הצתת המכוניות הבוקר בירושלים היא תוצאה בלתי נמנעת של אכיפה בררנית ותמיכה של מערכות החוק במחאה
הסבב הנוכחי של חילופי המהלומות בין השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר לבין היועצת המשפטית לממשלה מיארה הוא הוכחה נוספת לטענה של מחנה הימין על כך שבג"ץ, הפרקליטות והיעוץ המשפטי מתנהלים כדרג נבחר ולמעשה מונעים מהממשלה לממש את יעודה.
הבוקר עמדה ילדה קטנה מול מכונית שרופה וזעקה "הכסא שלי" משום שאנרכיסטים מהשמאל הציתו את הרכב של משפחתה שכל חטאה הוא שהיא מתגוררת בסמיכות לביתו של ראש הממשלה נתניהו. המחאה האלימה, האנרכיסטית, הפושעת והמסוכנת הזו נועדה כביכול להשיב את החטופים מעזה, שהלא אין דבר שירשים יותר את חמאס ויזעזע אותו מאשר מכוניות של יהודים שעולות באש. באבסורד כמעט בלתי נתפס, אביה של הילדה גוייס בצו 8. כלומר, האנרכיסטים מבלי שידעו, שרפו את רכבו של חייל מילואים שעשוי להשיב חטופים בפעולה צבאית כלשהי.
לפני מספר ימים ניסח השר בן גביר מסמך מדיניות משטרתית שנוגע במחאה ציבורית שכלל: איסור חסימת כבישים מרכזיים (לבתי חולים, לנתב"ג, צירי חירום ועוד), הגבלת חופש הפגנה על יד בתיהם של נבחרי ציבור, הרחבת היקף הכוחות המשטרתיים שמטפלים במחאות, מדיניות אכיפה שוויונית, איסור פגיעה ברכוש ציבורי ופרטי ועוד. השר טוען כי שלח ליועמ"שית את המסמך כבר לפני מספר חודשים והעניק לה חמישה ימים להגיב לפני שההנחיות תכנסנה לתוקף.
חברי כנסת מהשמאל יצאו נגד המסמך בטענה שזו פגיעה בזכויות, ראשי המחאה נגד הממשלה טענו שהוא מפרק את הדמוקרטיה ו"פורום הניצבים להגנת הדמוקרטיה" קרא למפכ"ל ולקציני המשטרה הבכירים לציית אך ורק לחוק ולהנחיות היועצת המשפטית לממשלה. מיותר לציין, שגלי בהרב מיארה היא אינה "החוק", כל שעליה לעשות הוא להעניק לממשלה פרשנות של החוק על מנת לסייע לה לממש את מדיניותה.
כדי להבין את פשר יחסיו של השר בן גביר עם היועצת המשפטית לממשלה יש לחזור מספר חודשים לאחור עת גיבשו השניים הסכם פשרה, שלא לומר כניעה. השר התחייב לפרסם מראש, לאחר התיעצות עם המפכ"ל ועם היועמ"שית, את עמדותיו בעניינים בעלי השפעה על חופש ביטוי, מחאות והפגנות. על השר נאסר לעסוק במישרין או בעקיפין בנושאי הפגנה ומחאה נגד השלטון. עוד נקבע שאינו יכול להתערב בהערכות המשטרה לקראת טיפול באירועי הפגנה ומחאה. רק נזכיר שמדובר בשר לבטחון לאומי. השר אף אינו מורשה להתייחס לאירועי מחאה קונקרטיים ולאופן טיפול המשטרה בהם. השר שמופקד על משטרת ישראל.
ההסכם כולל גם התייחסויות לקבלת החלטות, חקירות, ממשק של השר עם המשטרה, מינוי וקידום שוטרים, התנהלות אנשי לשכתו, גיבוש נהלים ומתווה דיוני. בפועל, ההסכם מעקר את סמכותו ואת כוחו של השר לבטחון לאומי באופן שהופך אותו לחסר משמעות כמעט לחלוטין.
לכן כאשר השר פרסם את הנחיותיו בנוגע להפגנות, גלי בהרב מיארה הגיבה כי המסמך אינו בתוקף משום שהוא "חורג מסמכות השר ומגביל את חופש המחאה". נטען אף שהשר לא התייעץ עם המפכ"ל ועם היועמ"שית ובכך, למעשה, הפר את הסכם הפשרה שגיבש איתה.
החבטות ההדדיות האינסופיות בין השניים נמשכו והשר בן גביר הודיע שהוא דוחה את עמדתה של מיארה ושמסמך המדיניות המשטרית שניסח – מחייב. "אתם ממשיכים להתבלבל ולקחת סמכות לא לכם", טען השר והוסיף שלא ניתן לאיים עליו ובכך לגרום לו לוותר על סמכותו לקבוע מדיניות. "היועצת מחפשת אנרכיה", האשים השר בסרטון שהפיץ, "מחפשת כאוס ברחובות".
הבוקר נגלה לעיניהם של שכניו של ראש הממשלה נתניהו מחזה שכולו היה טרור, אנרכיה, כאוס ופגיעה ברכוש. פחי אשפה הובערו, מכוניות עלו באש והיו גם אנרכיסטים שטיפסו על גג הספריה הלאומית. יש להניח שמנהל אשכול התוכן של הספריה, הלא הוא שי ניצן ידאג בודאי להביא את הפורעים לחקירה ממש כשם שהיה חדור מוטיבציה להביא לחקירה נערים ונערות שמחו נגד הגירוש מגוש קטיף, עת כיהן כפרקליט המדינה.
