תקדים מסוכן: הממשלה מוסרת ליועמ״שית סמכות להלבנת בניה לא חוקית בגליל

בשקט בשקט ותחת מעטה של חשאיות בירוקרטית החליטה בשבוע שעבר ממשלת ישראל החלטה תמוהה שעשויה למוטט את המשוכה האחרונה שעוד עומדת בפני הבניה הלא חוקית הערבית בגליל.

כאבול לא צריכה עוד דירות

ההחלטה המדוברת היא החלטת ועדת השרים לענייני פנים שכותרתה ״הכרזה על מתחם מועדף לדיור – כאבול דהר אלעין״, ובמילים פשוטות: תכנון מהיר במסלול מיוחד של מתחם ענק בהיקף של 633 דונם סמוך לעיירה כבול בגליל התחתון, שיביא לתוספת של 3,300 יחידות דיור.

ההחלטה הזו מעוררת שאלות רבות. ראשית, לעיירה כאבול יש כבר מלאי עצום של תכנון מאושר שטרם נבנה. תכניות המתאר של המקום, שהיה אחד מהראשונים במגזר הערבי־מוסלמי לזכות תכנית מתאר כוללנית, כבר כוללות 9,557 יחידות דיור מאושרות למגורים על שטח של 3,350 דונם, ומאפשרות גם הרחבה של 2,515 יחידות נוספות.

הבעיה היא שבמדדי הלמ"ס לשנת 2022 נמנו בכאבול 14,600 תושבים ב־3,592 יח״ד. במילים אחרות עד היום נבנו בכאבול רק כ־35% מהיחידות מתוך התכנון הקיים. אז מה בדיוק הצורך הבהול לתוספת של 3,300 יח״ד?

כאבול לא צריכה תכנון מהיר

ולא רק זה: עצם הנגיעה של הממשלה בדבר נצרכה רק מפני שמדובר במסלול המהיר של ועדות לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, מסלול שנועד להקל על משבר הדיור דרך זירוז תהליכי תכנון גדולים באזורי ביקוש, למשל שכונות גדולות בערים ללא היצע דירות. אבל בכאבול, כאמור, אין בעיה של חוסר תכנון.

מסלול הותמ״ל עצמו בעייתי מאוד גם מטעמים אחרים וזכה עד היום לביקורת רבה. הוא עבר ב־2014 בחוק כהוראת שעה בשל משבר הדיור ומאז ממשיכה הכנסת להאריך את התוקף שלה. כאשר נידונה לאחרונה ההצעה להפוך אותו לחוק קבוע הביעו חלק משרי הממשלה התנגדות עזה.

מדוע בזמן שבו תוהים בממשלה על עצם קיומו של המסלול הבעייתי הזה היא מעבירה לטיפולו מתחם ענק, דווקא במגזר הערבי?

העונש החדש על בנייה בלתי חוקית: עוד בנייה

בתא השטח המדובר יש ריכוז גבוה למדי של בניה לא חוקית, ובהחלטת הממשלה מכירים בכך ואפילו מציינים זאת: ״נוכח קיומה של בנייה לא חוקית במתחם״. מקורות המכירים את השטח מתארים עשרות מבנים ומתחמים לא חוקיים בשטח המשמשים לצרכים שונים.

אם כן כדאי שנקרא לילד בשמו: ההחלטה הזו היא הלבנה של בניה לא חוקית. לקחו כלי שנועד לפתור את מצוקת הדיור ומשתמשים בו לפתור את מצוקת העבריינים, ועוד באחד היישובים הערבים־מוסלמים המרכזיים בגליל. אין לך פארסה אנטי-ציונית ומסוכנת מזו.

וזאת כמובן רק ההתחלה. הבניה הלא חוקית בארץ היא בעיה אסטרטגית, והכשרתה דה־פקטו תעביר מסר חמור ותיצור תקדים בעייתי לפיו לא רק שאין אכיפה על בניה לא חוקית, אלא שאף מקבלים תגמול והלבנה של העבירה. מה הפתרון שמציעים בממשלה?

