בחזרה אל הר הדרוזים

הבוקר במעריב צוטטה קריאתו של ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר המרכז הישראלי־הדרוזי, לממשלת ישראל ולשר הביטחון, ישראל כ"ץ, לפעול מיידית על רקע הדיווחים הקשים על טבח של בני העדה הדרוזית בדרום סוריה בידי מיליציות אסלאמיסטיות הנתמכות על ידי משטר. "אני קורא לישראל כ"ץ לפעול למען אחינו הדרוזים", אמר ח'ניפס. "כל דרוזי ששירת בצבא יתגייס למשימה. אלפים יתגייסו כדי להציל את אחינו. אנחנו טובים רק למלחמות של היהודים?"

לדבריו, אם המדינה אינה מתכוונת לפעול, יש לאפשר לדרוזים עצמם לצאת לעזרה: "נבקש מישראל כ"ץ – אם אתה לא רוצה לעשות את העבודה, תן לנו. אנחנו לא פראיירים. לא ניתן להם לשחוט את האחים שלנו. תגייס את כל המילואימניקים הדרוזים, שכל אחד יקבל את הנשק והאפוד שלו. בשביל מה שירתנו בצבא 70 שנה, אם לא בשביל להגן על המדינה ועל האחים שלנו? אם אנחנו בברית דמים – אז לא רק כשיש מלחמות של היהודים."

לדעתי, מה שישראל יכולה וצריכה לעשות בנוסף להתקפות חיל האוויר הוא הכשרה צבאית. על ישראל להקים מחנות הכשרה למתנדבים דרוזים החל מרמה בסיסית ועד לרמות הפיקוד השונות ולאפשר לדרוזים יוצאי צה"ל לשמש כיועצים להנהגה הדרוזית בסווידא לארגון יחידות המיליציה הדרוזית במתכונת צבאית תקנית. אחד הקורסים הייעודיים והחשובים במסגרת כזו יהיה קורס להכשרת מפעילי כטב"מים. ישראל יכולה גם לסייע בהצטיידות היחידות הדרוזיות על ידי העברת שלל שנלקח מחיזבאללה וחמאס.

מדינת ג'בל דרוז – מזרח תיכון חדש

היעד הסופי צריך להיות מעבר להגנה על הדרוזים בסוריה. במחוז א-סווידא, ובפאתיה הדרומיים של דמשק (כגון ג'רמנה, סנהניה וג'דידת ארטוז) ובצד המזרחי של הר החרמון מתגוררים כ־700 אלף דרוזים. כדי להעריך את הפוטנציאל לגיוס של מספר החיילים האפשרי לפי גודל האוכלוסייה, נשתמש בדוגמה של ישראל. במהלך מלחמת יום הכיפורים, ישראל גייסה לצבא 350,000 חיילים, 12.3% מכלל האוכלוסייה היהודית שמנתה אז כ-2,845,000 נפש. הדרוזים בדרום סוריה יכולים אפוא לגייס לצבא כ-86,000 חיילים, מספר לא מבוטל כלל. צבא בגודל כזה יכול לא רק להגן על היישובים הדרוזיים, אלא גם להשתלט על מחוז דרעא המפריד בין מחוז סווידא למדינת ישראל. מהלך כזה יחזור על הדפוס המוצלח של מלחמת העצמאות, כאשר המדינה הצעירה השתלטה על האזורים בגליל ובמרכז הארץ והגדילה את שטחה ב-50% ממה שאושר לה בתכנית החלוקה.

השתלטות כזאת תאפשר ליצור רצף טריטוריאלי שיחבר בין הר הדרוזים לישראל בדרום וללבנון במערב. הדרוזים יוכלו (כחזונו של יגאל אלון במלחמת ששת הימים) להכריז על הקמתה המחודשת של רפובליקת ג'בל דרוז שחוסלה בידי שלטונות המנדט הצרפתי בשנות ה-30. אין ספק שרפובליקת ג'בל דרוז תזכה להכרה מיידית של ישראל, וייתכן שבעזרתה, גם של מדינות נוספות ובראשן ארה"ב.

רפובליקת ג'בל דרוז תוכל לשמש גורם מכריע, בהסכמת לבנון, בפירוק נשקו של החיזבאללה. תרחיש אפשרי נוסף הוא הקמת קונפדרציה של לבנון וג'בל דרוז, במתכונת דומה לאיחוד האמירויות הערביות. במקרה כזה, ג'בל דרוז ולבנון ישמרו על עצמאותן בשאלות פנימיות של מדיניות בתחומי כלכלה, חברה ודת, ואילו מדיניות החוץ וההגנה תהיה משותפת.

כך או אחרת, גולת הכותרת של התארגנות כזאת תהיה חתימת הסכמים על שיתוף פעולה ביטחוני וסחר חופשי בין ישראל, לבנון וג'בל דרוז. השבת הריבונות אל הר הדרוזים תהיה תקיעת היתד הראשונה במפת המזרח התיכון החדש, צעד ראשון אל שלום בר קיימא בין כל העמים באזורנו.