"היועצת המשפטית למחאה, הגברת בהרב מיארה, באוזלת ידה ובאכיפה הבררנית, שורפת את המדינה", צייץ בתקיפות יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה וציטט סעיף מחוק העונשין על פיו "המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים".
שר המשפטים יריב לוין כינה את האירועים שהתרחשו הבוקר בשם "טרור" והוסיף ש"היועצת המשפטית המודחת מכתיבה אכיפה בררנית פושעת וששופטי בג"ץ מתייצבים לצידה ומנסים לכפות את המשך כהונתה על הממשלה ועל הציבור כולו".
פרופ' משה כהן אליה קרא לפתוח בחקירה פלילית נגד היועצת המשפטית לממשלה משום שלטענתו נמנעת בכוונת מכוון מאכיפת החוק הפלילי נגד מפגיני קפלן ועושה זאת משיקולים פוליטיים ותוך ניגוד עניינים מובהק. אליה טוען שהעבירה המיוחסת ליועצת במקרה זה היא לא פחות מאשר מרמה והפרת אמונים ומזכיר שחוק העונשין אינו מעניק חסינות לעובד ציבור שפועל ממניעים זרים או תוך פגיעה בבטחון הציבור.
על הצביעות האופיינית של מחנה השמאל אפשר ללמוד מהציוץ של יו"ר האופוזציה ח"כ יאיר לפיד שגינה אמנם את מציתי הרכבים בירושלים אבל גינה הרבה יותר את הממשלה, שלדבריו, מפקירה את החטופים למותם. בכך, למעשה, הכשיר לפיד את המחאה האלימה. הוא שבעבר נרעש מנסיון להצית מאהל מחאה בבלפור, לא דיבר היום על הלוויות ופצועי כוויות.
אין כל הפתעה בהקצנה בצעדיהם של המוחים האנרכיסטים, שכן מדוע לא יקצינו כאשר לא ננקטים נגדם צעדים? מה עלה בגורלם של משליכי פצצות התאורה לעבר ביתו של נתניהו? איזה עונש הוטל על אלה שפרצו מחסומים בסמוך לביתו? אילו צעדים ננקטו כאשר הושלך רימון לעבר ביתו של ראש הממשלה? איזה עונש הוטל על פעיל מחאה שהתגלה בביתו סליק שבו נשק ותחמושת?
בכל המקרים האלה וברבים אחרים לא בוצעה אכיפה שאמורה להרתיע את הקפלניסטים או את הבלפוריסטים מלהמשיך במחאתם האלימה.
"אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי", אמרה בעבר היועצת המשפטית לממשלה ובכך, למעשה, הכשירה מעשים שעלולים להביא חלילה גם לפגיעה בחיי אדם. "במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו גם אנשים בסופו של דבר", אמר היינה. במקום שבו שורפים מכוניות, עלולים לשרוף גם בני אדם.
נכון שהיה את ההסכם הזה בין בן גביר ליועמ״שית, אבל עוד קודם לכן, ב-2023 בג״ץ היה הראשון שהגביל בפס״ד נפשע ובלתי חוקי את הסמכויות של בן גביר כשר לביטחון לאומי לגבי קביעת מדיניות במחאות (בעיקר פרעות הטרור של השמאל הרדיקלי). עוד חשוב להזכיר, שההסכם הזה בין בן גביר ליועמ״שית הגיע ברקע עתירות נפשעות של ארגוני שמאל רדיקליים ואנטי דמוקרטיים, שקראו לבג״ץ לפטר את השר בן גביר מתפקידו (למעשה, לכפות על ראש הממשלה נתניהו לפטר אותו, כפי שקרא בינואר 2023 עם אריה דרעי). כל עוד הממשלה לא הייתה מוכנה ולא תהיה מוכנה לסרב לציית לפס״דים בלתי חוקיים בעליל ובלתי דמוקרטיים בעליל של בג״ץ, לבן גביר לא הייתה ממש ברירה אלא לקבל את ההסכם הדרקוני הזה. רק מקווה שיהיה מי שיאבק אם חס וחלילה בג״ץ והיועמ״שית יחצו את הרוביקון ויכפו פעם נוספת פיטורי שר בעמלות פוליטיות בכסות משפטית. אבל תכלס, זה תלוי בנו לדחוף את הממשלה שלא לציית לפסקי דין פוליטיים באצטלה משפטית של בג״ץ, אלא רק לחוק שחוקקו כנסות ישראל לדורותיהן. ולא, לא תהיה מלחמת אזרחים – זה ספין עלוב ולוחמה פסיכולוגית טרוריסטית של השמאל. אולי יש להם מי שיצית מכוניות ויירה פצצות תאורה, אבל אין להם מי שיצא לרחובות בהמוניו ויערוך רצח המוני באנשי ימין רק בגלל תמיכתם בממשלה, בעומד בראשה וברפורמות במערכת המשפט המושחתת והרקובה שלנו. הגיע הזמן להפסיק לפחד ולהפחיד את עצמנו מה-״אפשרות״ הזאת ולצאת בקריאה החד משמעית לממשלה – הפסיקו לשתף פעולה עם בג״ץ בכל מקרה שבו הוא דן בסוגיות שלא ניתנה לו הסמכות לדון בהן, לא להישמע לאף צו בינתיים, צו על תנאי או פס״ד בסוגיות אלה ולא לאפשר לבג״ץ לפסוק בסוגיות על פי אמות מידה בלתי משפטיות ובלתי חוקיות במשפט המנהלי (כמו עילת הסבירות) או לפי פרשנויות מרחיקות לכת, שהלכה למעשה משכתבות את החוק או ממציאות חוק חדש.