עם הרבה מאוד יישובים קטנים ומעט מאוד יישובים גדולים ההתיישבות ביו"ש מדשדשת. זמן לשינוי מגמה
עם חזרתה לשלטון של ממשלה בראשות בנימין נתניהו לפני כשנתיים וחצי נפתח לכאורה חלון הזדמנויות לחידוש מדיניותו השורשית של דוד בן גוריון: "כיבוש ארץ… אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה יישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע… והתרבות האוכלוסייה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ…" ("לקראת העתיד", 1915)
ואם חפצה ההתיישבות ביהודה ושומרון בהגשמה אמיתית של חזונו של בין גוריון, עליה להחליף דיסקט במהירות ולהתעורר מהאשליה הנאיבית של חיי "היישובים הקטנים" שאינה מביאה בחשבון את האתגר הדמוגרפי, את המצב הפוליטי הפנים-ישראלי, את הזירה הבינלאומית או את העלויות הכלכליות הנדרשות לאבטחה ולתנאי חיים סבירים של היישובים. במקום שינוי דמוגרפי שיקבע ריבונות יהודית על כל חלקי הארץ גישה כזו יוצרת עוד גטאות שבמקרה הטוב מצליחים להחזיק מעמד דור או שניים. רוב ילדי המייסדים יעדיפו לעבור לערים הגדולות שבהן יש הזדמנויות רבות יותר להגשים את יכולותיהם וליהנות מרמת חיים גבוהה בהרבה.
כבר לפני שנים רבות כתבתי כי גורלם של היישובים "הקטנים והנחמדים" יהיה דומה למצבו של קיבוץ בית אורן, שבכותרות אז תואר כבית זקנים מתנוון, ולחבריי בהנהלת מועצת יש"ע אמרתי אז כי הרבה יותר קל לשלוף את "היתדות" של היישובים הקטנים ממפת ארץ ישראל מלתקוע אותם בה. לצערי גורלם הטרגי של היישובים בסיני ובחבל עזה הוכיח כי לא טעיתי. בפעם הראשונה זה קרה כאשר בעקבות הסכם שלום עם מצרים 19 היישובים בסיני חוסלו וגורשו מבתיהם 4,300 תושבים, כולל כ-2,600 תושבי ימית וכ-1,000 תושבי אופירה. בפעם השנייה מספר המגורשים מבתיהם הוכפל כאשר נהרסו 21 יישובים וכ-8,600 תושבים גורשו במסגרת "ההתנתקות" מחבל עזה וצפון השומרון.
בעקבות התקדים שיצרו ממשלות בגין בסיני ושרון בחבל עזה וצפון השומרון, גם ממשלות ברק ואולמרט תכננו להמשיך בחיסול יישובים נוספים ביהודה ושומרון. אם יחזרו לשלטון במדינת ישראל חסידי הנוסחה של "שטחים תמורת שלום", לפחות 181,259 תושבים המתגוררים ב-117 היישובים ביהודה ושומרון שבהם האוכלוסייה מונה פחות מ-6,000 תושבים, יימצאו בסכנת גירוש מבתיהם.
יותר מדי יישובים קטנים
נכון ליולי 2025, יש ביהודה ושומרון 134 יישובים יהודיים עם סך כולל של 535,102 תושבים. האוכלוסייה ב־5 היישובים הגדולים ביותר, שהם 3.7% מכלל היישובים, מונה 253,908 תושבים, 47.5% מכלל האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון. ב־12 יישובים, שהם 9% מכלל היישובים, האוכלוסייה מונה בין 6,000 ל־20,000 תושבים, עם סך של 99,935 תושבים, שהם 18.7% מכלל האוכלוסייה.
