המכסים יצילו את אוקראינה?

ירח הדבש של דונלד טראמפ עם רוסיה הסתיים: השבוע הציב טראמפ לפוטין אולטימטום חדש ונקלע לעימות מילולי עם ראש הממשלה לשעבר של רוסיה. האם אנו בפני הסלמה ממשית בזירה הגיאופוליטית? דיוויד וו בפרק חדש של "ללא גבולות" מנתח את המצב ומנסה להבין מה טומן בחובו העתיד.

מכסים תמורת אוקראינה

דונלד טראמפ אוהב דד-ליינים. יש לו היסטוריה ארוכה של שימוש בהם ככלי מיקוח אסטרטגי במו"מ. טראמפ משתמש בדד-ליינים כדי לשלוט בנראטיב, לעצב את דעת הקהל ולכפות מהלכים. ב-14 ביולי, הציב טראמפ אולטימטום בן 50 יום לפוטין, ודרש שרוסיה תסכים להסכם שלום עם אוקראינה – או שתעמוד בפני סנקציות חדשות וקשות. שבועיים לאחר מכן, ב-28 ביולי – טראמפ הודיע שהוא מקצר את הדד-ליין לרק 10 עד 12 ימים בלבד. טראמפ ידוע בכך שהוא נוהג להאריך דד-ליינים – לא לקצר אותם. מה גרם לו לשנות את דעתו על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה? מה מסמלת הדחיפות החדשה? הדד-ליין המקורי של טראמפ לפוטין הוצג ביום שבו נפגש עם עם מזכ"ל נאט"ו – מארק רוטה, כדי לדון במכירת נשק לאוקראינה דרך אירופה, וההחלטה שלו לקצר את הדד-ליין הגיעה יום אחד לאחר שנפגש עם נשיאת הנציבות האירופית – אורסולה פון דר ליין, כדי לגבש הסכם סחר חד־צדדי לטובת ארצות הברית.

האם ייתכן שהקו התקיף החדש של טראמפ כלפי רוסיה הוא בעצם טובת הנאה במסגרת הפיוס הטרנס-אטלנטי הנוכחי? או ליתר דיוק, האם קיצור הדד-ליין של טראמפ לפוטין הוא תמורה לאירופה על ההסכמה שבשתיקה למכסי ה-15% שלו? אני לא יודע, אבל נראה לי שזו הנחה סבירה. ואם אני צודק – זוהי בשורה רעה לאירו ולשווקים באירופה. ישנה תחושת דחיפות הולכת וגוברת באירופה בנוגע לדרך שבה המלחמה באוקראינה מתנהלת. מתקפת הקיץ של רוסיה צוברת תאוצה. במהלך שלושת החודשים האחרונים, הכוחות הרוסיים כבשו יותר מ־1,500 קמ"ר לעומת רק 600 קמ"ר באותה תקופה בשנת 2024. הפעם האחרונה שבה לרוסים היה מומנטום כזה בשדה הקרב הייתה בנובמבר 2024, אבל אבדות כבדות מנעו מהכוחות הרוסיים מלשמר את המומנטום באותה תקופה, והחורף שהגיע מיד לאחר מכן העניק לאוקראינים מספיק זמן להתארגן מחדש. הפעם המצב שונה לגמרי. אנחנו עדיין באמצע הקיץ.

אוקראינה על פי תהום

בחודש שעבר טען מזכיר המדינה של ארה"ב, מרקו רוביו כי 100 אלף חיילים רוסים נהרגו באוקראינה מאז תחילת 2025. עם זאת, נתונים שנאספו ממקורות פומביים מאומתים מצביעים על מציאות שונה. הפער במספר הגופות שהוחלפו בין הצדדים ביוני גם הוא מספר סיפור שונה לגמרי. ב־17 ביולי, רוסיה החזירה את גופותיהם של אלף חיילים אוקראינים שנהרגו בלחימה בתמורה לשרידיהם של 19 חיילים רוסים בלבד. זהו יחס של 50 ל-1. אם יש מצוקת כוח אדם הרי היא נמצאת בצד האוקראיני. זלנסקי חתם השבוע על חוק המאפשר לאוקראינים מעל גיל 60 להתנדב לגיוס לצבא.

