בין ריבונות ל"דמוקרטיה מהותית"

בפרק מרתק וטעון במיוחד של הפודקאסט "שומר סף", מארח גדי טאוב את פרופ’ ליאב אורגד לשיחה נוקבת, משעשעת ומטלטלת, סביב שאלות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית – מהותה, גבולותיה ומקורות הסמכות שמעצבים אותה.

ריבונות העם

השיחה נפתחת בדיון על אחד המונחים הבוערים בשיח בימינו: "ריבונות העם". טאוב טוען כי ריבונות העם היא יסוד הדמוקרטיה, ולפיכך אין לקבל מציאות שבה מוסד לא נבחר – בית המשפט העליון – הופך לפוסק העליון בכל סוגיה. אורגד לעומתו, מייצג את עמדת המשפטנים, לפיה ריבונות העם מוכרחת להישען על חוקה, עקרונות יסוד או מסמכי יסוד כמו מגילת העצמאות.

לדברי טאוב מערכת המשפט בישראל ערכה בשנות ה־90 הפיכה שקטה, תוך "הולכת שולל" של הכנסת והציבור. אורגד אכן מודה שמאז 1995 שונתה פרשנות החוק באופן דרמטי – אך מכחיש בתוקף כל טענה למזימה מכוונת. השניים מתווכחים על משמעותה של פסקת ההגבלה, על תפקידה של הכרזת העצמאות, ועל המתח בין דמוקרטיה פרוצדורלית למהותית.

מי קובע את כללי המשחק?

לצד הנושאים התאורטיים, מעלים השניים גם חוויות אישיות: טאוב מספר כיצד סולק מ"הארץ" לאחר שפרסם מאמר נוקב בעד הדמוקרטיזציה של מערכת המשפט. אורגד מצדו משתף בקשיים שנגרמו לו בשיח הציבורי בעקבות הקשרים עם אוניברסיטאות בסין, ובאופן מפתיע – גם עם גוף מחקר בהונגריה.

הטון נע בין עוקצנות הדדית, הומור, והכרת ערך היריב: אורגד מציין כי למרות אזהרות חבריו האקדמאים – "גדי לא ממציא נתונים כמו שטענו עליו", וטאוב מחזיר במחמאה.

לקראת סוף הפרק, הדיון מתחדד סביב שאלה פשוטה אך מהותית: מי קובע את כללי המשחק – האם העם בריבונותו או מערכת המשפט בעקרונותיה? טאוב טוען כי "אין דבר כזה לכפות דמוקרטיה מלמעלה", ואילו אורגד חוזר טוען כי כדי להגן על הדמוקרטיה מפני עצמה נדרשים חוקה ועקרונות יסוד.

זהו פרק שלא רק חוקר רעיונות פוליטיים, אלא גם מדגים כיצד למרות חילוקי דעות חריפים אפשר לנהל שיחה אמיתית, ללא התנצלויות וללא התחסדות. לא מדובר בעימות שמטרתו לנצח, אלא ברצון להבין לעומק את קווי השבר שמפלגים את החברה הישראלית בימינו.

הפודקאסט "שומר סף" של גדי טאוב מספק הבחנות וניתוחי עומק שנעדרים בדרך כלל מן השיח השטחי הרווח בישראל. עקבו אחריו ביוטיוב ובספוטיפיי ותמכו בו כאן.