רמטכ"ל כן, ראש שב"כ לא: שורת התערבויות במינויים ממשלתיים חושפת התנהלות שערורייתית של היועמ"שית
ארבעים ושניים עמודים נדרשו ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כדי להסביר לבג"ץ מדוע אין לתת לראש הממשלה נתניהו למנות את ראש השב"כ הבא. במקום לומר בפשטות כי אינה מעוניינת בראש שב"כ "מזרחי משיחי", הסבירה מיארה כי עוד בשעה שביקש להדיח את רונן בר מהתפקיד היה נתניהו בניגוד עניינים.
האירוע הזה, מסתבר, הוא חלק מנטייה עקבית ובלתי מוסברת של היועמ"שית להתערב במינויים ממשלתיים, וההתנהלות של היועמ"שית בכל אחד מן המקרים חושפת חוסר עקביות משווע.
מינוי רמטכ"ל
נחזור אחורה אל שנת 2022, בימי ממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד. אף שהיה אפשר להאריך כמקובל את כהונתו של הרמטכ"ל הנוכחי, שהיה אביב כוכבי, החליט שר הבטחון, בני גנץ, כי הוא מוכרח למנות רמטכ"ל חדש. היועצת המשפטית לממשלה טענה שזוהי תקופת בחירות ועל כן לא ניתן למנות בה רמטכ"ל אלא אם מדובר ב"צורך חיוני", ואילו שר הביטחון מיהר להשיב שאכן מדובר ב"צורך חיוני ואסטרטגי". תוך מספר שבועות השתכנעה מיארה ש"יש אתגרים בטחוניים משמעותיים שצפויים לצה"ל" וש"קיימת חשיבות רבה לכך שהרמטכ"ל יכנס לתפקיד מוקדם ככל שניתן". אילו אתגרים ביטחוניים? מדוע רא"ל כוכבי לא התאים כדי להתמודד איתם? השאלות הללו נותרו ללא מענה עד עצם היום הזה.
מינוי יו"ר הועדה למינוי בכירים
אם כאן היה נגמר הסיפור עוד מילא, אבל הנה באותה השנה ראתה מיארה לנכון להתנגד גם למינוי זמני של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הועדה למינוי בכירים, מינוי שהיה נדרש כדי לאשר את מינוי הרמטכ"ל החדש. שופטי בג"ץ הציעו למנות את מזוז באופן זמני כמתבקש בממשלת מעבר ולא למנותו למשך שמונה שנים כרגיל. ראש מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים, ענר הלמן, טען בנחרצות כי "אין פתרון סביר והולם" יותר ממינוי קבע אך השופטים לא השתכנעו. "מה המיוחד במקרה הזה שחורגים פה מהכלל?", תהתה השופטת וילנר. "עדיף שממשלה זמנית תכבול ידיהן של שתי ממשלות נוספות?", שאל השופט סולברג שתהה בקול, "העניין עבר בין האונה השמאלית לאונה הימנית של הייעוץ המשפטי לממשלה, או שהגיע לאישור הממשלה?" ובכן, נראה כי הסיבה נשארה בין אונותיה של גלי בהרב מיארה, שגם אחרי מענה מפותל לא הצליחה לספק הסבר מוצדק מדוע להתעקש על מינוי קבוע בתקופה כזו.
מינוי מפקד גלי צה"ל
והפינג פונג נמשך: בגלי צה"ל חזרה היועמ"שית אל קו הטיעונים הראשון והסבירה כי אין למנות מפקד קבוע "כי לא נהוג בממשלת מעבר", והבטיחה כי "מפקד גלי צה"ל ימונה על ידי שר הבטחון בממשלה הבאה", בצורה הפוכה לגמרי מן ההתנהלות שלה בהליך מינויו של הרמטכ"ל, טענה מיארה בתשובה לשר הבטחון כי "נוכח הכללים הקבועים בדין… משעה שהכנסת פוזרה וצפויות להתקיים בחירות בקרוב, לא ניתן לקבל את עמדת משרדו והוא אינו רשאי להמשיך בהליכי המינוי של מפקד תחנת גל"צ בעת הזו".
מינוי נציב שירות המדינה
האובססיביות סביב מינויי הממשלה המשיכה גם לממשלה הבאה. אחרי סאגה ארוכה סביב מינוי נציב שירות מדינה חדש, החליט ראש הממשלה למנות את עדן בר-טל לממלא מקום וזכה לקבל את סירובה של היועצת המשפטית לממשלה. "המינוי נעשה שלא בהתאם להוראות הדין ואין לו תוקף משפטי", טענה. הנימוק המגוחך היה שבר-טל שימש בעבר כמנכ"ל משרד החוץ ומשום כך "מקיים זיקה הדוקה לדרג הפוליטי". זוהי טענה מעניינת שנשמעת ממי שהגיעה לתפקידה הנוכחי על ידי אותו אדם שעל פי הטענות מינה אותה בעבר לדירקטורית, נפתלי בנט. "יש חשש לזיקה פוליטית", הזהירה היועצת שייתכן כי לא היתה פוליטית יותר ממנה מאז קום המדינה. אחד הפתרונות היה למנות את בר-טל באופן זמני אך גם על מינוי שכזה היו לה השגות.