ב-15 היישובים שבהם בין 3,000 ל-6,000 תושבים, מתגוררים 64,813 תושבים, שהם 12.1% מכלל האוכלוסייה. ב-20 יישובים, בהם האוכלוסייה מונה בין 2,000 ל-3,000 תושבים, מתגוררים 52,155 תושבים, שהם 9.8% מכלל האוכלוסייה. עוד 20,013 תושבים, שהם 3.7% מכלל האוכלוסייה, מתגוררים ב-12 יישובים בהם מספר התושבים נע בין 1,500 ל-2,000.
ב-16 היישובים שבהם בין 1,000 ל-1,500 תושבים, מתגוררים 19,256 תושבים, שהם 3.6% מכלל האוכלוסייה. ב-70 היישובים הנותרים, שהם 52.2% מכלל היישובים, האוכלוסייה מונה פחות מ-1,000 תושבים, כאשר ב-32 מתוכם מתגוררים פחות מ-500 תושבים, עם סך של 25,022 תושבים, שהם 4.7% מכלל האוכלוסייה ביהודה ושומרון.
| ישובים ביהודה ושומרון לפי מספר תושבים נכון ל-15 ביוני 2025 | ||||
| קבוצות האוכלוסייה לפי גודל מספר התושבים ביישוב | מספר יישובים | שיעור מסה"כ יישובים | סך תושבים | שיעור מסך האוכלוסייה |
| > 40,000 | 3 | 2.3% | 206,871 | 38.7% |
| 20,000-30,000 | 2 | 1.5% | 47,037 | 8.8% |
| 10,000-15,000 | 3 | 2.3% | 34,828 | 6.5% |
| 6,000-10,000 | 9 | 6.8% | 65,107 | 12.2% |
| 4,000-6,000 | 8 | 6.0% | 40,461 | 7.6% |
| 3,000-4,000 | 7 | 5.3% | 24,352 | 4.6% |
| 2,000-3,000 | 20 | 15.0% | 52,155 | 9.7% |
| 1,500-2,000 | 12 | 9.0% | 20,013 | 3.7% |
| 1,000-1,500 | 16 | 12.0% | 19,256 | 3.6% |
| 500-1000 | 22 | 16.5% | 16,082 | 3.0% |
| 300-500 | 15 | 11.3% | 5,882 | 1.1% |
| 100-300 | 12 | 9.0% | 2,831 | 0.5% |
| <100 | 5 | 3.8% | 227 | 0.04% |
| סה"כ: | 134 | 100% | 535,102 | 100% |
הפתרון: איחוד יישובים וניצול השטח
האסטרטגיה שעל ההתיישבות ביו"ש לאמץ כדי למנוע כל תרחישי פינוי עתידיים בנויה משני יסודות: א) איחוד יישובים למועצות ולערים גדולות; ב) ניצול מלוא השטח של תחום התכנון המאושר רשמית של היישוב למטרות אכלוס. יצירה של עוד כמה ערים בנות 50 אלף תושבים תקבע עובדות דמוגרפיות וביטחוניות בשטח. הערים האלה גם יזכו את תושביהן ברמות גבוהות יותר של ניהול מוניציפלי, בסיס כלכלי וחוסן ביטחוני וגם יהיו עוגן חזק של שירותים מוניציפליים ליישובים הקטנים יותר בסביבתן.
תוכנית אריאל רבתי
בשנת 1985 הציע משרד הפנים בממשלת שמיר לאחד את היישובים תפוח, ברקן, עלי זהב ופדואל עם המועצה המקומית אריאל. התוכנית הזאת (שכללה גם את הרחבת העיר אריאל), מעשה ידיו של המהנדס הראשי של ירושלים האדריכל אמנון ניב, הייתה מביאה את המועצה המקומית לסך של 160,000 תושבים עד שנת 2015, אך ההנהגה החדשה באריאל במאי 1985 גנזה את התכנית. אם תוכנית האיחוד הזה הייתה מתבצעת, האוכלוסייה באריאל עצמה הייתה מונה כיום כ-41,000 תושבים. יחד עם 13,000 הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, הייתה העיר מגיעה לכ-54,000 תושבים, כמעט פי 3 ממספר התושבים הקיים.
