איום הסייבר האיראני חזק מתמיד

עם סיום מבצע "עם כלביא" ב-24 ביוני, תמונת המצב המוסכמת היא כי ישראל, בסיוע ארה"ב, הסבה פגיעה קשה לתוכנית הגרעין האיראנית ולמאגר הטילים הבליסטיים שלה. לצד ההישגים המרשימים, ישראל טרם פיתחה מענה מקיף לאיום אסטרטגי אחר, שונה באופיו אך מסוכן לא פחות: איום לוחמת המידע האיראנית. במהלך מלחמת ישראל-איראן, זוהתה פעילות השפעה שיטתית מצד גורמים איראניים ברשתות החברתיות, שנועדה להחליש את חוסנו של הציבור הישראלי, להעמיק פילוגים פוליטיים וחברתיים, לעורר פחד ואף להשפיע על תפיסת המלחמה בדעת הקהל הבין-לאומית.

הפעילות הזו איננה חדשה אלא ממשיכה את מבצעי ההשפעה האיראניים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד היום, וכמוהם חותרת אף היא לערער את יציבות החברה הישראלית בשעת משבר. האיראנים עלולים להצליח בהשגת מטרותיהם, שכן לא רק שמרבית האזרחים טענו כי נתקלו במידע כוזב במהלך המלחמה, אלא ש-86% מהם הודו כי הם מרגישים שאין ביכולתם להבחין בין מידע שקרי למהימן.

אסטרטגיית התודעה של איראן

פעולות אלו אינן מתבצעות בחלל ריק. לאורך השנים גיבשה איראן תפיסה אסטרטגית מקיפה, השואפת לרתום את יכולותיה בתחומי לוחמת הסייבר והמידע כדי להקרין עוצמה ולהרחיב את השפעתה במזרח התיכון מבלי להיגרר לעימותים צבאיים ישירים מול יריבות החזקות ממנה. מנקודת מבטה של איראן, לוחמת סייבר ומבצעי השפעה הם הדרך היחידה שבה ניתן לפעול נגד ישראל מבלי לשלם על כך מחיר ישיר, שכן קל יותר להכחיש שפעולות כאלו אכן נעשו, בניגוד לפעולות צבאיות.

האסטרטגיה האיראנית משקפת תפיסה שהולכת ומתבססת בזירה הבין־לאומית, ולפיה יש לראות בלוחמת הסייבר והמידע חלק בלתי נפרד מהמערכה הצבאית הכוללת. על רקע זה, הפער בין ההשקעה הנרחבת של ישראל בהתמודדות עם איומי הגרעין והטילים לבין היעדר מדיניות סדורה בתחום הלוחמה התודעתית, עלול לאפשר לאויבתה המרה ביותר להמשיך ולפגוע ביציבותה ובביטחונה של ישראל – גם כשהיא נתונה בנחיתות צבאית ברורה.

לוחמת המידע האיראנית נגד ישראל במלחמת חרבות ברזל

מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, איראן הוציאה לפועל מבצעי השפעה רבים ברשתות החברתיות, שניצלו את ההלם והכעס שאחזו בחברה הישראלית בעקבות הטבח, כדי להעמיק את תחושת השבר ולפגוע בחוסן הלאומי. האיראנים הפיצו מסרים כוזבים ומפלגים הנוגעים להיבטים שונים של המלחמה ובהם סוגיית החטופים וחוסר האמון העמוק של חלקים בציבור בממשלה ובמוסדות הצבא. הפעילות האיראנית לא נועדה לקדם מועמד או מחנה פוליטיים מסוימים אלא שאפה לחולל כאוס בחברה הישראלית כולה ולהחריף פילוגים שהתקיימו בה טרם השבעה באוקטובר. המבצעים "התאימו" את המסרים אל הקהל שאליו פנו, וכאילו קידמו נרטיבים סותרים בעת ובעונה אחת. קבוצת 'מבזקי אריה יהודה' בטלגרם פרסמה תכנים קיצוניים שפנו לגולשים המזוהים עם הימין הקיצוני וקריאות לפגוע בערביי ישראל, ואילו "דמעות מלחמה" הדגישה את המחיר האנושי שמשלמת ישראל במלחמה ועודדה אזרחים ישראליים לתלות בחוצות הערים שלטים בעלי מסרים פוליטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הפעילות הזו התבצעה גם בפייסבוק. עשרות חשבונות מזויפים שהתחזו לאזרחים ישראליים מהשורה פרסמו עשרות אלפי מסרים כוזבים ומסיתים ב-100 קבוצות שונות. לתכנים אלו נחשפו למעלה ממיליון אזרחים, תומכי הממשלה ומתנגדיה. בניסיון להגביר את השפעת המסרים יצרו הפעילים האיראניים גם תכנים שהופקו באמצעות בינה מלאכותית. במהלך המלחמה פרסמו האיראנים שני סרטונים מסוג דיפ פייק (זיוף עמוק): אחד מהם מציג את נתניהו פוטר את עצמו מאחריות לפרוץ המלחמה, בעוד שסרטון אחר מציג חמישה רבנים ידועים המטילים עליו את האשמה בסוגיה.