המצב באוקראינה נראה חמור למדי. הכוחות הרוסיים נכנסו לסיברסק, כיתרו את פוחרובסק וקופיאנסק, ועכשיו מתקרבים ללימן ולקוסטיאנטיניבקה. רוסיה גם שלחה 50,000 חיילים במתקפה חדשה באזור סומי. כעת גוברים החששות שפריצה רוסית מהירה ועמוקה תמוטט את קווי ההגנה האוקראיניים במזרח, תנתק את הכוחות האוקראיניים הנסוגים ותאפשר לרוסים להמשיך בהתקדמות לעבר מרכז אוקראינה. אוקראינה נמצאת כעת במרוץ מטורף לבנות קו הגנה חדש עם שלושה טורים של ביצורים כל הדרך מאזור חרקיב בצפון ועד זפוריז'יה בדרום. אבל מדובר במבצע עצום שייקח זמן רב להשלים, ונראה שאירופה החליטה לקנות לאוקראינה קצת זמן בעזרת גיוס עזרתה של ארה"ב, כלומר אירופה הסכימה לאיומי המכסים של טראמפ רק מפני שזו הייתה הדרך היחידה שבה ייתכן שאפשר יהיה לעצור את פוטין לפני שיהיה מאוחר מדי.

לפוטין אין סיבה להפסיק את המלחמה

מה טראמפ יעשה אם האולטימטום שלו לא יצליח להאט את ההתקדמות הרוסית. האם יתקפל? או שיסתכן בהסלמה ממשית מול רוסיה? בשני מקרים התוצאה תהיה גרועה למצב הכלכלי באירופה. התגובה הרשמית היחידה מרוסיה לדד-ליין המקוצר של טראמפ הייתה ציוץ מדמיטרי מדבדב, נשיא וראש ממשלת רוסיה לשעבר וכיום סגן יושב ראש המועצה לביטחון לאומי. כך כתב מדבדב בתגובה לאולטימטום של טראמפ: "רוסיה איננה ישראל ואפילו לא איראן, כל אולטימטום חדש הוא איום וצעד נוסף לקראת מלחמה." האם אלו מילים ריקות מתוכן? הניצים כלפי רוסיה בארה"ב ובאירופה סבורים שהמלחמה באוקראינה, שנמצאת כבר בשנתה הרביעית, החלישה את רוסיה. המלחמה גבתה מאות אלפי קורבנות וכעת סוף סוף גם גובה מחיר מהכלכלה הרוסית. קרן המטבע הורידה השבוע את תחזית הצמיחה של התוצר הרוסי ל־2025 ל־0.9% בלבד, צניחה חדה לעומת הצמיחה של 4.1% ב־2024. מחיר הנפט, צינור חמצן כלכלי חשוב עבור רוסיה, נמצא קרוב לשפל של חמש שנים.

עם כל זאת, תהיה זו טעות לחשוב שפוטין יסכים להפסיק את המלחמה לפני שהשיג את יעדיו. בין אם בצדק ובין אם לאו, פוטין מאמין שרוסיה נלחמת מלחמה הגנתית. בעיני פוטין מטרת המלחמה היא למנוע את הצטרפות אוקראינה לנאט"ו ואת פריסת משגרי הטילים של נאט"ו על גבול רוסיה. אין לי ספק שהשיח האחרון על פריסת חיילים בריטים וצרפתים באוקראינה רק חיזק את הנחישות של פוטין. אין לי ספק שבעיני פוטין, המלחמה באוקראינה היא מלחמת קיום. הוא לא יכול להרשות לעצמו לשים את מבטחו על טראמפ.