בית אריה-עופרים
הנושא של איחוד היישובים חזר לסדר היום בשנת 2004 כאשר הוקמה המועצה המקומית בית אריה-עופרים. נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים במועצה 6,037 תושבים. בשנת 2018 קידם מנכ"ל המועצה יוסי דרדיגר תכנון של כ-10,000 יחידות דיור חדשות בין עופרים לבית אריה, ובסיום הבנייה והאכלוס צפוי היה מספר התושבים לעבור את ה־40,000. איחוד עם היישובים פדואל ועלי זהב היה מביא את האוכלוסייה לכ-50,000 נפש, מה שהיה מבטיח קיום שירותים מוניציפליים ברמה גבוהה.
קרני שומרון
אסטרטגיה נוספת מלבד איחוד של יישובים קטנים היא בנייה רוויה יותר. בשנת 2018 הכריז ראש מועצת קרני שומרון על תוכנית להרחבת היישוב ל-42,000 תושבים והפיכתו לעיר מחוז גדולה בשומרון, ואכן בשנת 2020 הורחב תחום השיפוט של קרני שומרון וכלל 8 יישובים. עם זאת נכון ל-6 ביולי 2025, מנתה אוכלוסיית קרני שומרון 11,061 תושבים. אם צפיפות האוכלוסין הייתה דומה לזו של כפר סבא, האוכלוסייה הייתה מגיעה ל-50,000 תושבים. עכשיו נניח שגם באלפי מנשה הייתה צפיפות האוכלוסין דומה, איחוד בין השניים היה יוצר עיר של כ-80,000 תושבים, מה שהיה מבטיח רוב יהודי מוצק באזור.
עמנואל
מצידה המזרחי של קרני שומרון נמצאת עמנואל. תחום השיפוט של עמנואל הוא 5,040 דונם אולם נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים אך ורק 5,888 תושבים, עם צפיפות האוכלוסין של 1,147 תושבים לקמ"ר. עמנואל תוכננה על ידי האדריכל הנודע טומי לייטרסדורף, ז"ל, ומטרת התוכנית הייתה להקים עיר גדולה שתספק פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית הצעירה המצטופפת באזור גוש דן. וכך מתאר חגי הוברמן בספרו "כנגד כל הסיכויים" את השאיפות המקוריות של התכנית: "עיר ברמת בנייה בינלאומית, בסגנון חדשני, ראשונה מסוגה בישראל, מתוכננת ל-6,000 יחידות דיור, וילות, וילות טוריות וקוטג'ים, עם חנייה צמודה ותחבורה פנים-עירונית של רכבת קלה למניעת רעש וזיהום אוויר… בעיר תכננו מערכות מגורים משוכללות ביותר שמתחשבות בתנאים הסביבתיים ובצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית: בנייה המתחשבת בטופוגרפיה ומשתלבת בה, בנייה המאפשרת הרחבה עתידית ללא פגיעה אסתטית במבנה, יחידות המגורים מיועדות למשפחות מרובות ילדים הצורכות חדרי מגורים רבים, וכן פארקים ציבוריים המלווים את הנוף ויוצרים טיילת היקפית".
אבל תכניות לחוד ומעשים לחוד. בעקבות בעיית המנהיגות המקומית, תוכנית זו לא מומשה כראוי. חמש שנים אחרי הקמת עמנואל, בשנת 1988, החלה הקמת העיר החרדית ביתר עילית. תחום השיפוט של ביתר עילית הוא 4,730 דונם, קטן במקצת מזה של עמנואל, אך צפיפות האוכלוסין בה היא 15,344 תושבים לקמ"ר.
אם עמנואל הייתה מנצלת כך את שטחיה, היא הייתה יכולה להגיע לכ-77,000 תושבים. עמנואל יכולה לשמש כבסיס לפתרון בעיית הדיור למשפחות של 15,000 יוצאי יחידת "נצח יהודה" בתמיכת ממשלת ישראל. תוכנית כזו תחזק את העיר מבחינה כלכלית, ביטחונית ומנהלית ותבסס את הרוב הדמוגרפי במרכז השומרון.