לוחמת המידע האיראנית במלחמת ישראל-איראן

אלמנטים מרכזיים של הפעילות האיראנית החל מהשבעה באוקטובר ניכרו גם במהלך ימי "עם כלביא". בתקופת המבצע, תועדו לפחות שמונה מבצעי השפעה שונים של הפצת מסרים לציבורי הישראלי ב-X וברשתות אחרות.  חלק מהמבצעים היו חדשים וחלקם כבר פעלו קודם לכן. חלקם דמו באופיים לנרטיבים שקודמו לאחר הטבח, למשל העמקת חוסר האמון בממשלה בניהול המערכה ("מי נתן לנתניהו רישיון לשחק בחיים שלנו?"), אך חלקם היו חדשים. דוגמא אחת היא ההיקף הגדול של המסרים המאיימים שנועדו לפגוע בתחושת הביטחון האישית של האזרחים, בין אם באמצעות  הודעות SMS עם איומים ישירים ואישיים על מקבליהן ובין אם באמצעות פרסום קריאה פומבית לרדת מהארץ כדי "להינצל מהמתקפות האיראניות הבאות".

תופעה חדשה ומשמעותית שנצפתה בימי "עם כלביא" היא ניסיונם של גורמים איראניים לגייס את ערבי ישראל למערכה התודעתית נגד המדינה. במסגרת זו נשלחו אליהם הודעות SMS בערבית שקראו להם לשתף תיעודים של פגיעות טילים בישראל לצורך שיפור דיוק הפגיעות בעתיד ולהשתמש בחומרי לוחמה פסיכולוגית נגד הציבור הישראלי. עצם הפנייה הישירה של המדינה השיעית לאוכלוסייה הערבית הסונית בישראל – דבר  שלא תועד קודם לכן – מצביע  על נחישותה של איראן לפגוע בישראל ובנכונותה לאמץ דרכי פעולה חדשות לשם כך.

לאחר למעלה משנה וחצי של מלחמה, ניכר שהפעילות האיראנית התודעתית נגד ישראל לא רק שנמשכת במלוא עוצמתה, אלא גם משתנה, מתפתחת ומאמצת שיטות פעולה חדשות, בראשן הפצת מסרים מאיימים יותר וניסיון לגייס את אזרחי ישראל הערבים. כל אלו מעידים על נחישותה של איראן לפגוע בעורף האזרחי בישראל בכל מחיר, והנחישות הזו בולטת אל מול המענה הדל של ישראל בזירה הזו.

מה ישראל צריכה לעשות?

האסטרטגיה האיראנית אומנם לא מנעה את המתקפה הישראלית-אמריקנית נגדה, אך הנזק הצבאי הרב שחוותה והמשך עוינותה נגד ישראל עשויים להמריץ אותה להגביר את היקף מבצעי ההשפעה נגד אזרחי ישראל בטווח הזמן הקצר והבינוני. בד בבד, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, גורמים זרים נוספים, ובהם רשת המאגדת תומכי חמאס מכלל העולם הערבי, מפיצים אף הם מידע כוזב, מסית ומפלג ברשתות החברתיות בישראל.

בעשור האחרון הפנימו מדינות רבות בעולם את הסכנות הגלומות במבצעי השפעה זרים נגדן במרחב הדיגיטלי וגיבשו תוכניות ואסטרטגיות לשיפור ההיערכות והמענה שלהן לאיום. ישראל אמנם יישמה בשנים האחרונות צעדים שונים להתמודדות עם התופעה, למשל חסימת חשבונות ברשתות החברתיות על ידי השב"כ והשקת קמפיין ה"שתפנים" על ידי מערך הסייבר אולם כמדינה שנמצאת במלחמה ממושכת מתמשך עליה לפעול בצורה מקיפה ויעילה יותר להתמודדות עם התופעה. המדיניות המוצעת כאן בנויה משלוש רמות, נשענת על ניסיון בין-לאומי עשיר ומוכח ומתמקדת בהיבטים המרכזיים שישראל זקוקה להם כדי לחזק את חסינותה מפני פעולות השפעה עוינות מצד איראן ואויבים נוספים.

