"הליכוד הפך לתנועה שמייצגת את המזרחים בישראל"

פרופסור אורי כהן, סוציולוג מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, התארח לשיחה מעמיקה עם שניאור ובר בפודקאסט "כור ההיתוך" על מצבה של החברה הישראלית, תהליכי השינוי שהיא עוברת והאתגרים העומדים בפניה.
כהן, שמוצאו ממשפחה מזרחית מבגדד, הציג ניתוח חד ומרתק של החברה הישראלית דרך עדשות היסטוריות, סוציולוגיות ואישיות, תוך התמקדות במעמד הביניים המזרחי ובדינמיקה הפוליטית שהובילה לשינויים משמעותיים בחברה מאז שנות ה-70.

החברה הישראלית: משבר או התחדשות?

כהן פותח את השיחה בתיאור החברה הישראלית כחברה הנמצאת במשבר חריף, אך הוא מציע שתי פרשנויות אפשריות למצב זה: האחת רואה במשבר סכנה לקריסה, והשנייה – בה הוא מאמין – רואה בו הזדמנות לעיצוב מחדש של הפסיפס הישראלי.
לדבריו, החברה הישראלית מאופיינת בתסיסה חברתית עזה, שבה קבוצות שונות – קיבוצניקים, מושבניקים, תושבי עיירות פיתוח וערים גדולות – מביעות מעורבות עמוקה ורצון לעצב את הזהות הישראלית. "זו לא אדישות, אלא אינטנסיביות", הוא מדגיש, ורואה בכך מעבדה חברתית מרתקת שבה נרקמות אפשרויות חדשות.

הציונות, השואה והמשבר היהודי

כהן חוזר לשורשי הציונות כתנועה שנולדה מתוך משבר קיומי של יהודי אירופה, במיוחד לאחר המהפכה הצרפתית ותחושת הדחייה באירופה. הוא מתאר כיצד התנועה הציונית, בהנהגת דמויות כמו הרצל וחיים וייצמן, ניסתה להציע פתרון ל"תבוסה" של היהודים שלא הצליחו להשתלב באירופה. השואה, לדבריו, הגדירה מחדש את הזהות הישראלית והעצימה את תחושת הדחיפות להקמת מדינה יהודית. עם זאת, הוא מציין כי הקמת המדינה ב-1948 התמודדה עם אתגרים עצומים: מדינה קטנה, ללא משאבי טבע, מוקפת אויבים, עם שפה ייחודית שאינה מדוברת בעולם.

עליית המזרחים והחלטת בן-גוריון

אחד הרגעים המרכזיים בשיחה הוא הדיון בהחלטתו של דוד בן-גוריון להעלות מאות אלפי יהודים ממדינות האסלאם בשנות ה-50, למרות התנגדות פנימית בתנועת העבודה. כהן רואה בהחלטה זו צעד מכונן שהציל את המדינה, שכן ללא אוכלוסייה משמעותית לא ניתן היה לבנות תרבות, כלכלה או חברה יציבה.
עם זאת, הוא מציין כי העלייה המזרחית לוותה באתגרים קשים, כולל התיישבות כפויה באזורי ספר מסוכנים ומחסור בתשתיות. הוא מדגיש כי המזרחים לא זכו להזדמנות שווה באותן שנים, אך בן-גוריון נקט מדיניות של צמצום פערי שכר בין אשכנזים למזרחים, מה שסייע לשילובם.

המהפך של 1977 והליכוד

כהן טוען כי המהפך הפוליטי של 1977, שבו עלה הליכוד לשלטון, לא נבע רק ממשבר בתנועת העבודה, אלא גם מדמוקרטיזציה פנימית בתנועת החירות בהנהגת יצחק שמיר. שמיר, לדבריו, יצר מערכת סניפים שבה מזרחים יכלו להתמודד ולהיבחר, מה שהפך את הליכוד לתנועה המייצגת את המעמד המזרחי.
הוא מתאר כיצד דמויות כמו רוני מילוא דרשו ייצוג מזרחי משמעותי בהנהגת התנועה, ובכך חיזקו את הקשר בין המזרחים לליכוד. כהן דוחה את הטענה כי הליכוד נגוע בגזענות, וטוען כי הוא הצליח ליצור מעמד ביניים מזרחי חזק, המהווה את עמוד השדרה של החברה הישראלית כיום.

האקדמיה כמכשול

חלק משמעותי בשיחה מוקדש למחסומים שהציבה האליטה האקדמית בפני המזרחים. כהן מספר על חוויותיו האישיות כסטודנט מזרחי באוניברסיטת תל אביב, שם נתקל בדחייה ובהערות פוגעניות, לעומת קבלה מחבקת באוניברסיטה העברית.
הוא טוען כי המועצה להשכלה גבוהה בישראל פעלה באופן שיטתי לחסום גישה להשכלה גבוהה עבור מזרחים וקבוצות אחרות, כמו חרדים, באמצעות דרישות כגון תעודת בגרות.
לדבריו, האוניברסיטה הפתוחה, שהוקמה כפתרון לשילוב קבוצות מוחלשות, נכשלה בישראל עם שיעור הצלחה של 2% בלבד, לעומת 55% באנגליה. הוא רואה בכך כישלון אקדמי בינלאומי ומדיניות מכוונת של האליטה האקדמית.

מעמד הביניים המזרחי: ניצחון חברתי

לסיום, כהן מדגיש כי הישגה הגדול של החברה הישראלית מאז 1977 הוא יצירת מעמד ביניים מזרחי חזק, שמוביל כיום ערים כמו אשדוד, יבנה, פתח תקווה ונתניה. הוא רואה בכך ניצחון של הליכוד, שהצליח לשלב את המזרחים במרכז החברתי והכלכלי, למרות התנגדות האליטה האקדמית. לדבריו, המהפכה הזו התאפשרה באמצעות מהפכת המכללות, שפתחה דלתות להשכלה גבוהה עבור מזרחים, והובילה לשינוי דרמטי בנוף החברתי של ישראל.

פודקאסט 'כור ההיתוך' בספוטיפיי ויוטיוב הפך לקול חשוב ומשמעותי בשיח הציבורי, הודות לתמיכה שלכם. בואו לקחת חלק והיו שותפים בפעילות של שניאור ובר באמצעות הלינק המצורף.