מכתב שנשלח השבוע חושף מסכת של איומים וסחטנות בניסיון לכפות דעה קיצונית אחידה בחוגים למזרח תיכון בישראל
בראשית השבוע קיבלו חוקרי אסלאם והתרבות הערבית בישראל מייל מטריד מאוד מהאגודה המחקרית הישראלית שלהם המודיע על ניסיון סחיטה ואיומים מצד חוקרי המחלקה ללימודי מזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, בניסיון לכפות על שאר עמיתיהם להביע עמדה פוליטית המתנגדת למלחמה.
כך נכתב בהודעה מטעם הוועד המנהל של אילמ״א, האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, מה-2.9:
בשבוע האחרון של יולי 2025 קיבלנו פנייה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון, אשר ביקשה כי האגודה תפרסם גילוי דעת בסוגיות ערכיות ומוסריות הנוגעות למלחמה בעזה כפי שהיא עצמה עשתה. לפנייה זו נלווה איום בפרישה מאילמ"א אם האגודה לא תפרסם גילוי דעת כאמור״.
מדובר בגילוי דעת שפרסמה המחלקה בבן גוריון בסוף יולי, תחת הכותרת ״לעצור את המלחמה עכשיו״ שנאמר בו כי ״פשעי המלחמה של ישראל בעזה חייבים להיפסק״ וכי ״מדיניות ישראל בעזה וסוג הלוחמה שם חורגים מכל אמת מידה אנושית או חוקית. המדיניות הישראלית הופכת את עזה למקום שאינו ראוי למחיה והיא הביאה להרג של עשרות אלפים חפים מפשע״, והם קוראים ״לסיים את המלחמה ברצועת עזה באופן מיידי, להחזיר את החטופים, לקדש את חיי האדם ואת כבוד האדם באשר הוא אדם, ולפנות לאפיק של פתרונות מדיניים״.
כאופייני להלך הרוח הטוטליטרי, ההודעה הזו פורסמה ללא שמות החתומים עליה מלבד שמה של המחלקה. מדובר בקריאה פוליטית רדיקלית וחמורה, שעצם פרסומה תוך ניצול משאבים אקדמיים ציבוריים הוא שערורייתי. אך אנשי המחלקה למזרח תיכון בבן-גוריון לא הסתפקו בכך, ורצו גם לכפות על שאר עמיתיהם בכל הארץ לנקוט בעמדה דומה, ואם לא – הם יפרשו מהאגודה הישראלית. צעד שיש להניח יעורר סערה בחו״ל ויהיו לו השלכות בנוגע למעמד האקדמיה הישראלית בעולם.
תחת איומי הפרישה והחרם של בן-גוריון, ניסתה האגודה למצוא פתרונות. ״לנו היה ברור שמדובר בסוגייה המפלגת את החברה הישראלית ושבין חברי אילמ"א יש מגוון דעות על הנושא וחששנו מיצירת שסע פנימי בקהילה המקצועית שלנו״, ממשיך המכתב, ומסביר כי ״מתוך תחושת אחריות קיימנו שיחות עם עמיתים ממגוון דעות במוסדות שונים. ניסינו את כוחנו בכתיבת נוסחים שונים של גילוי דעת ומצאנו שקשה מאוד למצוא נוסח מוסכם שאנו כחברי ועד מנהל יכולים לחתום עליו, לא כל שכן נוסח שיזכה לתמיכה רחבה בין חברי אילמ"א״.
לדבריהם, אחד השיקולים החשובים בנקיטת משנה זהירות בנושא הזה היא העובדה ״שחלק משמעותי מהסטודנטים שלנו שירתו ומשרתים ברצועת עזה ולהם השקפות שונות על המתרחש״, והחובה המוטלת על האגודה המחקרית, היא ״לכבד ריבוי דעות ולא לכפות השקפה אחת שכל החברות והחברים יהיו מזוהים עמה ושתדיר סטודנטים או חוקרים מהקהילה האקדמית שלנו״.
לאחר סדרה של מפגשים והתייעצויות החליטו באגודה לא להיכנע לסחטנות ולאיומים הפוליטיים של המחלקה הרדיקלית בבן גוריון, והם ״הצביעו נגד פרסום גילוי דעת״, תוך שהם ״ערים להשלכות האפשריות של החלטתנו״.
המכתב מסיים בקריאה ״מכל מי שחשב, או עדיין חושב, לפרוש מהאגודה, בין אם כיחיד או כמוסד, שלא לעשות זאת״.ֿ
הסאגה הזו מסעירה בימים האחרונים את הקהילה האקדמית בישראל, והחשש מפיצול בתוכה גובר. ההתנהלות של חברי הסגל באוניברסיטת בן גוריון חושפת עד כמה מסוכנת ההקצנה שהיא נחלת חלקים נרחבים באקדמיה הישראלית. הם לא מתפשרים על פחות מיישור קו מוחלט של כלל החוקרים הישראלים בתחום תחת ההצהרות הרדיקליות ביותר ביחס למלחמה, שמשקפות מיעוט קטן ושולי בישראל. זו דרכו של השמאל הקיצוני, והעמידה של חברי האגודה נגד נסיונות הסחיטה הללו חשובה וחיונית.
ה'אקדמיה הישראלית", בפרט בתחומים של 'מדעי הרוח והחברה', היא מוסד כ"כ דפוק, מושחת, רקוב ואנטישמי שעדיף שיקרוס ויתפרק לאלף חתיכות מאשר המצב הנוכחי שבו הגנגסטרים הסמאלנים הבזויים באקדמיה הפכו את המוסדות למשלטים אנטישמיים ואנטי-ציוניים ומפעילים טרור נגד הציבור היהודי-לאומי של הסטודנטים וסגל המרצים הזוטר.