ח"כ משה סעדה: האפליה בלימודי הרפואה בארץ לטובת הציבור הערבי חייבת להיפסק

מתקפת ה-7/10 כפתה על מדינת ישראל לחשב מחדש את סדרי העדיפויות שלה. המלחמה הארוכה שגבתה את חייהם של אזרחים ולוחמים רבים חשפה מציאות עגומה של חלוקה לא הגיונית בנטל הציבורי בין אזרחי המדינה. מחצית מהאזרחים עצרו את חייהם לשנתיים, שירתו 400 ימים במילואים, סיכנו את חייהם, ושילמו מחירים יקרים במקומות העבודה ובתוך התא המשפחתי. המחצית השנייה של העם, חיה את חייה בשלווה, ולא נושאת בעול המשימות הלאומיות. המסע הזה שאנחנו עוברים מחייב אותנו לעצור ולשים את המשרתים מעל הכל. אנו נדרשים לשנות את סדרי העדיפויות שלנו, להוקיר ולהעריך את המשרתים, גם מפני שכך ראוי ונכון וגם כדי לדרבן מעגלים נוספים להיכנס תחת האלונקה ולשרת את המדינה והחברה.

בשנתיים האחרונות אני חוזר ואומר בכל הזדמנות כי הכלל החדש במדינת ישראל צריך להיות: "לא שירת – לא קיבלת". במשך שנים מדינת ישראל העדיפה בשלל הזדמנויות דווקא את האזרחים שלא משרתים אותה ולא עושים דבר על פני אלו שמשרתים אותה ומסכנים את חייהם עבורה.

לימודי הרפואה בארץ: מקרה בוחן לסדר עדיפויות לקוי

אחת הדוגמאות המובהקות והצורמות לסדר העדיפויות המעוות הנוכחי היא לימודי הרפואה. דו"ח רשמי של משרד הבריאות מצא כי 45% מסך מקבלי רישיונות הרפואה בישראל בשנת 2023 היו רופאים ממוצא ערבי (כלומר דרוזים או ערבים, אך נוכח חלקם הזניח של הדרוזים באוכלוסייה, 1.6%, ברור כי הנתון עוסק בעיקר בערבים). בשנת 2010 אחוז מקבלי הרישיונות מאותה קבוצה היה 18%. זינוק של כמעט 250% ב-15 שנה.

מקרב כלל מקבלי רישיונות הרפואה בארץ בשנת 2024 שלמדו בארץ, 90 (שהם כ-12%) היו ערבים ישראלים, אזרחים שלא שירתו את מדינת ישראל בשירות צבאי, לאומי או אזרחי ובכל זאת תפסו מקום בפקולטות לרפואה בישראל על חשבון מועמדים אחרים שהקדישו ממיטב שנותיהם לטובת המדינה. כל סטודנט באוניברסיטה בישראל מסובסד בעשרות אלפי שקלים לשנה – סטודנט לרפואה מסובסד ביותר מ-55,000 ₪ בשנה, שהם כ-400,000 ₪ במשך כלל שנות לימודיו. אם כן בכל שנה מקציבה מדינת ישראל עשרות מיליוני שקלים למימון לימודי רפואה עבור אזרחים שלא שירתו אותה כלל, שעה שצעירים ששירתו בצבא ועושים מילואים נדרשים לטוס ללמוד מעבר לים על חשבונם.

אם לא די בכך שצעירים שאינם משרתים את המדינה מתוקצבים על ידיה בסכומים גדולים, לעיתים הם גם עוקפים בתור צעירים אחרים שכן שירתו את המדינה. רוב האוניברסיטאות מפעילות תכניות או מכירות בתכניות של העדפה מתקנת, ובתוך זה של צעירים ערבים. תכנית "ראויים לקידום" למשל, המוכרת באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון, מאפשרת על סמך קריטריונים שונים לקבל תוספת ניקוד לציון הבגרות והפסיכומטרי, אחד החסמים המרכזיים בקבלה ללימודי רפואה. באוניברסיטת בן גוריון יש גם תכנית ייעודית לקבלת מועמדים מהחברה הערבית ללימודי רפואה, והיא פונה לבדואים בנגב בלבד.

צריך להבין, רק 20% מאלו המעוניינים ללמוד רפואה בארץ מתקבלים ללימודים. מישהו עצר לרגע ושאל כמה מתוך אלה שעקפו בתור 3,000 מועמדים תרם משהו למדינה? למה השתייכות למגזר הערבי מעניקה לאדם קדימות ולא שירות צבאי? איך יתכן שצעיר מהמגזר הבדואי בנגב שעומד בתור לצד לוחם בצנחנים, ייכנס לפקולטה לרפואה בתנאים מקילים, בסבסוד כבד של המדינה, וירופד בתכניות שיסייעו לו לאורך התואר, בעוד הלוחם ייאלץ ללמוד בחו"ל? האבסורד הזה גדל שבעתיים בידיעה שהחייל המשוחרר ההוא יכול למצוא את עצמו נדרש לחזור באמצע הלימודים למילואים בארץ כדי להגן על המדינה שהעדיפה אחרים על פניו. מנגנון של אפליה מתקנת לטובת אזרחים שאינם תורמים למדינה – אינו נכון מוסרית ואסור לו להמשיך ולהתקיים. האפליה המתקנת צריכה להיות בקבלה של ציבור המשרתים ללימודי רפואה ולתקני מומחים בבתי החולים הציבוריים.

