עם הרבה מאוד יישובים קטנים ומעט מאוד יישובים גדולים ההתיישבות ביו"ש מדשדשת. זמן לשינוי מגמה
עם חזרתה לשלטון של ממשלה בראשות בנימין נתניהו לפני כשנתיים וחצי נפתח לכאורה חלון הזדמנויות לחידוש מדיניותו השורשית של דוד בן גוריון: "כיבוש ארץ… אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה יישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע… והתרבות האוכלוסייה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ…" ("לקראת העתיד", 1915)
ואם חפצה ההתיישבות ביהודה ושומרון בהגשמה אמיתית של חזונו של בין גוריון, עליה להחליף דיסקט במהירות ולהתעורר מהאשליה הנאיבית של חיי "היישובים הקטנים" שאינה מביאה בחשבון את האתגר הדמוגרפי, את המצב הפוליטי הפנים-ישראלי, את הזירה הבינלאומית או את העלויות הכלכליות הנדרשות לאבטחה ולתנאי חיים סבירים של היישובים. במקום שינוי דמוגרפי שיקבע ריבונות יהודית על כל חלקי הארץ גישה כזו יוצרת עוד גטאות שבמקרה הטוב מצליחים להחזיק מעמד דור או שניים. רוב ילדי המייסדים יעדיפו לעבור לערים הגדולות שבהן יש הזדמנויות רבות יותר להגשים את יכולותיהם וליהנות מרמת חיים גבוהה בהרבה.
כבר לפני שנים רבות כתבתי כי גורלם של היישובים "הקטנים והנחמדים" יהיה דומה למצבו של קיבוץ בית אורן, שבכותרות אז תואר כבית זקנים מתנוון, ולחבריי בהנהלת מועצת יש"ע אמרתי אז כי הרבה יותר קל לשלוף את "היתדות" של היישובים הקטנים ממפת ארץ ישראל מלתקוע אותם בה. לצערי גורלם הטרגי של היישובים בסיני ובחבל עזה הוכיח כי לא טעיתי. בפעם הראשונה זה קרה כאשר בעקבות הסכם שלום עם מצרים 19 היישובים בסיני חוסלו וגורשו מבתיהם 4,300 תושבים, כולל כ-2,600 תושבי ימית וכ-1,000 תושבי אופירה. בפעם השנייה מספר המגורשים מבתיהם הוכפל כאשר נהרסו 21 יישובים וכ-8,600 תושבים גורשו במסגרת "ההתנתקות" מחבל עזה וצפון השומרון.
בעקבות התקדים שיצרו ממשלות בגין בסיני ושרון בחבל עזה וצפון השומרון, גם ממשלות ברק ואולמרט תכננו להמשיך בחיסול יישובים נוספים ביהודה ושומרון. אם יחזרו לשלטון במדינת ישראל חסידי הנוסחה של "שטחים תמורת שלום", לפחות 181,259 תושבים המתגוררים ב-117 היישובים ביהודה ושומרון שבהם האוכלוסייה מונה פחות מ-6,000 תושבים, יימצאו בסכנת גירוש מבתיהם.
יותר מדי יישובים קטנים
נכון ליולי 2025, יש ביהודה ושומרון 134 יישובים יהודיים עם סך כולל של 535,102 תושבים. האוכלוסייה ב־5 היישובים הגדולים ביותר, שהם 3.7% מכלל היישובים, מונה 253,908 תושבים, 47.5% מכלל האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. ב־12 יישובים, שהם 9% מכלל היישובים, האוכלוסייה מונה בין 6,000 ל־20,000 תושבים, עם סך של 99,935 תושבים, שהם 18.7% מכלל האוכלוסייה.
ב-15 היישובים שבהם בין 3,000 ל-6,000 תושבים, מתגוררים 64,813 תושבים, שהם 12.1% מכלל האוכלוסייה. ב-20 יישובים, בהם האוכלוסייה מונה בין 2,000 ל-3,000 תושבים, מתגוררים 52,155 תושבים, שהם 9.8% מכלל האוכלוסייה. עוד 20,013 תושבים, שהם 3.7% מכלל האוכלוסייה, מתגוררים ב-12 יישובים בהם מספר התושבים נע בין 1,500 ל-2,000.