שער השומרון
במאי 2022 חתם אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס על צו לאיחוד היישובים שערי תקווה ועץ אפרים, וכך הוקמה המועצה המקומית שער השומרון. נכון ל-6 ביולי 2025 מתגוררים במועצה הזו 9,082 תושבים, ובצמוד אליה ממוקמים אלקנה, עם 4,680 תושבים, ואורנית, עם 10,167 תושבים. איחוד עם שער השומרון היה יוצר עיר חדשה עם כ-24,000 תושבים. להשוואה, בעיר הסמוכה כפר קאסם, שתחום השיפוט שלה הוא 9,370 דונם, מתגוררים 27,100 תושבים.
גוש בית אל
ב־6 היישובים של גוש בית אל, בשטח כולל של כ-11,464 דונם, מתגוררים 25,818 תושבים בצפיפות אוכלוסין מרווחת למדי של 2,252 תושבים לקמ"ר. בבית אל, בשטח של כ-2,500 דונם, מתגוררים 6,730 תושבים. בעפרה, כ-4,300 דונם, מתגוררים 3,290 תושבים. דרומית ליישובים הללו נמצאים פסגות (כ-3,000 דונם, ו-2,420 תושבים) ומעלה מכמש (כ-74 דונם, ו-2,241 תושבים) וכוכב יעקב, ששטחו כ-1,590 דונם, ומפוצל לשני יישובים: כוכב יעקב, עם 3,726 תושבים, ותל ציון, עם 7,411 תושבים.
לפי תכנית המתאר של בית אל שהוצגה ב-1 ביולי 2025, האוכלוסייה בו אמורה להגיע ל-12,000 תושבים בשנת 2030 ול-20,000 עד שנת 2050. התכנית הזו מתעלמת מהמצב הדמוגרפי הקיים בסביבתו (43,800 תושבי רמאללה הסמוכה ו־280,000 התושבים בנפה כולה) ורחוקה מיצירת השינוי הדמוגרפי המיוחל לחיזוק הריבונות היהודית באזור. לשם ההשוואה, אם צפיפות האוכלוסין בבית אל הייתה דומה לזו של מודיעין עילית (22,247 תושבים לקמ"ר), מספר התושבים בבית אל היה מגיע לכ-56,000 תושבים. אם נרחיב את החישוב הזה על כל שטח התכנון המשותף לכל 6 היישובים, נקבל כי לפי צפיפות אוכלוסין הזאת האוכלוסייה בעיר הייתה מגיע לכ-255,000 תושבים.
גוש מעלה אדומים
מעלה אדומים היא העיר השלישית בגודלה מבין כלל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. אוכלוסייתה מונה 40,670 תושבים ותחום השיפוט שלה משתרע על 46,480 דונם אך צפיפות האוכלוסין בה היא 875 תושבים לקמ"ר. לשם ההשוואה, אם צפיפות האוכלוסין במעלה אדומים הייתה זהה לזו של ירושלים, 8,448 תושבים לקמ"ר. מספר תושביה היה מגיע כיום לכ-393,000 נפש.
מערב גוש עציון
מלבד אפרת, יישובי מערב גוש עציון הם יישובים קטנים יחסית: אלון שבות – 3,422, אלעזר – 2,895, נווה דניאל – 2,788, בת עין – 2,039, כפר עציון – 1,105, כרמי צור – 1,109, ראש צורים – 1,159, מגדל עוז – 425 תושבים. סך האוכלוסייה מונה 28,542 תושבים. גם כאן איחוד היישובים היה יוצר עיר גדולה עם פוטנציאל אדיר ששומרת על ירושלים מדרום. תוכנית כזאת הוצעה על ידי משרד הפנים עוד לפני 30 שנה אך נותרה במגירה מאז.