ואכן, סקר "המלחמה הקרה 2" של Riwi-Unbound מראה שפרץ הרצון הטוב הקצר ברוסיה כלפי ארה"ב מתחילת כהונתו החדשה של טראמפ – דועך במהירות. שיעור המשיבים הרוסים שאמרו שידה של רוסיה על העליונה במאבק הכוחות הגלובלי קרוב לשיא של שלוש שנים. האם יש בכלל סיכוי שפוטין יסכים להפסקת אש לפני תום האולטימטום בן 10 הימים של טראמפ? לפחות במה שקשור לשדה הקרב, רוסיה נמצאת בעמדה החזקה ביותר שלה מאז תחילת המלחמה. לפוטין אין שום תמריץ לוותר על המומנטום החזק של המתקפה הרוסית ולהסכים להפסקת אש כעת. הפסקת אש תאפשר לכוחות האוקראינים להתארגן מחדש, תאפשר להם לחדש את מלאי התחמושת ולהשלים את קו ההגנה החדש. זו ההזדמנות הכי טובה שהייתה לפוטין בשלוש השנים האחרונות לסיים את המלחמה בתנאים שלו, אבל כדי לעשות זאת, עליו לסיים את מה שהתחיל. והפסקת המלחמה עכשיו לא באה בחשבון. השאלה היחידה היא האם טראמפ מבין את זה.

טראמפ פוגע בבעלות בריתו

טראמפ אומר שיטיל על רוסיה סנקציות אם פוטין לא יעצור את המלחמה. לא ברור אילו סנקציות הוא מתכנן, אבל בסנאט האמריקאי מונחת הצעת חוק מוכנה שתטיל מכס של 100% על סין והודו בשל ייבוא אנרגיה מרוסיה. החלטתו של טראמפ להטיל השבוע מכס של 25% על הודו, לכאורה בשל סירובה של ניו דלהי לנתק את קשריה עם רוסיה, כנראה נועדה לשמש כיריית אזהרה. אבל אני לא מאמין שלטראמפ מסוגל להמשיך בדרך הזו. לא בגלל שאני חושב שאין לו חשק להתעמת עם סין והודו, אלא כי מחיר הסנקציות יהיה עלייה חדה במחיר הנפט. רוסיה מייצאת כמעט 3 מיליון חביות נפט ביום לאסיה. כל שיבוש באספקה הזו יוביל לזינוק חד במחירי הנפט. טראמפ יכול לנסות להדק את הסנקציות הקיימות על הכלכלה הרוסית. אבל ממשל ביידן כבר הטיל כל כך הרבה סנקציות על רוסיה שקשה בכלל לדמיין מה עוד נותר על השולחן. יהיה קשה לטראמפ לפגוע ברוסיה ללא שיתוף פעולה של סין, הודו וברזיל.

בחודש שעבר הודיע שר החוץ הסיני לאיחוד האירופי שסין לא תקבל תבוסה של רוסיה במלחמה נגד אוקראינה. המכס של 25% שטראמפ הטיל על הודו הוא רמז ברור לעמדתו של מודי בנוגע לברית ארוכת השנים של הודו עם רוסיה, וכיצד המלחמה הקצרה בין הודו לפקיסטן במאי העמיקה את חוסר האמון של הודו כלפי טראמפ. ברזיל נשענת רבות על דשנים מרוסיה, וסקר חדש השבוע מראה שאחוזי התמיכה בלולה משתפרים כתוצאה מהעימות הגובר שלו עם טראמפ. מדיניות החוץ של טראמפ מתחילה להיראות דומה מאוד לזו של ביידן, לפחות בכל הנוגע למאבק הכוחות בין הסדר העולמי החד-קוטבי לרב-קוטבי. בימי ביידן המפסידות הגדולות היו בעלות הברית של ארה"ב, כמו אירופה ויפן, ואילו בימי טראמפ מצבן עלול להיות גרוע אף יותר, שכן טראמפ דורש מהן לשאת בעלות בלימת הסדר הרב-קוטבי. מנהיגי אירופה שכנעו את עצמם שברגע שרוסיה תסיים עם אוקראינה – אירופה תהיה הבאה בתור, וביום ראשון האחרון הראו שהם מוכנים לשעבד את עתידה הכלכלי של אירופה כדי לבלום את האיום הרוסי הזה לכאורה. הצניחה של האירו מאז מוכיחה שלפחות השוק הפיננסי לא עיוור עד כדי כך