ב-16 היישובים שבהם בין 1,000 ל-1,500 תושבים, מתגוררים 19,256 תושבים, שהם 3.6% מכלל האוכלוסייה. ב-70 היישובים הנותרים, שהם 52.2% מכלל היישובים, האוכלוסייה מונה פחות מ-1,000 תושבים, כאשר ב-32 מתוכם מתגוררים פחות מ-500 תושבים, עם סך של 25,022 תושבים, שהם 4.7% מכלל האוכלוסייה ביהודה ושומרון.
| ישובים ביהודה ושומרון לפי מספר תושבים נכון ל-15 ביוני 2025 | ||||
| קבוצות האוכלוסייה לפי גודל מספר התושבים ביישוב | מספר יישובים | שיעור מסה"כ יישובים | סך תושבים | שיעור מסך האוכלוסייה |
| > 40,000 | 3 | 2.3% | 206,871 | 38.7% |
| 20,000-30,000 | 2 | 1.5% | 47,037 | 8.8% |
| 10,000-15,000 | 3 | 2.3% | 34,828 | 6.5% |
| 6,000-10,000 | 9 | 6.8% | 65,107 | 12.2% |
| 4,000-6,000 | 8 | 6.0% | 40,461 | 7.6% |
| 3,000-4,000 | 7 | 5.3% | 24,352 | 4.6% |
| 2,000-3,000 | 20 | 15.0% | 52,155 | 9.7% |
| 1,500-2,000 | 12 | 9.0% | 20,013 | 3.7% |
| 1,000-1,500 | 16 | 12.0% | 19,256 | 3.6% |
| 500-1000 | 22 | 16.5% | 16,082 | 3.0% |
| 300-500 | 15 | 11.3% | 5,882 | 1.1% |
| 100-300 | 12 | 9.0% | 2,831 | 0.5% |
| <100 | 5 | 3.8% | 227 | 0.04% |
| סה"כ: | 134 | 100% | 535,102 | 100% |
הפתרון: איחוד יישובים וניצול השטח
האסטרטגיה שעל ההתיישבות ביו"ש לאמץ כדי למנוע כל תרחישי פינוי עתידיים בנויה משני יסודות: א) איחוד יישובים למועצות ולערים גדולות; ב) ניצול מלוא השטח של תחום התכנון המאושר רשמית של היישוב למטרות אכלוס. יצירה של עוד כמה ערים בנות 50 אלף תושבים תקבע עובדות דמוגרפיות וביטחוניות בשטח. הערים האלה גם יזכו את תושביהן ברמות גבוהות יותר של ניהול מוניציפלי, בסיס כלכלי וחוסן ביטחוני וגם יהיו עוגן חזק של שירותים מוניציפליים ליישובים הקטנים יותר בסביבתן.
תוכנית אריאל רבתי
בשנת 1985 הציע משרד הפנים בממשלת שמיר לאחד את היישובים תפוח, ברקן, עלי זהב ופדואל עם המועצה המקומית אריאל. התוכנית הזאת (שכללה גם את הרחבת העיר אריאל), מעשה ידיו של המהנדס הראשי של ירושלים האדריכל אמנון ניב, הייתה מביאה את המועצה המקומית לסך של 160,000 תושבים עד שנת 2015, אך ההנהגה החדשה באריאל במאי 1985 גנזה את התכנית. אם תוכנית האיחוד הזה הייתה מתבצעת, האוכלוסייה באריאל עצמה הייתה מונה כיום כ-41,000 תושבים. יחד עם 13,000 הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, הייתה העיר מגיעה לכ-54,000 תושבים, כמעט פי 3 ממספר התושבים הקיים.
בית אריה-עופרים
הנושא של איחוד היישובים חזר לסדר היום בשנת 2004 כאשר הוקמה המועצה המקומית בית אריה-עופרים. נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים במועצה 6,037 תושבים. בשנת 2018 קידם מנכ"ל המועצה יוסי דרדיגר תכנון של כ-10,000 יחידות דיור חדשות בין עופרים לבית אריה, ובסיום הבנייה והאכלוס צפוי היה מספר התושבים לעבור את ה־40,000. איחוד עם היישובים פדואל ועלי זהב היה מביא את האוכלוסייה לכ-50,000 נפש, מה שהיה מבטיח קיום שירותים מוניציפליים ברמה גבוהה.
קרני שומרון
אסטרטגיה נוספת מלבד איחוד של יישובים קטנים היא בנייה רוויה יותר. בשנת 2018 הכריז ראש מועצת קרני שומרון על תוכנית להרחבת היישוב ל-42,000 תושבים והפיכתו לעיר מחוז גדולה בשומרון, ואכן בשנת 2020 הורחב תחום השיפוט של קרני שומרון וכלל 8 יישובים. עם זאת נכון ל-6 ביולי 2025, מנתה אוכלוסיית קרני שומרון 11,061 תושבים. אם צפיפות האוכלוסין הייתה דומה לזו של כפר סבא, האוכלוסייה הייתה מגיעה ל-50,000 תושבים. עכשיו נניח שגם באלפי מנשה הייתה צפיפות האוכלוסין דומה, איחוד בין השניים היה יוצר עיר של כ-80,000 תושבים, מה שהיה מבטיח רוב יהודי מוצק באזור.