חברון וקריית ארבע
האוכלוסייה בקריית ארבע מונה 8,371 תושבים, ובחברון היהודית 591 תושבים, סך הכל 9,854 תושבים. שטחה של קריית ארבע הוא 4,040 דונם וצפיפות האוכלוסין בה – 2,072 תושבים לקמ"ר. לשם השוואה שטחה של העיר חברון היא 74,102 דונם וצפיפות אוכלוסין שלה היא כ-2,902 תושבים לקמ"ר. אם קריית ארבע תנצל את שטחה כחברון, היא יכולה לכלול כ-12,000 נפש, ולו הייתה מגיעה לצפיפות של כפר סבא, מספר תושביה היה מגיע לכדי 28,000.
סיכום
המצב הנוכחי, שבו יישוב הדגל של תנועת ההתיישבות, אלון מורה, 45 שנה לאחר הקמתו, מונה רק 2,117 תושבים ואילו העיר שכם הסמוכה מונה 177,638 תושבים, אפילו לא מתקרב לסף יישום בר-קיימא של ריבונות יהודית בחבל ארץ זה. אלון מורה יחד עם איתמר הסמוכה, גובלות באזור נרחב בלתי מיושב לכיוון מושב חמרה בואכה בקעת הירדן. בשטח זה ניתן היה להקים עיר גדולה בהרבה שהייתה יכולה להתחרות בשכם. וכנ"ל לגבי בית אל שהוזכרה קודם. איחוד עם היישובים הסמוכים היה יוצר עיר עם פוטנציאל לשינוי כביר של המצב הדמוגרפי באזור.
איחוד היישובים הקטנים יחסית והקרובים זה לזה והפיכתם ליישובים עירוניים גדולים וחזקים יותר גם ישפר את רמת החיים של התושבים וגם יאפשר תכנון, פיתוח וביצוע חסכוני ויעיל יותר של בנייה עירונית מסיבית יותר. כך, גם מבלי לצאת מהגבולות הקיימים של היישובים, אפשר יהיה להגדיל את האוכלוסייה שלהם בצורה ניכרת. ההשפעה של השינוי הדמוגרפי שייווצר מהבנייה ההמונית ביישובי יהודה ושומרון תהיה מכרעת גם עבור הפוליטיקה הפנים-ישראלית וגם בשדה המדיני והבינלאומי.
אל לנו לחשוש. קורות מדינת ישראל עד ימינו מאשרות את צדקת דבריו של בן גוריון: לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים.
לניתוח מפורט של ריכוזי היישובים בהתיישבות היהודית ביהודה לחצו על הקישור.
מעניין. חבל שלא הועלו במאמר השערות/לא נחקרו באשר ללמה התוכניות לאיחוד רשויות לא יצא לפועל ברוב שטחי יו"ש.
כנראה שהביקוש לדיור ביו"ש לא עולה (מעבר לגידול הטבעי באוכלוסיית המתיישבים) ומכאן שלא עולה הצורך בהקמת רשויות גדולות יותר.
לדעתי הנקודה המרכזית היא הזדמנויות תעסוקה ובתוך זה – ניידות טובה ובטוחה אל ירושלים וגוש דן. בלי זה לא נראה התיישבויות עירוניות ביו"ש.
אז מסתבר שדר׳ שאול אריאלי צןדק בניתוחיו את ההתיישבות היהודית בגדה
כתבה מאד תמימה עם דיון על בעיה לא קיימת ופתרון ללא פתרון לאותה הבעיה שלא קיימת.
את סיני, בגין הבוגד, היה מוסר גם אם היה שם 20,000 תושבים.
את גוש קטיף, שרון הבוגד, היה מוסר גם אם היה שם 20,000 תושבים.
