בינה מלאכותית, פילוח קהלים, שימוש בבוטים ובמודלי שפה מתקדמים – ניצחון הטרור בזירת התודעה לא מגיע משום מקום
בשנים האחרונות החלו ארגוני טרור להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית להרחבת יכולותיהם בתחום הגיוס, ההשפעה והמימון. אף שהבינה המלאכותית אינה מחוללת מהפכה בשיטות הפעולה הקיימות היא מוסיפה ליעילות שלהן, מרחיבה את היקף האיומים, ומקלה מאוד על השימוש בטכנולוגיות מתקדמות. ארגונים כאל-קאעדה, דאעש (ISIS) וחיזבאללה וארגונים נוספים, מנצלים טכנולוגיות גנרטיביות להגברת התפוצה של תכני כזב, למניפולציות רגשיות ולטשטוש הגבול בין אמת לבדיה. אחד מן הגופים שלמד בשנים האחרונות לנצל את היכולות הללו במלואן הוא חמאס, וביתר שאת מאז מתקפת ה-7 באוקטובר.
"הרעב בעזה": כשהשקר משכנע יותר מהאמת
לאורך הדרך ערך חמאס כמה וכמה קמפיינים שלוו בתכנים מזויפים, תמונות מופרכות ובוטים אוטומטיים ועוררו הד תקשורתי נרחב, אולם השיא האחרון היה "קמפיין הרעב בעזה". קמפיין מתוזמר זה ראשיתו בנובמבר 2024 והוא נועד לקבע בציבור את התפיסה כי ישראל מחמירה במכוון את המצב ההומניטרי ברצועה וגורמת לרעב המוני. זוהי כמובן דרכו של הארגון לערער על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, להפעיל לחץ על קובעי מדיניות במערב ולגייס תמיכה. חמאס מציף את הרשתות החברתיות בתכנים קורעי־לב כביכול: תמונות של ילדים גוועים ברעב, תושבים המתחננים למים ותינוקות בוכים על שקי קמח. התכנים מופצים בליווי האשטגים כגון #Gazagenocide ו-#LetGazaLive והופכים לוויראליים במיוחד ב-X, Instagram ו-TikTok.
רבים מהתכנים, מיותר להגיד, מבוימים, נלקחו מאזורים אחרים או נוצרו באמצעות כלים גנרטיביים של בינה מלאכותית. כך למשל חמאס לקח תמונות ישנות מסומליה, סודאן וסוריה ועיבד אותן במטרה לעורר זעזוע עולמי. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לקמפיין השקרי הזה היא אוסאמה אל־רקאב, ילד פלסטיני בן חמש הסובל ממחלה גנטית נדירה. עוד ביוני 2025 הוא פונה מעזה לטיפול רפואי באיטליה מיוזמתה של ישראל, והנה בחודש האחרון הופצה תמונתו בהיקפים נרחבים כסמל ל"רעב בעזה" וכיכבה על עמודי שער של עיתונים ברחבי העולם (גם באיטליה), תוך התעלמות גמורה מהעובדות. מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) הבהיר כי מדובר בניצול ציני של חמלה אנושית לצורכי תעמולה.
אבל האמת לא עזרה. אף שבישראל הבהירו כי אין כל מדיניות מכוונת של הרעבה וכי חמאס הוא ששולט בפועל באספקת הסיוע, מונע במכוון חלוקת מזון באזורים מסוימים ומשתמש במזון ככלי לסחיטה (על פי עדויות, משפחות בעזה נדרשו להציג את ילדיהן כרעבים או למסור בן משפחה לשורות חמאס כתנאי לקבלת סיוע), ממשלות זרות דרשו מישראל להרחיב את הסיוע לעזה, האו"ם קיים דיונים מיוחדים, ועיתונים בין־לאומיים פרסמו כותרות מאשימות. גם אצלנו בארץ השקרים יצרו תהודה. עיתונאים ופעילי שמאל מיהרו לאמץ את הנרטיב, לעיתים מבלי לבדוק את העובדות.
במילים אחרות הרעב הפך לכלי שליטה ותמרון בלי קשר לשאלת אמיתותו: כל דימוי של ילד רעב הוא נשק תודעתי שמופעל בקור רוח ובמחשבה תחילה בידי חמאס.
תודעה מזויפת, רגשות אמיתיים
קמפיין "הרעב בעזה" המחיש את עוצמתה של המניפולציה התודעתית בזירה הבינלאומית, והכלים המתקדמים של הבינה המלאכותית מעלים את האיום לרף חסר תקדים. חמאס עושה שימוש גובר בצ'טבוטים דוגמתGPT המבוססים על מודלי שפה גדולים (LLMs), טכניקות של למידת מכונה (machine learning) ועיבוד שפה טבעית (NLP) כדי לנתח ולהפיק טקסטים המדמים שיחה אנושית בשפה טבעית וליצור פוסטים, מאמרים ותגובות בשפות שונות ובהתאמה לקהלי יעד מגוונים: יהודים בתפוצות, מוסלמים במדינות ערב, ליברלים מערביים ועוד. אותו הנרטיב מופץ בכמה גרסאות ובניסוחים משתנים וכך גם השפעתו נעשית גדולה יותר וגם קשה יותר לזהות את מקורו.
חמאס גם הציף את הרשתות החברתיות בקטעי Deepfake — סרטונים מזויפים באיכות כה גבוהה עד שגם עיתונאים מתקשים להבחין בזיוף. תיעודים מסוג זה כללו בין היתר תמונות של תינוקות מגואלים בדם בין חורבות או סרטונים של בכירים ישראלים "מצהירים" הצהרות שקריות — תכנים שמטרתם לעורר זעזוע מידי, בדיוק כפי שהתכוונו יוצריהם.