עמנואל
מצידה המזרחי של קרני שומרון נמצאת עמנואל. תחום השיפוט של עמנואל הוא 5,040 דונם אולם נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים אך ורק 5,888 תושבים, עם צפיפות האוכלוסין של 1,147 תושבים לקמ"ר. עמנואל תוכננה על ידי האדריכל הנודע טומי לייטרסדורף, ז"ל, ומטרת התוכנית הייתה להקים עיר גדולה שתספק פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית הצעירה המצטופפת באזור גוש דן. וכך מתאר חגי הוברמן בספרו "כנגד כל הסיכויים" את השאיפות המקוריות של התכנית: "עיר ברמת בנייה בינלאומית, בסגנון חדשני, ראשונה מסוגה בישראל, מתוכננת ל-6,000 יחידות דיור, וילות, וילות טוריות וקוטג'ים, עם חנייה צמודה ותחבורה פנים-עירונית של רכבת קלה למניעת רעש וזיהום אוויר… בעיר תכננו מערכות מגורים משוכללות ביותר שמתחשבות בתנאים הסביבתיים ובצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית: בנייה המתחשבת בטופוגרפיה ומשתלבת בה, בנייה המאפשרת הרחבה עתידית ללא פגיעה אסתטית במבנה, יחידות המגורים מיועדות למשפחות מרובות ילדים הצורכות חדרי מגורים רבים, וכן פארקים ציבוריים המלווים את הנוף ויוצרים טיילת היקפית".
אבל תכניות לחוד ומעשים לחוד. בעקבות בעיית המנהיגות המקומית, תוכנית זו לא מומשה כראוי. חמש שנים אחרי הקמת עמנואל, בשנת 1988, החלה הקמת העיר החרדית ביתר עילית. תחום השיפוט של ביתר עילית הוא 4,730 דונם, קטן במקצת מזה של עמנואל, אך צפיפות האוכלוסין בה היא 15,344 תושבים לקמ"ר.
אם עמנואל הייתה מנצלת כך את שטחיה, היא הייתה יכולה להגיע לכ-77,000 תושבים. עמנואל יכולה לשמש כבסיס לפתרון בעיית הדיור למשפחות של 15,000 יוצאי יחידת "נצח יהודה" בתמיכת ממשלת ישראל. תוכנית כזו תחזק את העיר מבחינה כלכלית, ביטחונית ומנהלית ותבסס את הרוב הדמוגרפי במרכז השומרון.
שער השומרון
במאי 2022 חתם אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס על צו לאיחוד היישובים שערי תקווה ועץ אפרים, וכך הוקמה המועצה המקומית שער השומרון. נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים במועצה הזו 9,082 תושבים, ובצמוד אליה ממוקמים אלקנה, עם 4,680 תושבים, ואורנית, עם 10,167 תושבים. איחוד עם שער השומרון היה יוצר עיר חדשה עם כ-24,000 תושבים. להשוואה, בעיר הסמוכה כפר קאסם, שתחום השיפוט שלה הוא 9,370 דונם, מתגוררים 27,100 תושבים.
גוש בית אל
ב־6 היישובים של גוש בית אל, בשטח כולל של כ-11,464 דונם, מתגוררים 25,818 תושבים בצפיפות אוכלוסין מרווחת למדי של 2,252 תושבים לקמ"ר. בבית אל, בשטח של כ-2,500 דונם, מתגוררים 6,730 תושבים. בעפרה, כ-4,300 דונם, מתגוררים 3,290 תושבים. דרומית ליישובים הללו נמצאים פסגות (כ-3,000 דונם, ו-2,420 תושבים) ומעלה מכמש (כ-74 דונם, ו-2,241 תושבים) וכוכב יעקב, ששטחו כ-1,590 דונם, ומפוצל לשני יישובים: כוכב יעקב, עם 3,726 תושבים, ותל ציון, עם 7,411 תושבים.