ובכן ילדים, הרשות לאכיפה במקרקעין תכין לוועדה ״דו"ח אודות הבניה הבלתי חוקית במתחם״. זה הכל. כלי הנשק למאבק בבניה הלא חוקית הוא לא צווי הריסה, קנסות ותיקים פליליים אלא מצגת של פקידים. זה בטוח ירתיע אותם.

הממונה החדש על בנייה בלתי חוקית: היועמ"שית

זה לא הכל. מה יקרה אם יתברר שהלבנת המתחם אכן מעודדת את העבריינות והבניה הלא חוקית גוברת? האם מישהו יחשוב להפסיק את התכנית ולבלום את ההפרות? ובכן, כאן הממשלה החליטה להסיר מעצמה את האחריות ולהעביר את הנושא לסמכותה של היועצת המשפטית לממשלה. אני יודע שאתם לא מאמינים, אז תקראו בעצמכם:

״ככל שיתברר כי נוספה בנייה בלתי חוקית בתחומי המתחם שהוכרז על-ידי ועדת השרים, יובא הנושא לבחינת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי) אשר תשקול השהיה או הקפאה של הליכי התכנון בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים״.

צריך לקרוא את זה כמה פעמים כדי להבין: אבל זה מה שכתוב שם. מי שיחליט אם הלבנת הבניה הלא חוקית הזו מזיקה לאינטרס הלאומי או לא, הם לא שרי הממשלה, לא נבחרי הציבור. אלא המשנה ליועמ״שית.

ממשלה שנמצאת במשבר האמון הגדול ביותר בתולדות המדינה מול הפקידות המשפטית, מחליטה למסור לידי הפקידות ההיא את המפתח על אחת מההחלטות החשובות ביותר הנוגעות לאסטרטגיית ההתיישבות הלאומית. פשוט לא להאמין.

האם הממשלה תתעורר?

ההחלטה הזו התקבלה בהרכב חסר מאוד של ועדת השרים. רק שר הפנים משה ארבל, שר השיכון יצחק גולקדנופף ושר החקלאות אבי דיכטר נכחו בדיון הזה, ללא השרים ניר ברקת, גילה גמליאל, יצחק וסרלאוף, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ' ומירי רגב. המניעים של ארבל וגולדקנופף אינם ידועים לי אך ניכר שמרבית המשתתפים לא הבינו לעומק מה עומד על הפרק ולא טרחו להגיע לדיון.

השר וסרלאוף למשל, שהנגב והגליל הם תחת המנדט שלו, לא נכח בישיבה ורק בדיעבד הבין את הטעות והגיש ערר נגד ההחלטה: ״ההחלטה להכריז על ׳דהר אלעין׳ כמתחם מועדף לדיור במסגרת מסלול ותמ"ל התקבלה כאשר קיים פער בין הצורך התכנוני בפועל לבין השימוש במסלול זה. העובדה כי מדובר ביישוב המאופיין בעבריינות בנייה משמעותית, לצד קיומן של תכניות מאושרות שטרם מומשו, מחייבת בחינה מחודשת של ההחלטה״.

ערר נוסף וחריף יותר הגיש השר עמיחי שיקלי. שיקלי כתב כי ההחלטה ״מעוררת פליאה רבה שכן מאיזו סיבה הממשלה ׳מתפרקת׳ מאחריותה ומסמכותה לקבוע את מדיניות התכנון והאכיפה בשטח שאינו מחויב בכך, ומעבירה כלאחר יד לגורם פקידותי את הסמכות לקביעת מדיניות?״ שיקלי מציין את העובדה שכבר קיים מלאי תכנון מספק ביישוב כאבול, כאמור, ומציין כי הוא מתנגד באופן עקבי להפיכת מסלול הותמ״ל לקבוע. והוא מסכם: ״בנסיבות אלה, נראה כי ההחלטה שהתקבלה לוקה בפגם מהותי ודורשת בחינה מחודשת במסגרת דיון ממשלתי רחב״.