חוק שעבר אתמול בכנסת משחרר באופן זמני את צוואר הבקבוק של של הבירוקרטיה שחונקת את ההתיישבות בנגב ובגליל
השבוע עבר בכנסת חוק חשוב שבכוחו לתת זריקת מרץ להתיישבות הכפרית בנגב ובגליל בשנים הקרובות. החוק, שהוגש על ידי חבר הכנסת אריאל קלנר, מעניק לוועדות התכנון של רשויות מקומיות מסוימות את הסמכות לקדם תכנון לבניית ״מתחמים קומפקטיים למגורים״ – שכונות הרחבה קטנות ביישובים הכפריים.
במשך שנים נחנקת ההתיישבות הכפרית בנגב ובגליל תחת רגולציה דורסנית שדורשת דיונים ואישורים של ועדות התכנון המחוזיות לכל שינוי בתכנית המתאר היישובית. כך יישובים קטנים המעוניינים לגדול ולהקים שכונות הרחבה שונות, נאלצים לעיתים להמתין שנים ארוכות עד לקבלת האישורים הנדרשים בהליך בירוקרטי מתיש, ארוך ויקר. התוצאה העגומה היא דעיכה מתמשכת של ההתיישבות הכפרית, הסובלת ממילא מהזדקנות ומסטגנציה, ופגיעה אסטרטגית באינטרסים ציוניים חיוניים של המדינה.
החוק החדש נועד לשחרר חלק מצוואר הבקבוק הזה, לפחות באופן זמני. החוק קובע כי הסמכות לאשר תכניות מסוג זה תוענק לוועדות התכנון המקומיות (בדרך כלל תחת המועצות האזוריות), ובמסגרת הזו תהיה להן גם סמכות לאשר שינוי ייעוד בקרקע. החוק מוגבל למצבים ספציפיים מאוד של ההתיישבות הכפרית: הוא חל רק על תחומי מועצות אזוריות במחוזות צפון או דרום – כלומר התיישבות כפרית בפריפריה, ובתכניות בשטח של עד 20 דונם, לצורך הקמת 40 יחידות דיור בסה״כ קיבולת של 5,000 מ״ר בנוי, כולל מבני שירותים נלווים למגורים כמו גני ילדים וכדומה.
התיקון הזה לחוק התכנון והבנייה יחול כהוראת שעה בלבד ולמשך פרק זמן מצומצם – עד סוף שנת 2027, והתכניות שיופקדו לפני מועד זה ימשיכו את הליכי האישור שלהן בוועדות המקומיות גם לאחריו. גם במתכונתו המצומצמת החוק תורם תרומה גדולה להתיישבות. הרחבה של 40 יחידות דיור ליישובים בסדרי גודל של 100-150 משפחות היא התקדמות דרמטית שתאפשר קליטת זוגות צעירים, צמיחה ויצירת אופק לעתיד. מדובר בעירוי חיוני של ״מנת דם״ להתיישבות, בלשונו של אחד הגורמים שהיה מעורב בעניין שאיתו שוחחנו.
אף שהחוק הזה רחוק מלהיות פתרון כולל, ועל אף הצורך ברפורמה מקיפה במנגנוני התכנון והבניה של ישראל, הוא נותן ליישובים מרווח נשימה ויוצר הזדמנות להפוך את המגמה הדמוגרפית בפריפריה.
מח״כ אריאל קלנר, יו״ר השדולה למען הגליל, נמסר: ״בשורה משמעותית להתיישבות בנגב ובגליל! הצעת החוק שלי תסיר חסמים לטובת תנופת התיישבות שכל כך נדרשת. במקום להיתקע במשך שנים בוועדה המחוזית (יישוב יהודי ממוצע בצפון צריך להמתין יותר מ 30 שנה (!) לאישור תוכנית מתאר), ועדות מקומיות יוסמכו לאשר יחידות לדיור. כיו״ר השדולה למען הגליל וכמי שפועל ומאמין בליברליזם וציונות, אני גאה ומחויב להסרת רגולציות לטובת תנופת התיישבות. אני סבור כי החוק יפתור את ‘צוואר הבקבוק׳ ויביא לתנופה משמעותית של התיישבות יהודית בנגב ובגליל.״
מהשר עמיחי שיקלי נמסר: ״יישובים קטנים בפריפריה נתקלו במשך שנים בחסמים ובביורוקרטיה מתישה. כל ניסיון להתרחב דרש מסע תכנוני מורכב מול מוסדות ארציים. עכשיו, החוק מאפשר להם לפעול ביעילות ובמהירות – בתוך היישוב עצמו ובניהול מקומי. זהו צעד חשוב לחיזוק ההתיישבות הקטנה, לעידוד הבנייה בקצוות הארץ, ולהחזרת האמון במערכת התכנון״.
מעו״ד רון רוגין, שליווה את הגשת החוק, נמסר: ״חקיקה זו – בה אני מצדד זה שנים – פותחת צוואר בקבוק ביורוקרטי במטרה להאיץ תהליך תכנון למגורים בדגש על זוגות צעירים ויחידים ביישובים קטנים בצפון ובדרום – יח״ד קומפקטיות ויעילות. תודת ההתיישבות כולה לחבר כנסת קלנר שנכנס כאן לעובי הקורה; ליו״ר הועדה ח״כ אשר ולצוות המשפטי של הוועדה וליו״ר מטה התכנון, הרב נתן אלנתן ולצוותו המקצועי שהיה קשוב ואפקטיבי״.