לפי תכנית המתאר של בית אל שהוצגה ב-1 ביולי 2025, האוכלוסייה בו אמורה להגיע ל-12,000 תושבים בשנת 2030 ול-20,000 עד שנת 2050. התכנית הזו מתעלמת מהמצב הדמוגרפי הקיים בסביבתו (43,800 תושבי רמאללה הסמוכה ו־280,000 התושבים בנפה כולה) ורחוקה מיצירת השינוי הדמוגרפי המיוחל לחיזוק הריבונות היהודית באזור. לשם ההשוואה, אם צפיפות האוכלוסין בבית אל הייתה דומה לזו של מודיעין עילית (22,247 תושבים לקמ"ר), מספר התושבים בבית אל היה מגיע לכ-56,000 תושבים. אם נרחיב את החישוב הזה על כל שטח התכנון המשותף לכל 6 היישובים, נקבל כי לפי צפיפות אוכלוסין הזאת האוכלוסייה בעיר הייתה מגיע לכ-255,000 תושבים.
גוש מעלה אדומים
מעלה אדומים היא העיר השלישית בגודלה מבין כלל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. אוכלוסייתה מונה 40,670 תושבים ותחום השיפוט שלה משתרע על 46,480 דונם אך צפיפות האוכלוסין בה היא 875 תושבים לקמ"ר. לשם ההשוואה, אם צפיפות האוכלוסין במעלה אדומים הייתה זהה לזו של ירושלים, 8,448 תושבים לקמ"ר. מספר תושביה היה מגיע כיום לכ-393,000 נפש.
מערב גוש עציון
מלבד אפרת, יישובי מערב גוש עציון הם יישובים קטנים יחסית: אלון שבות – 3,422, אלעזר – 2,895, נווה דניאל – 2,788, בת עין – 2,039, כפר עציון – 1,105, כרמי צור – 1,109, ראש צורים – 1,159, מגדל עוז – 425 תושבים. סך האוכלוסייה מונה 28,542 תושבים. גם כאן איחוד היישובים היה יוצר עיר גדולה עם פוטנציאל אדיר ששומרת על ירושלים מדרום. תוכנית כזאת הוצעה על ידי משרד הפנים עוד לפני 30 שנה אך נותרה במגירה מאז.
חברון וקריית ארבע
האוכלוסייה בקריית ארבע מונה 8,371 תושבים, ובחברון היהודית 591 תושבים, סך הכל 9,854 תושבים. שטחה של קריית ארבע הוא 4,040 דונם וצפיפות האוכלוסין בה – 2,072 תושבים לקמ"ר. לשם השוואה שטחה של העיר חברון היא 74,102 דונם וצפיפות אוכלוסין שלה היא כ-2,902 תושבים לקמ"ר. אם קריית ארבע תנצל את שטחה כחברון, היא יכולה לכלול כ-12,000 נפש, ולו הייתה מגיעה לצפיפות של כפר סבא, מספר תושביה היה מגיע לכדי 28,000.
סיכום
המצב הנוכחי, שבו יישוב הדגל של תנועת ההתיישבות, אלון מורה, 45 שנה לאחר הקמתו, מונה רק 2,117 תושבים ואילו העיר שכם הסמוכה מונה 177,638 תושבים, אפילו לא מתקרב לסף יישום בר-קיימא של ריבונות יהודית בחבל ארץ זה. אלון מורה יחד עם איתמר הסמוכה, גובלות באזור נרחב בלתי מיושב לכיוון מושב חמרה בואכה בקעת הירדן. בשטח זה ניתן היה להקים עיר גדולה בהרבה שהייתה יכולה להתחרות בשכם. וכנ"ל לגבי בית אל שהוזכרה קודם. איחוד עם היישובים הסמוכים היה יוצר עיר עם פוטנציאל לשינוי כביר של המצב הדמוגרפי באזור.
איחוד היישובים הקטנים יחסית והקרובים זה לזה והפיכתם ליישובים עירוניים גדולים וחזקים יותר גם ישפר את רמת החיים של התושבים וגם יאפשר תכנון, פיתוח וביצוע חסכוני ויעיל יותר של בנייה עירונית מסיבית יותר. כך, גם מבלי לצאת מהגבולות הקיימים של היישובים, אפשר יהיה להגדיל את האוכלוסייה שלהם בצורה ניכרת. ההשפעה של השינוי הדמוגרפי שייווצר מהבנייה ההמונית ביישובי יהודה ושומרון תהיה מכרעת גם עבור הפוליטיקה הפנים-ישראלית וגם בשדה המדיני והבינלאומי.
אל לנו לחשוש. קורות מדינת ישראל עד ימינו מאשרות את צדקת דבריו של בן גוריון: לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים.
לניתוח מפורט של ריכוזי היישובים בהתיישבות היהודית ביהודה לחצו על הקישור.
עם כל הכבוד למחקר ולהצעות. פינוי יישובים כבר חיוני לטובת מניעת שחיקה מצה"ל והרגעת המימד המשיחי. לא כל מגדל צמות או פוליטיקאי הזוי באמת מקדם את בוא המשיח. ההפך הגמור.