הבינה מלאכותית, האנטישמיות אנושית

פריז, 2025. רחובות הבירה עדיין נושאים את צלקות גל השנאה שפרץ מאז המלחמה בעזה: מגני דוד מרוססים על קירות בניינים, כרזות אנטי-ישראליות תלויות על תחנות אוטובוס, והקהילה היהודית חיה תחת אבטחה מתוגברת. בבתי הספר ובקמפוסים האוניברסיטאיים מתועדות הטרדות נגד תלמידים יהודים, ובמקביל זורמות ב-Telegram וב-TikTok הודעות וסרטונים כוזבים שמאשימים את ישראל בפשעי מלחמה. הרחוב הפיזי והמרחב הדיגיטלי התמזגו לזירה אחת: אירופה הפכה לשדה קרב, והמסכים לכלי נשק.

האנטישמיות באירופה: תמונת מצב

מתקפת ה-7 באוקטובר הציתה באירופה גל חסר תקדים של אנטישמיות גלויה, אלימה ומאורגנת, שמזכיר את ימי שנות ה-30. מדינות שהציגו את עצמן במשך עשורים כמעוזי ליברליות וסובלנות מתמודדות עם מציאות שבה היהודים חשים שהם חיים על זמן שאול, נמנעים מלענוד מגן דוד, מסתירים כיפות ומשנים שמות משפחה כדי לא למשוך אש.

בצרפת, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה באירופה (כ-500 אלף איש), דווח מאז פרוץ המלחמה על יותר מ־1,000 תקריות אנטישמיות. עשרות טלאים צהובים רוססו על מבנים ברחבי פריז ובפרווריה, מעשה מצמרר שמחזיר לתודעה את אות הקלון הנאצי. בעיר הבירה בלבד תועדו 257 תקריות בחודש אחד בלבד ו־90 מעצרים.

גרמניה מציגה תמונה מטרידה לא פחות: כמעט 3,000 תקריות אנטישמיות תועדו במדינה בין 7 באוקטובר לסוף 2023, ובהן הצתות בתי כנסת, תקיפות פיזיות והטרדות ברחוב. ימים ספורים לאחר תחילת הלחימה, הושלכו בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת במרכז ברלין — אירוע שהוגדר כ"פיגוע טרור". קנצלר גרמניה, אולף שולץ, גינה בחריפות והבטיח לתגבר את האבטחה סביב מוסדות יהודיים, אך הנתונים ממשיכים להאמיר.

דו"ח של הליגה נגד השמצה (ADL) מצא כי בשנת 2023 הייתה בגרמניה עלייה של 75% במספר התקריות האנטישמיות ביחס לשנת 2021, ובצרפת היה זה זינוק חד של 185%. בבריטניה, הנתונים קשים אף יותר: בשנת 2023 דווח על 4,103 תקריות אנטישמיות וכשני שליש מהן בתקופה שלאחר 7 באוקטובר לבדה – זינוק מטלטל של 589% ביחס לשנה הקודמת. ארגון CST, המגן על הקהילות היהודיות, מתאר את התקופה הנוכחית כ"רגע מכריע בתולדות האנטישמיות" ומצביע על עלייה דרמטית בתקיפות תלמידים יהודים, הטרדות מקוונות והפחדה באוניברסיטאות. אפילו הולנד, שנחשבה במשך שנים מקלט בטוח ליהודים, חווה שינוי דרמטי. בשנת 2024 תועד במדינה מספר שיא של 421 תקריות אנטישמיות.

בצל המציאות הזו, יהודים רבים באירופה בוחרים להסתיר את זהותם: הם מפסיקים ללכת עם מגן דוד, מסתירים כיפות ואף משנים שמות משפחה כדי להרגיש בטוחים יותר. הפחד חזר להיות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום.

