במקסיקו העם בוחר את השופטים, ו"המומחים" משתגעים

ביום הראשון בחודש יוני השנה הגיעו מיליונים מאזרחי מקסיקו לקלפיות שהוצבו ברחבי המדינה כדי לבחור את תשעת שופטי בית המשפט העליון, כולל נשיא בית המשפט העליון, ולצידם מאות שופטים וחברי בתי דין בערכאות שונות. בחירות היסטוריות אלו באו לאחר תהליך חקיקה ארוך ומחלוקת ציבורית עזה.

אצלנו בישראל לא החמיצו "המומחים לדבר" את ההזדמנות לדבר על "משבר חוקתי". קחו למשל את פרופסור יניב רוזנאי מאוניברסיטת רייכמן, שמיהר לטעון כי הרעיון לפיו העם יבחר את שופטיו מעלה חשש לפגיעה ב"עצמאות השיפוטית" וב"יכולת ההגנה על זכויות יסוד ושלטון החוק", או להגדיר את הרפורמה המקסיקנית כ"פוליטיזציה מוחלטת של בחירת שופטים" ולא פחות מ"אסון ונזק לדורות".

"שלטון החוק" במקסיקו

הבעיה בטענות כאלה שהן מתעלמות המצב הקיים במקסיקו. במדד שלטון החוק של ארגון WJP לשנת 2024, בטרם ביצוע הרפורמה, דורגה מערכת המשפט במקסיקו במקום ה-118 מתוך 142 מדינות, לצד מאורות צדק ידועים כמו אנגולה, הונדורס, טורקיה וניגריה, עם ציונים נמוכים במיוחד בתחומי הדין הפלילי והאזרחי, אכיפת רגולציה, מאבק בשחיתות ושמירה על ביטחון וסדר; כבר עשורים שארגונים למען זכויות אדם זועקים על המצב העגום במדינה ובשביל להבין את השתוללות הפשע המאורגן מספיק לפתוח טלוויזיה.

והנה, כשסוף סוף מגיעה הזדמנות לתיקון, המיליה "הנאור" מיד ממהר לקבוע: הרי זה אסון! על פי המשפטנים, הליך דמוקרטי שכזה שבו העם לא עלינו בוחר בעצמו את הרכב השופטים (כפי שנהוג במדינות רבות בעולם), אינו אלא "סכנה לדמוקרטיה". ודאי לא תהיו מופתעים לשמוע כי גם אצלנו למול הניסיון לשנות במעט את שיטת בחירת השופטים המעוותת, שבה למעשה השופטים ממנים את עצמם ואת חבריהם ולעתים אפילו נשיא העליון ממנה את עצמו, היה רוזנאי מן המקוננים על ה"פוליטיזציה" ואת קיצה של "עצמאות מערכת המשפט".

דמוקרטיה לפי דעתי

במשחק האנטי-דמוקרטי של המשפטנים העם לעולם לא יכול לנצח. הגדלת המעורבות של נציגי הציבור בתהליך הבחירה? נורא ואיום. בחירה ישירה של העם? שומו שמיים! בעולם ההפוך הזה קבוצה קטנה של שופטים בלתי-נבחרים הממנים את עצמם היא שיא הדמוקרטיה. רק יניב רוזנאי וחבריו יודעים מי ראוי להיות שופט ורק הם יבחרו. הם הרי לעולם לא "פוליטיים" ותמיד תמיד "עצמאיים". זה המצב הרגיל והנכון וכל דבר אחר מוגדר מיד כ"משבר".

זו התגלמות נוספת של שיטת רוזנאי המוכרת והידועה לשמצה: להסביר כל מצב לפי שיטתך על ידי עיוות המציאות ועקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים. ככה זה כשפוליטיקאים מתחפשים למשפטנים כדי לכפות את דעת המיעוט שלהם על הרוב, בשם הדמוקרטיה כמובן.