ואת יהודה ושומרון ימסרו גם אם כל אלון מורה תהפוך לאריאל. פשוט הפעם לא יהיה פינוי יישובים. הבוגד התורן ימסור את השטח יחד עם ההתנחלויות. השמאל הקיצוני, כבר מדבר על זה. הם מקבלים השראה, מן דה-גוֹל "הימני" שהבטיח לבוחר הצרפתי, שהוא לא יעזוב את אלג׳יר הצרפתית (בין היתר כי היו שם 2 מיליון צרפתים לבנים ועוד כמספר הזה משתפי בּעוּלה מקומיים, שרצו שצרפת תישאר.
בסוף הוא יצא, השאיר את כולם שם והפך כמה מיליוני צרפתים לפליטים והמשתפים עברו לצרפת והילדים והנכדים שלהם, למדו את הלקח ועכשיו הם משתתפים בפורגומים
עם כל הכבוד למחקר ולהצעות. פינוי יישובים כבר חיוני לטובת מניעת שחיקה מצה"ל והרגעת המימד המשיחי. לא כל מגדל צמות או פוליטיקאי הזוי באמת מקדם את בוא המשיח. ההפך הגמור.
מניעת שחיקה של צהל או עתיד המדינה לא מעניינים אותם
האנשים הללו בתוך אקסטזה משיחית ואם טבח ה7 באוקטובר תחת ממשלה ימנית משיחית לאומנית הקיצונית ביותר שאפשר להעלות על הדעת לא העיר אותם אין כנראה שום עובדה או נתון שיכול להעיר אותם.
פינוי ישובים זה מצויין לטבח הבא. תודה על הרעיון ה"מדהים" שלך
שמאלני נשאר סופר טיפש גם אם המציאות בועטת לו בפניו הוא אומר שזוהי לטיפה!
תחלקו מגרשים בחינם ליהודים ונבוא לגור ולבנות ולחיות שם
עדיף לנסות לייהד בהצלחה את הגליל מאשר להכשל בייהוד יהודה שומרון. ביהודה ודומרות יש 3-4 ערבים על כל יהודי ובאופן כללי יש כמות ערבים שתעריר את יהודיות המדינה אם מתעקש להתמעמבהם ולההתמיע אותם בתוכנו.
עדיף מדינה יהודית איתה עם 80% יהודים על פני 21,000 קמ"ר ממדינה דו לאומית עם רוב יהודי דחוק של 60% יהודים על פני 27,000 קמ"ר.
אם היינו משקיעים את האנרגיה שמשקיעים ביהודה ושומרון ליהד ולפתוח את הנגב והגליל היתה לנו מדינה בריאה חזקה פורחת, ובעיקר יהודית יותר.
תפיסת הכותב שגויה, מטעה, ומסוכנת לציונות. הגיע הזמן להנהגה אמיצה שתאמר את האמת היהודית- ישראלית בקול רם וברור. 120 שנות טרור ומאבק הוכיחו: יהודים ומוסלמים, לא יוכלו לחיות יחד בשלום בארץ הזו. הפלסטינים לא מעוניינים ומעולם לא ביקשו מדינה או הגדרה עצמית, הדבר היחיד שמניע אותם- כציבור (ואין הבדל בין הפלגים השונים בנושא זה) הוא מחיקת מדינת ישראל כמדינה יהודית, המהווה חרפה לאיסלאם. לא יתכן שיהודי ימשוך במוסלמי ולא יתכן שיהודים ימשלו על המקומות הקדושים. לאור הנחת המוצא הזו על מנהיגנו להתחיל לפעול באומץ להשתלטות על אדמות המדינה ולהפחתת האוכלוסייה הפלסטינית בדרכי שלום, למען צמצום החיכוך והסכסוך בשאיפה אמיתית וכנה לשלום אמיתי שיושג רק ביום שבארץ לא יהיו יהודים ומוסלמים יחדיו.
ימי כליאת היהודים מאחרי גדרות ו ״גושי התיישבות״ המנתקים אותם מהאדמה ומהמרחבים הנתונים לחסדי הפלסטינים המשתלטים עליהם באין מפריע- בעידוד השמאל הישראלי והאיחוד האירופי- תמו. האסטרטגיה של פעם הביאה מאות אלפי יהודים לשומרון ואיבדה מיליוני דונמים של אדמה לבדואים ולפלסטינים שלא תוכל לגרש לעולם.
