkS61nQmB

— צביקה מור (@zvimor333) June 3, 2025

האם ראשי התחנה תופסים את התנהלותם כאיזון לממשל ימני ששולט, כמעט ברציפות, מזה עשרות שנים? איזו השפעה יש לשידורים שכאלה על ראשי הצבא שנאלצים לשמוע לא פעם התנגדות נחרצת להחלטות שהוכתבו להם על ידי הדרג המדיני? איזו השפעה יש על חיילים בשטח, בשדה הקרב, כאשר מעל גלי האתר נישאים קולות שיוצאים למעשה נגד המטרות שלמענן הם נלחמים? אולי תחנה צבאית אינה יכולה ואינה צריכה להיות אובייקטיבית אלא להיות כזו שדבקה אך ורק בחיזוק הצבא. המורכבות הזו מעלה שאלות רבות לגבי הצדקת המשך פעילותה של גלי צה"ל שכן אין זה ברור כלל וכלל מהי תרומתה לבטחון המדינה.

דווקא איבגי וברדוגו

סאגת מינוי מפקד גל"צ בשנת 2022 וההחלטות שהתקבלו לגבי כח האדם בתחנה שופכות אור נוסף על ההתנהלות הבעייתית שלה. כבר ב-2021 הכריז שר הבטחון דאז בני גנץ כי "התחנה כבר אינה ממלכתית" וביקש לסגור אותה. לאחר שסיים מנהל התחנה שמעון אלקבץ את תפקידו מונתה למרבה ההפתעה למנהלת זמנית גלית אלטשטיין, שהייתה בעבר ראש מחלקת החדשות בתחנה, אף שלא שירתה כלל שירות חובה בצה"ל. תוך מספר שבועות מיום מינויה החליטה אלטשטיין להעביר את אמיר איבגי מתפקידו כראש מחלקת החדשות ולהפסיק את הגשתו של הפרשן יעקב ברדוגו לצידו של ירון וילנסקי בתכנית "חמש בערב". הרבה מאוד גבות הורמו לאור שתי ההחלטות הללו ואי אפשר היה להימנע מהמחשבה שנבעו מהאוריינטציה הפוליטית הימנית של שני האישים המדוברים. ברדוגו, שהיה אז אחד השדרנים הפופולריים ביותר בתחנה אם לא הפופולרי ביותר, בחר להתפטר. יתכן כי אלטשטיין פעלה מתוך הכרת תודה או חנופה לגנץ שמינה אותה והותקף תדיר בשידוריו של ברדוגו. לאורך זמן שבו לא מונה מפקד קבוע, הוגשה עתירה בנושא והוקמה ועדת איתור אך היועמ"שית גלי בהרב מיארה מנעה את המינוי של מפקד קבוע. גלי בהרב מיארה התקשתה לקבל את קיומו של הליך מינוי של מפקד קבוע לתחנה משהוכרז על פיזור הכנסת אך קושי כזה כלל לא הטריד אותה במינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל. הסלקטיביות הזו בהחלטותיה נותרה עלומה עד עצם היום הזה.

מקפצה לסלבים

דיון ראוי נוסף בנושא הוא הפיכתה של גלי צה"ל לקרש קפיצה נוח לעולם הפוליטיקה והתקשורת מיד לאחר השחרור הצבאי. בעוד חבריהם מוסרים את נפשם בשירות קרבי או משמעותי אחר, יוצאי גל"צ מוצאים את עצמם מנהלים מו"מ עם גורמים בעולם התקשורת או העשייה הציבורית עוד לפני שהם משתחררים. ההקבלה ליוצאי יחידות מחשוב ומודיעין אינה רלוונטית משום שתרומתם לביטחון המדינה עולה עשרות מונים על פני תרומתו של שדרן, עורך או מפיק בתחנת השידור הצבאית. מבלי מאמץ יוצא דופן, מבלי להידרש ללימודים אקדמאים כלשהם או לפחות לפקוד איזשהו בית ספר לתקשורת או חוג במתנ"ס, יוצאי גל"צ מתברגים בקלות  בערוצי התקשורת השונים ומרוויחים משכורות ששאר משתחררי צה"ל יכולים רק לחלום עליהן, שלא לדבר על הקשרים הענפים שיצרו לאורך שירותם. ההזנקה הסלקטיבית הזו גם היא סיבה נוספת לתהות על הצורך בהמשך קיומה של התחנה.

דרוש בן גוריון?!

בחודש מרץ האחרון אמר בישיבת הממשלה ראש הממשלה בנימין נתניהו: "צריך לבחון לעומק את נושא גלי צה"ל" ושאל: "למה צריך בכלל תחנה צבאית?" כך נזרקה שוב לחלל האויר סוגייה שלא נפתרה כבר עשרות שנים. נתניהו ציין כי פנה לשר הבטחון ולשר התקשורת כדי שיבחנו את הנושא. האם צדק השופט בדימוס חנן מלצר באומרו כי "בן גוריון היה לו חזון ואם הוא החליט שצריך כאן את גלי צה"ל, אז מי שרוצה לבטל את זה, צריך להיות ברמה של בן גוריון כדי להחליט על הביטול" או אולי הפעם, אולי על רקע המלחמה וקריאותיהן של משפחות שכולות, יתבצע המהלך הדרמטי של סגירת תחנת שידור צבאית שכבר מזמן לא ממלאת את יעדיה?