אסטרטגיה

ראשית יש לנסח תכנית אסטרטגית מעמיקה להתמודדות עם איומי ההשפעה. בחודש פברואר האחרון, פרסם מערך הסייבר הלאומי את האסטרטגיה הלאומית החדשה באבטחת סייבר. המערך אמנם הודה כי מה-7 באוקטובר, איום ההשפעה הזרה הוא "איום חמור" על "הביטחון הלאומי, החוסן החברתי ותחושת הביטחון האישי", אולם לא די בהודאה הזו כדי להתמודד איתו ביעילות, ובמסמך עצמו אין יוזמות מוגדרות להתמודדות כזו. את התכנית האסטרטגית המקיפה שתכתב יש לשלב בדוקטרינת הביטחון הלאומי של ישראל. ברחבי העולם גוברת ההכרה  כי מרחב הסייבר הפך להיות מימד הלחימה החמישי, לצד מרחבי הים, האוויר, היבשה והחלל. שילוב מהודק בין ההיערכות הצבאית למענה התודעתי חיוני לחוסן הלאומי ויבטיח שישראל תוכל להכין את אזרחיה טוב יותר למערכה הבאה – בדיוק כפי שהיערכות פיקוד העורף תרמה באופן ממשי להתמודדות האזרחים בעימות האחרון.

דוגמה למדינה שעשתה כן היא אירלנד, שחוותה מבצעי השפעה מצד רוסיה וסין. בחודש אפריל האחרון, פרסמה ממשלת אירלנד תכנית לאומית להתמודדות עם הפצת מידע כוזב. האסטרטגיה הזו קוראת בין היתר לטפח עיתונות מקצועית כדי להבטיח את גישתם של האזרחים למידע מהימן ולגבש מענה טכנולוגי ורגולטורי להפצת מידע כוזב, בהתאם לשינויים התכופים בשיטות ההפצה. בנוסף היא קוראת לשלב את מדיניות הממשלה בנושא באסטרטגיית הביטחון הלאומי הבאה שתתפרסם.

טיפוח אוריינות דיגיטלית

הצעד השלישי הנדרש בטווח הזמן הבינוני הוא טיפוח יכולות אוריינות דיגיטלית בקרב תלמידי בתי הספר בעזרת תוכניות לימוד רוחביות בכלל מערכת החינוך. כיום, ישראל נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD בתחום זה: לימודי אוריינות דיגיטלית הם מנת חלקו של מיעוט זניח של תלמידים ותכני הלימוד – שחלקם מועברים על ידי גורמים חיצוניים – אינם מפוקחים כראוי. אוריינות דיגיטלית היא לא רק היכולת להבחין בין מידע מהימן לכוזב – מיומנות חשובה בפני עצמה – אלא כוללת יכולות רבות נוספות החיוניות לכל אזרח במאה ה-21, למשל להבחין בין ידיעה חדשותית למודעה פרסומית.

כאן אנו יכולים ללמוד מפינלנד, שיודעת כבר שנים רבות ניסיונות של דיסאינפורמציה רוסית נגדה. מערכת החינוך בפינלנד נחשבת זה מכבר למובילה עולמית בטיפוח אוריינות דיגיטלית. מערכת החינוך בפינלנד מלמדת מיומנויות אלה מהגן ועד סוף התיכון, ובאמצעות שיטות לימוד חדשניות עושה זאת בכלל המקצועות – היסטוריה, אמנות ואפילו חינוך גופני. בזכות כל אלו, מדורגת פינלנד במקום הראשון בציוני אוריינות דיגיטלית באירופה ותלמידיה אף מככבים בצמרת ציוני מדד PISA.

מענה מידי להפצת מידע כוזב

לבסוף על ישראל לשפר את תגובתה המיידית להפצת מידע כוזב, נושא שכבר נדון רבות במהלך השנים. ייתכן כי ישראל יכולה לאמץ את גישתה של טאיוואן, מדינה המצויה באיום צבאי והשפעתי מתמיד מצד סין. מדינת האי גיבשה שיטת פעולה שמסייעת לאזרחיה לצמצם את ההשפעה הסינית העוינת. הממשלה הנחתה את סוכנויותיה להפריך כל מידע כוזב ברשתות החברתיות באמצעות פרסום פוסטים קצרים של עד 200 מילים עם שתי תמונות תוך שעתיים. בד בבד, עליהן להפיץ מידע מהימן להפרכת המידע הכוזב בפרק זמן של שעה אחת. מחקר שנערך בשנת 2022 מצא שהשיטה הזו לא רק הפריכה את אמינות המידע הכוזב בעיניי אזרחי טאיוואן אלא גם חיזקה את אחדותם נגד המדיניות הסינית ובעד העצמאות לטאיוואן. יש אמנם הבדלים גדולים בין טאיוואן וישראל אולם העובדה שגם טאיוואן היא דמוקרטיה ליברלית מלמדת כי השיטה הזו או שיטה דומה יכולה לעבוד גם אצלנו. הגישה הטאיוואנית לא רק תסייע לישראל להפריך ביעילות רבה יותר את המידע הכוזב המופץ נגדה, אלא גם תקדם את הלכידות בין מגזרי החברה השונים, ותסייע לה להתמודד עם אתגרי המלחמה בדרך לניצחון המיוחל.

אופיר בראל הוא חוקר סייבר ו-AI בסדנת יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב.