הנסיונות של טראמפ להשתלט על מועצת הבנק המרכזי בארה״ב פותח מאבק משפטי שעלול להקשות על מדיניותו. האנליסט הבכיר דיוויד וו מנתח
טראמפ רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. הוא רוצה קיצוצי מס גדולים אבל לא גירעון גדול, הוא רוצה מכסים גבוהים אבל לא ריביות גבוהות. כדי להבטיח שיוכל לקבל הכל, הוא פתח בלא פחות מאשר השתלטות עוינת על הפדרל רזרב השבוע.
אבל האם הוא יצליח?
כלכלה היא מדע החלופות (trade-offs). בבסיסה, כלכלה עוסקת באופן שבו משאבים שבמחסור מנותבים וכיצד כל בחירה מלווה בעלות אלטרנטיבית. רוצים צמיחה גבוהה יותר? אתם עלולים לקבל אינפלציה גבוהה יותר. רוצים מיסים נמוכים יותר? משמעות הדבר פחות שירותים ציבוריים או גירעונות גבוהים יותר.
אבל מה לגבי מכסים גבוהים יותר? כפי שטענתי בסרטון קודם, מכסים גבוהים לא בהכרח פירושם אינפלציה גבוהה יותר. עם זאת, כאשר העלאת המכסים מלווה בריכוך המדיניות הפיסקלית התוצאה כבר אינה מוטלת בספק: האינפלציה הופכת לבלתי נמנעת. כשכל השאר נותר ללא שינוי – השילוב של המכסים של טראמפ ושל "החוק הגדול והיפה" שלו שמפחית מיסים על הכנסות מהביטוח הלאומי, טיפים, שעות נוספות, ובמקביל מגדיל את ניכויי המס ברמה המקומית והמדינתית, יביא לעליית האינפלציה בהמשך הדרך.
כפי שהסברתי לפני שבועיים, ההחלטה של המגזר העסקי בארה"ב לענות על הביקושים ברבעון השני בעיקר באמצעות דילול מלאים ייתכן שקנתה לטראמפ קצת זמן. אבל עם עונת הקניות לחגים במרחק של פחות מ-3 חודשים וכשחידוש המלאים כבר נמצא בעיצומו, בקרוב נראה מחירים גבוהים יותר או שולי רווח נמוכים יותר – או שניהם גם יחד. הכלכלה מלמדת שאין ארוחות חינם בעולם, גם לא לנשיא ארצות הברית.
אבל זה לא אומר שטראמפ לא ינסה את מזלו. ההחלטה של טראמפ השבוע לפטר את ליסה קוק היא הוכחה לכך שהוא לא יבחל בשום אמצעי. הוועדה המוניטרית (FOMC) מורכבת משבעה נגידים וחמישה נשיאי פד אזוריים. שבעת הנגידים ממונים על ידי הנשיא ומאושרים בסנאט. נשיאי הפד האזוריים נבחרים על ידי דירקטוריון הבנק האזורי אך מאושרים בידי נגידי הפד. מבין שבעת הנגידים הנוכחיים, ארבעה הם מינויים של ביידן, שניים מינויים של טראמפ, וטראמפ זה עתה מינה את סטיבן מורן למושב הפנוי.
לאחר שפיטר את ליסה קוק השבוע, טראמפ אמר כי בקרוב יהיה לו "רוב בפד". ככל הנראה כוונתו ב"רוב" היא שיהיו לו ארבעה מינויים במועצת הנגידים. זה יכול לקרות באחת משתי דרכים: אחת, בית המשפט מאשר שהחלטת טראמפ לפטר את ליסה קוק היא מעילה מוצדקת, שתיים, ג'רום פאוול עוזב את הפד לאחר סיום כהונתו כיו"ר במאי 2026.
אבל אף אחד מהתרחישים אינו ודאי. למשל, פאוול יכול להחליט לכהן עד סוף תקופת כהונתו כנגיד, שאינה מסתיימת עד ינואר 2028. זה יהיה צעד חריג מאוד, אך תאורטית אפשרי – במיוחד אם פאוול באמת מאמין שעצמאות הפד נמצאת תחת מתקפה.
ההצהרה שפרסם הפד בעקבות החלטתו של טראמפ לפטר את קוק השבוע הבהירה שהפד מודאג מאוד. בהצהרה נכתב כי "הקונגרס, באמצעות חוק הפדרל רזרב, קובע שהנגידים מכהנים בתקופות קבועות וארוכות, וניתן לפטרם על ידי הנשיא רק אם קיימת "עילה מוצדקת". ההצהרה המשיכה וציינה כי "כהונות ארוכות והגנות מפני פיטורים עבור הנגידים מהוות אמצעי הגנה חיוני, המבטיח כי החלטות המדיניות המוניטרית יתבססו על נתונים, ניתוח כלכלי ועל האינטרסים ארוכי הטווח של העם האמריקאי".
קיים תרחיש שבו פאוול יהיה האדם היחיד בעולם שיכול להגן על הפד מפני דונלד טראמפ. אם התרחיש הזה יתממש, אני מהמר שפאוול יעשה את הדבר הנכון. "תאוריית הרשות המבצעת האחידה" גורסת שלנשיא יש סמכות בלעדית על הרשות המבצעת. מצדדי התאוריה סבורים שחוקת ארה"ב נותנת לנשיא את הכוח לפטר ראשי רשויות עצמאיות מכל סיבה שהיא.
בפסיקות האחרונות בית המשפט העליון הראה תמיכה רחבה בתאוריית הרשות המבצעת האחידה.
בשנת 2020, בית המשפט העליון בתיק סליה לו נגד הרשות להגנה פיננסית על הצרכן (CFPB) ביטל הגנה מפני פיטורים "מסיבה מוצדקת" למנהל הרשות להגנה פיננסית על הצרכן, בנימוק של חשש לפגיעה בהפרדת הרשויות. ביולי השנה – בית המשפט העליון תמך בהחלטתו של טראמפ לפטר שלושה נציבים דמוקרטים מהוועדה לבטיחות מוצרי צריכה. אבל הפד אינו רק עוד סוכנות פדרלית עצמאית רגילה. בפסק הדין בפרשת CFPB כתב השופט סמואל אליטו שהפדרל ריזרב הוא "סידור מיוחד שאושרר בידי ההיסטוריה". במילים אחרות, הפד הוא ייחודי ואי אפשר להתייחס אליו כמו לסוכנויות עצמאיות אחרות. נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, כתב בפסק דין "סליה לו" ש"הפסיקות של בית המשפט מזה זמן רב מכירות בהבחנה בין סוכנויות מקצועיות מרובות חברים שאינן מפעילות כוח ביצועי מהותי לבין מנהלים יחידים שכן מפעילים כוח כזה". מועצת הנגידים של הפדרל רזרב המונה שבעה חברים, עומדת בניגוד מוחלט לסוכנויות המנוהלות בידי מנהל יחיד שבידיו מרוכז כוח רב.
כמובן שלא כל השופטים שותפים לעמדות של רוברטס ואליטו, אבל אני חושב שניתן להניח בביטחון שרובם כן. זה לא בהכרח אומר שהם יאתגרו את טראמפ לגבי ההגדרה של "עילה מוצדקת" בהחלטתו לפטר את קוק. אבל זה כנראה אומר שעבור בית המשפט העליון, כדי שיאשר את החלטתו של טראמפ לפטר את ליסה קוק, העילה שהוא הציג חייבת להיות בעלת תוקף משפטי.
טראמפ מאשים את קוק בהונאת משכנתאות. בשנת 2021, לפני שקוק מונתה למועצת הנגידים, היא נטלה שתי משכנתאות אשר שתיהן סומנו כ"בית מגורים הראשי" שלה. האם היא רימתה את הבנקים במתכוון כדי לקבל תנאים מועדפים יותר עבור ההלוואות? המשכנתאות חייבו את הלווים – בתוך 60 יום, לגור בנכס בתור בית המגורים הראשי למשך שנה לפחות מיום האכלוס, אלא אם המלווה מאשר אחרת – בכתב – הסכמה שאין לשלול מסיבה בלתי סבירה, או אלא אם קיימות נסיבות חריגות שאינן בשליטת הלווה. אנחנו לא יודעים אם ליסה קוק קיבלה הסכמה כזו מהבנקים או אם התקיימו נסיבות מקלות.
בין אם היו נסיבות מקלות ובין אם לא, ארה"ב עדיין הייתה תחת סגרי הקורונה ב־2021. ואוניברסיטת מישיגן סטייט, בה כיהנה קוק בסגל, טרם חידשה לימודים פרונטליים בעת שנטלה את המשכנתאות. רויטרס דיווחה השבוע בהסתמך על מסמכי הגילוי הנאות של קוק, כי ריביות המשכנתא שקיבלה היו גבוהות מהממוצעים הארציים ששררו אז. זו יכולה להיות ראיה לכך שהמלווים שלה עודכנו על מעמד בית המגורים הראשי.
סיכויי ההימורים באתר Polymarket לכך שליסה קוק תפסיק לכהן כנגידת פד עד סוף השנה עומדים כעת על 25%. אני לא מומחה משפטי, אבל זה נשמע לי הגיוני. המשמעות היא שלטראמפ תהיה השפעה מוגבלת על אופן קביעת הריבית על ידי הפד, לפחות בשלוש ישיבות ה־FOMC הקרובות, אם לא אף מעבר לכך.
גם אם פאוול וקוק – שניהם יעזבו את הפד, עדיין לא ברור אם טראמפ יוכל להכתיב את החלטות הריבית של הפד. ראשית, עדיין יהיו חמישה נשיאים אזוריים בהרכב המצביעים של ה־FOMC. אין ספק שברגע שלמינויים של טראמפ יהיה רוב במועצת הנגידים, הם יוכלו להפעיל השפעה רבה על בחירת נשיאי הפד האזוריים. אבל כדי שזה יקרה זה חייב לקרות ממש בקרוב מכיוון שכהונות חמש-השנים של כל 12 הבנקים האזוריים של הפדרל רזרב יפוגו בו־זמנית ביום האחרון של פברואר 2026.
תשואות האג"ח הממשלתיות לשנתיים צנחו בחדות בעקבות החלטתו של טראמפ לפטר את ליסה קוק. בזמן הקלטת סרטון זה הן על סף שבירת השפל של חודש מאי. זוהי אינדיקציה חזקה לכך שהשוק מתייחס לפיטוריה של קוק בידי טראמפ ברצינות והעלה את ההסתברות שטראמפ יצליח לגרום לפד להוריד את הריבית באופן אגרסיבי יותר.
אני אופטימי יותר מהשוק לגבי יכולתו של הפד לשרוד את המתקפה של טראמפ. זו הסיבה שאני נשאר בפוזיציית שורט על חוזי דצמבר 2026 על ריבית ה־SOFR (ריבית לטווח קצר). ואף אשקול להגדיל את הפוזיציה אם תשואות האג"ח הממשלתיות לשנתיים יירדו אף יותר. כפי שאמרתי, אני חושב שהאינפלציה עומדת לעלות כעת משתהליך חידוש המלאים יצא לדרך במלוא כוחו. האינפלציה בתקופת ביידן סייעה לטראמפ להיבחר. ברגע שהאינפלציה תעבור את רמת ה־3%, הקרב בין טראמפ לפד יתחיל לנטות לטובת הפד. הזמן לא פועל לטובתו של טראמפ.