אין חוקיות
הניסיון למצוא בהחלטותיה של היועצת המשפטית לממשלה הגיון או חוקיות חסר תועלת. בחלק מהמקרים קשה שלא לזהות שיקולים פוליטיים ובחלקם נראה ששיקולים של אחרים הם אלה שמנחים אותה.
בחזרה למינוי ראש השב"כ, היועמ"שית טוענת כי ראש הממשלה נתון בניגוד עניינים בגלל חקירות שהשב"כ מנהל בסביבתו הקרובה ובלשכתו, ומסרבת לפתרון החכם והפשוט למדי שראש השב"כ הנכנס לא יעסוק בחקירות שלראש הממשלה יש עניין בתוצאותיהן.
על העתירה של מיארה נגד פיטורי רונן בר טען נתניהו כי היא "מקשה על מינוי ראש השב"כ או פיטורי ראש השב"כ – זה אותו דבר", וכעת היועצת עטה על דבריו כמוצאת שלל רב: "מדבריו של ראש הממשלה ניתן ללמוד על הקשר ההדוק בין הליך סיום הכהונה של ראש השב"כ היוצא, אשר בהמשך ישיר לו – נדרש למנות ראש שב"כ במקומו". כלומר אם אינו יכול לפטר את הקודם אזי אינו יכול למנות את הבא.
כאשר עלה שמו של האלוף זיני כמועמד לתפקיד, טענה מיארה בלי פקפוק כי "ההחלטה לקדם את המינוי של זיני – פסולה ובלתי חוקית". אולי משום שלא קוראים לו רונן בר.
בג"ץ בוחש בקלחת
והנה במקרה הזה הגיע בג"ץ והוסיף שמן למדורה. דיון בעתירה נגד התנהלותה של מיארה שהיה אמור להתקיים לאחרונה נדחה על ידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בטענה ששר המשפטים לוין הורה לפעול במתכונת חירום ועל כן לא ניתן לקיים את הדיון. מיותר לציין שדיונים אחרים דווקא התקיימו כסדרם.
האם יש שעה מוצדקת יותר לאיוש של משרת ראש שב"כ משעת חירום? לאן נעלם ה"צורך החיוני"? הרי ראש הממשלה עצמו, לא שר הביטחון, הבהיר שמדובר במינוי דחוף.
ובכן, הכל פוליטי.
ראש השבכ הקודם דרש שאחד מסגניו ימונה למחליפו. נראה שזב גם הקו של מיארה, הסגן מונה כבר כממלא מקום זמני, ומשם הדרך קצרה למינוי של קבע. ישנה קובצה של משפטנים שרוצה להשתלט על המינויים הבכירים בשרוצ הציבורי ולקחת את הסמכות לכל מהממשלה. הבעיה של זיני אינה דעותיו אלא שהוא המועמד של ממשלת נתניהו.
בג"ץ לא נחלץ להגן על אבישי מועלם הגיבור כפי שהוא מגן על המורד עם דם על הידיים ברשלנות ואולי אף יותר רונן בר. הוא מעמיד את עצמו לרשות אויבנו המרים ביותר ואונר"א, אך זורק משפחות שכולות באלימות מבית המשפט.
רונן בר מתווכח על כמות כרטיסי טלפון ,SIM שהופעלו ומנסה להסיט את הדיון, שחלקם כבר הופעלו יום לפני הטבח בשטח ישראל.
רונן בר קבל התרעה ממצרים על משהוא גדול, שחמאס מתכנן לתקופת החגים. רונן בר היה מודע למסמך חומת יריחו. חלק מכרטיסי הסים הופעל כבר יום לפני הטבח, כאשר רונן בר ממשיך להתעלם, שהאויב אוסף מידע ונערך לתקוף חיילים גם מאחור ולמנוע הגעת תגבורת. הרשלנות המכוונת, לכאורה, לעזור לאויב ע"י מפקד יחידת 8200, שהתבטאה בין היתר בהשבתת כל הבלונים עם מצלמות בעלי ראיית יום ולילה וערפל בעלות של מיליונים, וכן מערכות לניתוח חוזי ושמע, מחייבת העלאת כוננות.