רופאים מאוניברסיטת שכם

עוד עולה מהדו"ח של משרד הבריאות כי 70 מתוך הרופאים שלמדו בחו"ל וקיבלו רישיונות לרפואה ועבודה בישראל בשנת 2023 עשו את לימודיהם באוניברסת א-נג'אח בשכם או באוניברסיטת אל-קודס באבו דיס. אוניברסיטת א-נג'אח, ביחד עם אונסק"ו, העניקה למחבל שיושב בכלא בעוון תכנון פיגוע שרצח 6 בני אדם תעודה על סיום קורס במשפט בינלאומי וזכויות אדם, כאשר שלושה מ"המנחים" של הקורס היו רוצחים מורשעים. אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הזו נשלטת בדרך קבע בידי חמאס. מרבית ראשי אגודת הסטודנטים מילאו תוך כדי ואחרי לימודיהם תפקידים בכירים בחמאס ובגדודי עז א-דין אל קסאם, ורבים מן המחבלים המתאבדים באינתיפאדה השנייה היו סטודנטים באוניברסיטה, הישג שהקנה לה את התואר המכובד: "אוניברסיטת המחבלים המתאבדים".

גם אוניברסיטת אל-קודס היא כר פורה למחבלים. המוסד הוציא מתוכו מחבלים כמו הסטודנט למשפטים שביצע לפני מספר שנים פיגוע דקירה ורצח שניים, ו"חוליית אבו דיס", 25 צעירים שרובם סטודנטים באוניברסיטה שגויסו על ידי חמאס ותכננו לבצע פיגועי התאבדות נגד ישראלים. הסטודנטים ניצלו את תעודות הזהות הכחולות שלהם לתנועה חופשית בתוך ירושלים, לשכירת דירות ורכישת חומרים למעבדות הנפץ שלהם. סטודנטים אחרים ניסו למוטט בפטישים את גדר ההפרדה הסמוכה לאוניברסיטה והתעמתו עם חיילי מג"ב כמעט על בסיס יומי. אלה אנשים שמשרד הבריאות מעניק להם רישיון לעבוד כרופאים בישראל? האם נטרפה עלינו דעתנו?

שירות המדינה חייב להיות תנאי מקדים

"לא שירת – לא קיבלת" כולל את כולם. יהודים וערבים, חרדים וחילונים. מי שלא משרת את המדינה, לא בצבא ולא בשירות לאומי או אזרחי לא צריך לקבל ממנה הטבות מופלגות. הוא לא צריך לקבל סבסוד של מאות אלפי שקלים ללימודי רפואה או לכל לימודים אקדמיים אחרים ולא אמור לקבל תקן לעבודה בשירותי הבריאות הציבוריים. אם רוצים לעזור לקבוצות אוכלוסייה מסוימות להתקבל ללימודי הרפואה, התנאי המקדים צריך להיות שירות צבאי או אזרחי. מה נאמר לילדינו שמשרתים בצבא ונדחים פעם אחד פעם בגלל שמספר המקומות זעום וזוכים בו אחרים שלא נתנו למדינה דבר? איך נסביר להם שעליהם לטוס ללמוד בחו"ל על חשבונם בשעה שאנחנו מסבסדים כאן לימודים לצעירים שלא התחשק להם לשרת, שלא לדבר על כאלו המחזיקים בעמדות נגד המדינה?

מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, והציונות היא הערך שצריך תמיד לעמוד במרכז. הציונות תמיד שאפה לשלב את המיעוטים החיים כאן ולהעניק להם זכויות אזרחיות, אבל הטבות מופלגות שבאות על חשבונו של הציבור היהודי המשרת ולאט לאט מדירות אותו מתחום מרכזי כמו שירותי הרפואה בישראל, מבטאות אובדן דרך של המדינה. המוטיבציה לשלב קבוצות מיעוט מעבר לגדלן היחסי באוכלוסייה, כולל לא מעט אנשים שאינם מזדהים עם המדינה, כבר הביא רופא בכיר לומר שקשה לו עם הביטוי "ביחד ננצח" כי הוא פוגע בחלק גדול מהרופאים אצלו. מה נאמר בעוד עשר שנים כשהמגמה הזו תימשך – שאסור להניף דגל ישראל בבתי החולים כדי לא לפגוע ברגשותיהם הלאומיים של מחצית מהרופאים? או אולי נדרש להניף גם את דגל פלשתין על בתי החולים כדי שכולם ירגישו חלק? האם זוהי המדינה היהודית שבנינו נלחמים למענה?

המציאות הזאת חייבת להשתנות. חוק המשרת שהנחתי על שולחן הכנסת חייב להשתלב בחוק הגיוס שמקודם בימים אלו. הקביעה הפשוטה  "לא שירת – לא קיבלת" חייבת להיות עיקרון־על במדינת ישראל. מי שלא שירת לא יתועדף בשום מסגרת ולא יקבל סבסוד ללימודים אקדמיים, לא ברפואה ולא בשום תחום. מי שמשרת את המדינה ומגלה בכך שהוא חלק גאה ממנה, יהודי ולא יהודי כאחד, ראוי להשתלב כאן באופן שווה. בנוסף על משרד הבריאות לחדול לאלתר ממתן רישיונות רפואה לבוגרי אוניברסיטאות חמאסיות שעלולים לייבא את האנטישמיות ושנאת ישראל שלהן לבתי החולים בארץ, ובכוונתי להביא בקרוב הצעת חוק שתטפל בעניין זה.