אם יש סיבה שבגללה יוסי כהן אינו יכול להיכנס לפוליטיקה היא פשוט כי הוא כבר נמצא עמוק בתוכה
ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן, העניק ראיון בערוץ 12 לדנה ויס לרגל השקת ספרו החדש "בתחבולות תעשה לך מלחמה". אבל למרות כל ההכחשות הנמרצות, זה לא היה השקת ספר, אלא השקת קמפיין.
הראיון המדובר נפתח בטרום ראיון לכאורה לא מתוכנן במטבח המשפחתי של בני הזוג כהן שמדגמנים זוגיות לתפארת. כהן יודע היטב שאף אחד לא שכח לו את הסיפור שפורסם בעבר על רומן שניהל כביכול עם דיילת, והוא בוחר לנפץ אותו באופן החכם ביותר.
איה, רעייתו, נחלצת לעזרתו בנאמנות מוחלטת ומעקרת כל סיכוי לצקצוק או לרכילות כלשהי היא עומדת מול המצלמה, מישירה מבט, טוענת שהדבר אינו נוגע לה (האמנם?) ומספרת על אהבתם יוצאת הדופן. מה נותר לומר אחרי הדברים הללו? הרי זהו עניינה יותר מעניינו של כל אחד אחר ואם היא מקבלת אותו, אף אחד כבר לא יכול להגיד דבר. כהן שאומר בבדיחות שאחרי הדברים האלה כבר לא צריך לראיין אותו, יודע כנראה בתוך תוכו שיש הרבה מן האמת באמירתו מכיוון שזה היה המוקש החשוב ביותר שצריך היה להסיר מהדרך. בהמשך יהיו נוספים.
וייס "מאשימה" את איה בכך שהיא זו שהשיקה את הקמפיין הנוכחי של כהן, איה בתגובה, מחייכת חיוך שבע רצון כיאה לאישה שעומדת מאחורי הגבר המצליח שלה, אלא שאותו גבר מתנער מיד ואומר "אנחנו לא בקמפיין". איה מתיישרת מיד, מצייתת ומסכימה: "אנחנו לא בקמפיין". כל אמירה אגבית בין השניים, כל שערה מוקפדת על ראשו של כהן, כל מבט, כל מנח רגליים, כל חיוך, כל אמירה מסוגננת, כל פאוזה לחשיבה, כל פרט שהוזכר, כל פרט ששופץ, כל פרט שהושמט בראיון הזה – זעקו "קמפיין".
גם הספר הוא חלק מהקמפיין. קמפיין שלא הוכרז עליו רשמית אבל יריית הפתיחה שלו נורתה כאשר כהן הודיע לעם ישראל לפני מספר ימים שאם רוצים שינוי – הוא צריך להיות ראש הממשלה.
מצויד באגו בהיקף של יבשת בינונית, מודיע כהן שהוא מדבר בצניעות (קשה היה להרגיע את פרצי הצחוק של הצופים בשלב הזה) וכי אינו מתכוון לדבר רבות על עצמו ועל ההסטוריה שלו. כך אמר האיש השיק זה עתה ספר בן 262 עמודים על עצמו ועל ההסטוריה שלו, בתחילת ראיון בן מחצית השעה שהוקדש כמובן לו ולהסטוריה שלו.
בדומה לנפתלי בנט, כהן נוקט בטקטיקת העמימות ולא אומר כמעט דבר על שום דבר. כך למעשה אינו מכעיס אף אחד ויכול ללקט קולות פוטנציאליים מכל עבר. הוא מצהיר שעדיין לא החליט האם יכנס לפוליטיקה אבל משך כל הראיון וגם בראיונות אחרים שהעניק לאחרונה נראה שהוא מחושב פוליטית עם כל מילה שנאמרת. גם שיטתו הידועה של יאיר לפיד, "הלפיד והיפוכו", לא נעלמה מעיניו של כהן שאומר שאינו בטוח האם יתמודד בבחירות הבאות אבל נראה נחוש לחלוטין לעשות זאת.
עוד הוא אומר שאינו יודע האם הוא רוצה להיות ראש ממשלה, אבל מדבר על כך שרק הוא יכול לעשות כאן את השינוי הנדרש. הוא מנסה להתנער מלדבר על פוליטיקה אבל מציין שעליו להקים מפלגה שתהיה גדולה יותר מכל האחרות.
יוסי כהן נזהר מאוד בראיון הזה כאשר עולה שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מקפיד להטיל אשמה על ראשי צמרת הבטחון שגרמו לנתניהו, לדבריו, לנקוט בצעדים בהם נקט. הוא לא שולל ישיבה עמו בקואליציה, הוא לא שולל אפילו ישיבה עמו בליכוד. הוא ממהר להזכיר שנתניהו הציע לו להיות שר ביטחון בממשלתו ובזאת, למעשה, מסיר כל עננה של ספק שריחפה מעל האמון שנותן בו נתניהו. חשוב לציין שבראיון שהעניק ב"ידיעות אחרונות" כהן קרא לנתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות בשבעה באוקטובר ולהתפטר.
כהן מצהיר שהוא "מאוד ימין" אבל באותה נשימה אומר שישיבה עם איתמר בן גביר היא "קו אדום" מבחינתו, גם עמדותיו לגבי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולגבי הרפורמה המשפטית אינן עולות בקנה אחד עם רוב אלה שמגדירים את עצמם "מאוד ימין".
כהן ממשיך להסיר מוקשים גם בהמשך הראיון, הוא בוחר לדבר על הכסף הקטארי למרות שהנושא כלל אינו עולה בשיחה. הוא יודע שמישהו עלול להעלות התבטאויות עבר שלו לגבי הסוגיה ולהזכיר שבעבר כהן דוקא האמין בצעד של העברת כסף מקטר לחמאס. כהן מטיל אשמה קונסיסטנטית על השב"כ, על צה"ל בכלל ועל אמ"ן בפרט – לכולם יש חלק במחדל חוץ מגוף אחד: המוסד, כמובן.
הוא מתייחס לפרשת הצוללות לאחר שמסקנות הבדיקה שנעשתה עד כה היו חמורות מאוד לגביו. נטען שהוא "התנהל בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות". גם כאן הוא משדר נינוחות ומבטיח שהאמת שתצא לאור תהיה לטובתו.
חשוב ליוסי כהן להבהיר ללא הרף שהוא יודע מה צריך לעשות, שהוא ידע מה צריך לעשות, שלו היו מקשיבים לו אזי הכל היה נראה אחרת, שהוא נחוש, שהוא התקפי, שהוא זה שלחש על אוזנו של נתניהו לאחר הטבח כדי להדריך אותו. קמפיין, כבר אמרנו?
יש סוגיה אחת אשר לגביה הוא נשמע נחוש, ברור והחלטי – גיוס חרדים. ולא במקרה: מדובר בסוגיה היחידה שלגביה אין מחלוקת בציבור הכללי.
"אם אלך על קמפיין, אתם תדעו", הוא סיכם. ובכן, אנחנו יודעים. גם יוסי כהן יודע. גם איה יודעת. נראה שגם היועצים שטען שאין לו – יודעים. זו גם הסיבה ששוחח עם מספר ראשי מפלגות, כפי שהוא ציין בעצמו, וזו גם הסיבה שאינו מזכיר שמות של איש מהם. הכל פוליטי. הכל שקוף.