גל האנטישמיות הנוכחי ייחודי מפני שהוא משלב בתוכו אידאולוגיות מנוגדות ופעילות מוגברת ברשתות החברתיות. מהגרים מוסלמים, פעילי שמאל ואנשי ימין קיצוני אנטי-ממסדיים, הפכה המלחמה לזרז שמאחד אותם סביב שפה משותפת של האשמה. בבריטניה, למעלה ממחצית התקריות שדווחו מאז אוקטובר כללו התייחסויות ישירות לישראל, לעזה או לחמאס. בגרמניה, מפלגת הימין הקיצוני AfD מספקת לגיטימציה לשיח שנאה, בעוד "תומכי פלסטינים" מהמיינסטרים ואסלאמיסטיים רדיקליים מצטרפים אליו ממניעים הפוכים. התוצאה היא נורמליזציה מסוכנת: אמירות אנטישמיות שנאמרו בעבר בשולי החברה הפכו לנחלת הכלל, חודרות למיינסטרים הפוליטי, לאקדמיה ולמרחב הציבורי.

כש־AI מצטרף למעגל האנטישמיות

אחד מן הגורמים המובהקים ביותר לגל האנטישמיות הנוכחי הוא הרשתות החברתיות והבינה המלאכותית. האלגוריתמים של ענקיות המדיה, שתוכננו למקסם מעורבות, נותנים עדיפות לפוסטים שמעוררים רגשות קיצוניים – זעם, פחד, שנאה, והתוצאה היא הפצה ויראלית של תוכן אנטישמי בזמן קצר במיוחד, לעיתים תוך שעות. מומחי מדיה מזהירים מפני מצב שבו המנגנונים של למידת מכונה מתגמלים בדיוק את התוכן שמפלג, מקצין ומבעיר.

בבריטניה למשל האזכור של תיאוריית הקונספירציה על "שליטת היהודים בעולם" בשנת 2023 היה כפול במספר מן השנה הקודמת. במקביל מצטברות הוכחות להתערבות מקוונת של מדינות זרות: בצרפת נחשפה רשת בוטים המקושרת לרוסיה, שהפעילה כ־1,100 חשבונות מזויפים במטרה ללבות אנטישמיות סביב פרשת כתובות המגן דוד בפריז. מדובר במתקפה מתוחכמת של מלחמת תודעה דיגיטלית שמטרתה לערער את הדמוקרטיות המערביות ולפלג את הציבור מבפנים.

המענה הישראלי

בעידן שבו שנאה מופצת בלחיצת כפתור, ישראל חייבת לפעול מנגד. כמדינת העם היהודי וכמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות חוד החנית במאבק העולמי נגד אנטישמיות גם בזירה הדיגיטלית. באוגוסט 2024 השיק משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות את מוצב השליטה הלאומי (המשל"ט) למאבק באנטישמיות ברשת: מערכת חדשנית שמנטרת 24/7 תכנים אנטישמיים בפלטפורמות כמו Telegram, X, Instagram ו-TikTok. המערכת פועלת במספר שפות, מאפשרת לזהות בזמן אמת "סוגיות בוערות" וקריאות לאלימות, ומתריעה בפני מערכת הביטחון באופן מידי.

גם החברה האזרחית בישראל מובילה מהלך פורץ דרך. ארגון Fighting Online Antisemitism (FOA), בשיתוף המיזם החברתי‑טכנולוגי "קוד פור ישראל" וחברת Cyabra הישראלית, המתמחה בזיהוי וניטור תכנים כוזבים ברשתות, פיתחו מערכת מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית שמאתרת בזמן אמת תכנים אנטישמיים, מסווגת אותם ומתריעה לפלטפורמות לצורך הסרה מיידית. הפלטפורמה החדשנית הזו הגדילה פי עשרה את היכולת לטפל בהסתה מקוונת ומספקת נתונים בזמן אמת, המאפשרים לישראל להפעיל לחץ משמעותי על ענקיות הטכנולוגיה לשיפור מנגנוני האכיפה.

אבל במלחמה כמו במלחמה, עלינו לחדש כל העת את כל הנשק שלנו אל מול האויב. הצעדים הנדרשים הבאים הם הקמת קואליציה בינלאומית לניטור תכנים בזמן אמת שישראל תעמוד בראשה, קידום חקיקה אחידה להסרת תוכן אנטישמי מהרשת, ובנייה של מערכי הסברה מבוססי בינה מלאכותית שייצרו נרטיב נגדי אפקטיבי בצורה מיידית.

קים ויקטור היא חוקרת בינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן.