על הצלחת המוסד וכישלון השב"כ

איש המוסד לשעבר אבנר אברהם התארח לשיחת עומק מרתקת עם שניאור ובר באולפן 'כור ההיתוך' על על פעילות הארגון בשנים האחרונות ברחבי המזרח התיכון, הישגיו המדהימים והאתגרים המורכבים שהוא מתמודד עמם, דרכו לשירות משמעותי במוסד, מבצעים היסטוריים שחקר לעומק, והשינוי הדרמטי במדיניות הארגון בשנים האחרונות.

אבנר אברהם מספר כי הגיע למוסד בדרך מפתייעה: לאחר שנשר בית ספר ועבד כצייר שלטים הגיע לחיל הקשר והוצב ביחידה ששיתפה פעולה עם המוסד. במשימה בלבנון ב-1984, במטה המוסד בג'וניה, הפעיל אברהם ציוד מתקדם שסרק תדרים ופוצץ מכוניות תופת של מחבלים וחוויה זו סללה את דרכו לקליטה רשמית במוסד, שם שירת במשך 28 שנים עד לפרישתו.

המבצעים ששינו את פני המזרח התיכון

הריאיון התמקד בהישגים האחרונים של המוסד, שהוגדרו כאחד השיאים בתולדות הארגון. בין המבצעים הבולטים:
מבצע הביפרים: מבצע מתוחכם שבו המוסד מכר לחיזבאללה 5,000 ביפרים שהכילו חומר נפץ זעיר. במכה אחת, לאחר המתנה של כמעט שנה עד שהארגון התחמש במכשירים, הופעלו הביפרים וגרמו לשיתוק חיזבאללה ולפגיעה אנושה במפקדיו הבכירים.
החיסולים באיראן: המוסד הצליח לחדור עמוק למשטר האיראני, תוך ניצול חוסר שביעות הרצון של האוכלוסייה המקומית. החיסולים הממוקדים של הבכירים במשמרות המהפכה, לעיתים במיטותיהם או ברכביהם, הוכיחו כי המוסד מסוגל לפעול במדינה עוינת תחת מעטה סודיות כבד.
חיסול הנייה: אירוע "מטורף בכל קנה מידה", אומר אברהם. המוסד הצליח לפגוע במטרה בכירה במקום מאובטח, תוך ניצול מודיעין מדויק ותכנון קפדני.
אברהם מדגיש כי הצלחת המבצעים נובעת משילוב של "מוח יהודי", יצירתיות ללא גבולות ויכולת לנצל את המגוון התרבותי של ישראל. לדבריו, המוסד מסוגל לשלוח סוכנים שנראים ומדברים כמו המקומיים, מה שמקנה לו יתרון משמעותי על פני ארגוני ביון אחרים.

המוסד מול השב"כ: פער היכולות בעזה

אחת השאלות המרכזיות בריאיון עסקה בפער בין ההצלחות המרשימות של המוסד בלבנון ובאיראן לבין הכישלון המודיעיני בעזה, שהוביל לאירועי השבעה באוקטובר. אברהם הסביר כי המוסד פועל מחוץ לגבולות ישראל, בעוד השב"כ אחראי על השטחים ועזה. אברהם טוען כי הסיבה היא ההתנתקות מעזה ב-2005. הנתק הקשה על איסוף המודיעין והוביל לקונספציה שגויה שמנעה הבנה מעמיקה של המתרחש ברצועה. עם זאת לדעתו של אברהם השב"כ היה מצליח במשימות דומות לאלה של המוסד לו הוטלו עליו.

סיפורי ריגול: בין מציאות להוליווד

אברהם, שמייעץ כיום לסרטי ריגול, חשף את הפער בין דמות המרגל הקולנועית, כמו ג'יימס בונד, לבין המציאות. בעוד שבסרטים המרגל הוא לעיתים בולט ומוחצן, אנשי המוסד פועלים בשקט, עם רכבים פשוטים וזהויות סמויות. הוא סיפר על תיקונים שביצע בסרטים, כמו בסצנה שבה שינה תגיות מזוודות של סוכנים כדי לשקף את המגוון התרבותי של המוסד.
בעיניו אחד המבצעים המרשימים ביותר של המוסד היה חטיפת אדולף אייכמן מארגנטינה ב-1960, מבוצע ורכב שכלל תכנון מדוקדק, כולל שימוש בטיסת אל על סודית וזהויות כפולות.

כשלונות המוסד: לקחים לעתיד

לצד ההצלחות, אברהם לא מתחמק מדיון בכשלונות. הוא מזכיר את ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל בירדן ב-1997, שהוביל למשבר דיפלומטי עם ירדן וחשיפת סוכנים. לדבריו, הפעולה נעשתה בלחץ זמן ובניגוד לקשרים החמים עם המלך חוסיין, מה שהפך אותה לטעות כפולה.
אברהם משבח את ראש המוסד הנוכחי, דדי ברנע, ותיאר אותו כאחד מראשי המוסד הטובים בהיסטוריה, בזכות צניעותו ומנהיגותו המעוררת השראה. הוא גם ציין את יוסי כהן, קודמו של ברנע, שהשאיר מורשת של הישגים שטרם נחשפו במלואם.
הוא הגדיר את המוסד כארגון שמשלב יצירתיות, נחישות ויכולות מודיעיניות יוצאות דופן. הצלחתו נובעת לא רק מטכנולוגיה מתקדמת או תקציבים גדולים, אלא מהיכולת לנצל את המגוון האנושי של ישראל ואת הרצון הבלתי מתפשר להגן על המדינה. עם זאת, הכשלונות, כמו אירועי עזה, מזכירים כי גם המוסד אינו חף מטעויות, וכי הלקחים הם חלק בלתי נפרד מהתפתחותו.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.