מעניין שאני רואה שאין פה התייחסות לגוש עציון מזרח שהרבה יותר מובלע בין הכפרים בניגוד לגוש עציון מערב
אנחנו לא רוצים. תחפשו מקום אחר לבנות ערים גדולות. אנחנו אוהבים את היישובים הקטנים שלנו ואת קבלת ההחלטות וההתנהלות המקומיות שלנו.
יש צדק בדברים אבל יש גם התעלמות מכמה דברים:
א. אחד מהיתרונות שיש ביישובים כמו אורנית ומעלה אדומים על פני המרכז וירושלים הוא הבית הפרטי והגינה. אף אחד לא יבוא לשם בשביל אותו בניין שיש לו במקום מגוריו.
ב. יותר חשוב לתפוס כמה שיותר שטח מאשר להביא הרבה תושבים, ולכן החוות היום הם מה שהיה ההתנחלות פעם והם הציונות הראשונה במעלה.
ג. יש פה התעלמות ממה קורה בכל האדמות שבין היישובים האלה.. רוב הסיכויים שאי אפשר לאחד יישובים בגלל בעלות הקרקעות וזה שהמדינה מסרבת להפקיע את הקרקעות של ירדנים שלא ביקרו בשטח כבר 60 שנה.
ייקח זמן לשכנע את המתנחלים לוותר על החזון הרומנטי של קרוואן על גבעה סטייל חומה ומגדל. אולי כדאי להתחיל להשקיע מאמצים גם בכיוון הזה.
יעקוב פייטלסון צודק מאוד
המטרה הדחופה ביותר צריכה להיות יצירת מסה קריטית בגב ההר כי השומרון הוא מסד לביטחון ישראל
משום מה נעלם גוש מערב בנימין, הכולל את היישובים : דולב, טלמון, נריה , חרשה, כרם רעים, ונחליאל. שישה יישובים חשובים השומרים על גוש דן ממזרח.
(ושדה אפרים בהקמה)
הבעיה היא שמי שמנהל את רמת מחירי הדיור ביו"ש אלו הקבלנים. ובמקום למכור דירות בסביבות מליון שקל בלבד. ואז המוניי ישראל היו נוהרים ליישובים חצי שעה ממודעין, וחצי שעה מירושלים.
המחירים במערב בנימין מתקדמים לכיוון המחירים במודיעין. והמחירים באדם מתקדמים לכיוון המחירים בירושלים.
התוצאה היא קבלנים עשירים, ויישובים קטנים.
לדעתי
מזכרויות היישובים עדיין יכולים לתקן זאת.
יש כאן סטטיסטיקה חסרת כל הגיון, שמערבבת ישובים צעירים עם וותיקים, ישובים שהוקמו באתרים אסטרטגיים עם ישובי פרוורים להקלת מצוקת דיור. לפי ההגיון במאמר, צריך לחסל את המושבים, שהפכו מרביתם לישובי פרברים קטנים שלאוכלוסייה שרוצה לחיות בנוח.חישובי צפיפות האוכלוסייה מופרחים, מדוע להשוות ישובים בהם תושבים מתגוררים במגדלים לישובים של צמודי קרקע כשזה נובע ממחיר קרקע מופקע שהמדינה מאלצת? הבתים הזולים ביותר לבנייה ותחזוקה הם הדו קומתיים ואלו עם 7 קומות.
בישראל, צריך כ20000 תושבים להכריז על עיר, אך כדי שעיר תעמוד בפני עצמה, כמקור לכלכלה ושרותים לתושביה, צריך כ200000 תושבים במקום עם איזשהו יתרון גאוגרפי. האם באר שבע או אשדוד עומדות בפני עצמן? כנראה שכן, אך לא ברור אם נתניה או אשקלון הן או מודיעין ערים או פרוורים.