כאשר גולש באירופה משתף תמונה כזו מבלי לדעת שנוצרה בבינה מלאכותית, הוא הופך לכלי לא מודע בלוחמה התודעתית של חמאס. הבעיה טמונה לא רק בעצם הזיוף אלא בכך שגם כאשר האמת נחשפה הנרטיב כבר הופנם. המקרה הידוע שבו כלי תקשורת בעולם פמפמו את הנרטיב השקרי שישראל אחראית על פיצוץ בבית חולים בעזה שנגרם מרקטה פלסטינית מוכיח כי לחמאס די בכמה שעות של תהילה תקשורתית כדי להסב נזק בלתי ישוער.
לצד התוכן הגנרטיבי מפעיל חמאס תשתית רחבה של "צבאות רשת" – מערך מתואם של חשבונות בדויים ובוטים שמציפים את המרחב הדיגיטלי במסרים תעמולתיים. חשבונות אלה מפיצים ציוצים סוחטי חמלה, תגובות תוקפניות ותיוגים ממוקדים. אלגוריתמים של חברות טכנולוגיה, כדוגמת X ו-TikTok, מקדמים תוכן רגשי גם כשמדובר בשקר ובכך מעצימים את השפעתו.
האפקט המצטבר של השימוש המתקדם בבינה מלאכותית הוא דרמטי. חמאס מצליח להסיט את השיח הציבורי, לערער את תחושת הוודאות, לפלג את דעת הקהל ואף להשפיע על תהליכי קבלת החלטות במדינות דמוקרטיות. כאשר הציבור חשוף למידע שקרי תפיסת המציאות הבסיסית מתערערת. חמאס הבין שתודעה היא זירת לחימה וכל לייק, שיתוף או תגובה הם נשק.
קמפייני תרומות לטרור
מלבד לוחמה הפסיכולוגית חמאס משתמש גם בטכנולוגיה לצורכי גיוס ומימון טרור. מאז תחילת העשור, ובעיקר לאחר הידוק הסנקציות, עבר הארגון להסתמך על מטבעות קריפטוגרפיים והעברות אנונימיות ברשת. כבר ב-2019 החל הארגון לפרסם כתובות ביטקוין בערוצי טלגרם, להקים דפי תרומה דיגיטליים ולהדריך את הגולשים כיצד לתרום מבלי להיחשף. לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, גייסו קמפיינים כגון ""GazaNow ו"טופאן אל-אקצא" מאות אלפי דולרים באמצעות קריאות סוחטות רחמים, בליווי תמונות מזויפות של ילדים רעבים ותושבים נואשים.
בשדה זה השתמש חמאס בבינה המלאכותית גם לניתוח תורמים פוטנציאליים ולהתאמת השפה, המסרים והפלטפורמה לקהל היעד במטרה להפיק את המקסימום מכל תמונה. לא אחת צורפה לאותן תמונות ויראליות גם קריאה נרגשת בסגנון "עזרו לנו להציל את תושבי עזה", בליווי קישור לתרומה באיתריום או ביטקוין, את המשך פעילות הטרור. ככל שהפיקוח הבין-לאומי התהדק, חמאס שינה טקטיקה – הוא הפסיק לפרסם ארנקים פומביים ועבר להעביר קישורים באופן דיסקרטי.
חמאס משתמש גם במטבעות דיגיטליים עמידים יותר ובחלפנים מקומיים הפועלים מתחת לרדאר. רשויות אכיפת החוק, כולל בישראל, הצליחו לסכל חלק מהמהלכים, אך המרוץ נמשך. הארגון משכלל את שיטותיו ללא הרף, ומנצל כל חולשה מוסרית, רגולטורית או טכנולוגית של יריביו. מימון הטרור הפך לחזית נוספת במאבק: שקטה, אפורה — אך קטלנית. מי שנענה לקריאות תרומה "הומניטריות", עלול להזרים ישירות כספים לייצור רקטות, לבניית מנהרות או למשכורות למחבלים.
על ישראל לפתח כיפת ברזל תודעתית
תופעת השימוש בבינה מלאכותית בידי ארגוני טרור אינה תופעה מקומית אלא מגמה עולמית. ממשלות, חברות טכנולוגיה וגופים רב־לאומיים טרם גיבשו מנגנוני בקרה, פיקוח או תגובה אפקטיביים להתמודדות עימה. ברמה המבצעית, נדרשת השקעה ביכולות סיכול בזמן אמת של הפצת מידע כוזב ומטעה, ובמערכות לגילוי תוכן גנרטיבי עוין. ברמה האסטרטגית, נדרשת חשיבה מחודשת על גבולות השיח במרחב הדיגיטלי.
על ישראל לפתח "כיפת ברזל תודעתית" — טכנולוגיות מערכות אוטומטיות לאיתור תכנים מזויפים, רגולציה אתית על השימוש בבינה מלאכותית והכשרה ציבורית רחבת היקף בעניין. במקביל, עליה לדרוש אחריות מוגברת מחברות טכנולוגיות והרשתות החברתיות, מ-X ועד TikTok. אין זו רק זכותה של מדינה להגן על עצמה אלא חובתה של האנושות לאמת. כאשר אזרחים במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון מדקלמים את שקרים של האויב, סימן שחמאס ניצח בקרב התודעה. כאשר עיתונאים, מתוך חוסר זהירות או הטיה פוליטית, מהדהדים תעמולה – הטרור מנצח.
קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן.