אין שם דבר רע בכך שביהודה ושומרון יוקמו עוד עשרות ישובים, חלקם קטנים וקהילתיים, וחלקם פרוורים למשפרי דיור, כל עוד הם מוקמים על אדמות טרשים או אתרים בעלי חשיבות בטחונית, יבורכו.
למה לא טהרנו את הכת הקיצונית הזאת אחרי טבח גולדשטיין ורצח רבין. זאת כת מוות שתסחוב את המדינה לסופה. כל הפרויקט בנוי על יסודות משיחיים הזויים ואלימים- רק חיסול הכת יציל את המדינה.
השמדת ההתנחלויות = המשך קיום המדינה.
הרחבת ההתנחלויות = סוף המדינה.
כן, ראינו את התוצאות של החרבת ההתיישבות הציונית בגוש קטיף. כנראה אתה מייחל שכפר סבא תעבור פוגרום כמו כפר עזה
סליחה אולי מספיק עם האשמות הקורבן??? ההתיישבות ביו"ש מתפתחת בקושי כי ממשלות ישראל לדורותיהן חונקות אותה ולא נותנות לה להתפתח. פתרונות טכניים כאלה ואחרים לא ישנו דבר. על הציבור הימני לקום ולעמוד על שלו, להפסיק לתת לכולם לדרוך עליו, ולהתחיל למשול.
הוצאת לי את הטקסט מהמקלדת.. תבור תושב השומרון מזה חמש שנים, המחירים פה עולים בקצב הרבה יותר גבוה משאר האזורים במדינה, בחמש השנים האחרונות המחירים הכפילו את עצמם! וזה קורה כי אין מספיק קרקע זמינה לבנייה, ואין ליישובים לאן להתפתח. בנוסף, הרבה יישובים מתנהלים בצורת חיים קהילתית, ולא ניתן לנהל קהילה חישובית המונה 300-400 משפחות בצורה סבירה. אקח את 'גוש מערבא' בו אני גר כדוגמא (גוש של היישובים ברוכין פדואל לשם עלי זהב). כל השטחים המקיפים את היישובים, נטועים בעצי זית – השתלטות ערבית על שטחי מדינה. מנגד, בתוך גבולות היישובים חל מיצוי כמעט מוחלט של התוואי הכחול. בלשם לא ניתן לבנות יותר, בעלי זהב יש עוד 100 יח"ד פוטנציאליות, ובברוכים יש המון פוטנציאל, אבל עקב חוסר רצון להגדיל את הקהילה, לא ניתן לקדם שם שומדבר. אם היה ניתן טכנית, לחבר בין גושי היישובים ולהקים ביניהם יישובים נוספים, בסוף היה ניתן לאחד את החבילה ל'עיר' וכל יישוב היה הופך ל'שכונה'. במציאות, כל היישובים שייכים למוא"ז שומרון שרוצה לשמור את כוחה, וכל יישוב מנסה לבדל את עצמו מהאחרים. וכל זאת, ניתן להגדיר הפוליטיקה של יהודים, אבל בסוף בסוף, אין איפה באמת לבנות עכשיו עוד 1000 יח"ד, ויכול להבטיח לכם שבאמת המחירים הנדרשים פה, יש ביקוש עצום, אבל אין היצע.
לישובים כפריים/קהילתיים יש אופי מיוחד. יש צורך בפעילות שכוללת:
1. הקמת 5 ערים גדולות בעשור הקרוב.
2. הקמת חוות בשטחים רלבנטיים.
3. הקמת מועצות אזוריות של קבוצות ישובים קהילתיים, כאשר מרחיבים את השטח הזמין לבניה בכל המרחב, אבל לפי החלטת כל ישוב וישוב ואישור המועצה.
4. הוספת עוד ישובים קהילתיים במקומות בהם מתארגן גרעין מספיק חזק וגדול.