אם ישראל אכן נכנסת לעידן של בידוד ואתגרים כלכליים, אי אפשר להסתפק בהצהרות בלבד
ראש הממשלה נתניהו הצהיר אמש על כך שישראל נכנסת לתקופה קשה של בידוד בין לאומי ואתגרים כלכליים, ושהיא נדרשת בשנים הקרובות להדק חגורות ולחיות כמו ספרטה. הדרישה המרכזית: לבנות משק כמה שיותר אוטרקי, לפחות בתחום החימוש.
לא נכנס לשאלת הדיוק ההיסטורי בהשוואות הללו לספרטה ואתונה, איש לא מדייק באנלוגיות מסוג זה וממילא זה לא הנושא. בנקודה העיקרית נתניהו צודק: ישראל צועדת לתקופה קשה בטווח הזמן הבינוני, ולקחי המלחמה האחרונה מחייבים אותה לפתח כמה שיותר את תעשיות הנשק המקומיות שלה, להקטין
את התלות בייבוא ואספקה מעבר לים, וחשוב אולי יותר – לגוון את הרכש ואת מקורות האספקה. המשק הישראלי נדרש לייצר את הכלכלה שתוכל לתמוך במשימה, כפי שנתניהו נוהג לומר יש למדינה מספר "עוצמות" שבונות אותה, והעוצמה הכלכלית היא זו שתומכת בעוצמה הצבאית. מדובר בשעת חירום לאומית, ונדרשת התגייסות.
אבל בהצהרות לא די. אם הניתוח הזה של המציאות מדוייק, יש צורך במדיניות תומכת שתאפשר את בניין הכוח הכלכלי הזה.
גם את מה שצריך לעשות בהקשר הזה נתניהו מכיר היטב: לשחרר את המשק מהכבלים הבירוקרטיים מצד אחד; ומצד שני להקטין באופן דרמטי את הוצאות הממשלה. אחרת זה פשוט לא ילך. אין זה המקום לפרט את כלל הצעדים שצריכים להיעשות, הם ידועים לכל מי שמתעניין בנושא, ומקיפים
כל מגזר במשק: תעשייה, פיננסים, תקשורת, מסחר וכדומה. איפה שלא תשימו את האצבע ותבדקו במדדים הבינלאומיים, ישראל מדשדשת מאחור.
בסקטור הממשלתי המצב גם הוא ידוע: מערכות מסורבלות, שתלטניות ומדכאות יוזמה. מערכת החינוך בינונית ומטה, ההשכלה הגבוהה במשבר עמוק, הרגולציה על קרקעות, בנייה ופיתוח בלתי נסבלת ממש. בחלק מהמגזרים האלו אנחנו על גבול העולם השלישי.
וחשוב יותר – מערכת הרווחה שלנו שמתחזקת באופן מלאכותי ציבורים גדולים שאינם יצרניים ואינם משרתים. בראש ובראשונה המגזר החרדי כמובן, ואחריו המגזר הערבי. מדובר בחלקים גדולים מהציבור שלא רק שהם כוח עבודה לא מנוצל, הם מהווים נטל בלתי נסבל על תקציבי המדינה. בספרטה, כמובן, לא היו מקבלים תופעות כאלו.
דבר נוסף, אם כבר אנחנו נקראים להיות ספרטניים, הוא הסטטוס הפריבילגי של מקבלי הפנסיות התקציביות המוגזמות: שופטים, פרקליטים, קצינים בכירים ועוד. מדובר בשורה של בעלי תפקידים שמקבלים על חשבון משלמי המיסים עשרות אלפי שקלים מדי חודש במשך עשרות שנים לאחר הפרישה, בתנאים חסרי תקדים במשק. אם אנחנו נדרשים להיות ספרטניים, גם החבורה הזו צריכה להכנס מתחת לפלנקס.
דבר נוסף שהספרטנים היו זורקים לתחתית הבאר הוא אנומליות חסרות תקדים בדמות גלי צה"ל והתאגיד. לגופים הללו אין הצדקה במדינה דמוקרטית ובטח שלא במדינה "אוטרקית". הדרך היחידה לעמוד במשימה הלאומית הזו היא להתנער מהכבלים ולשחרר את הכוחות היצרניים והיזמיים בישראל. זה יחייב שידוד מערכות, אך בלעדיו פשוט לא נוכל לשרוד.
אחד הדברים שהיו חשובים ביותר לספרטנים היה השוויון, בעיקר השוויון בנטל. הכלכלי, החברתי והצבאי. יש הרבה דברים שלא כדאי לנו ללמוד מספרטה, אבל את העקרון הזה חשוב שניישם. לא ייתכן שידרשו מאיתנו להיות ספרטנים, והיחידים שישלמו את המחיר הזה יהיו הפראיירים הרגילים. אתם יודעים, אלו שנמצאים עכשיו בעזה כי קראו להם שוב למילואים.
לחבר את שתי הנקודות, הגברת יצור הנשק העצמי וגיוס בחורי ישיבות, לגייס אותם, לא לצבא שהם כל כך מתנגדים לו, אלא לתעשיות הנשק.
בשביל מה צריך תעשיית נשק כשתוירע מאגנע ומאצלע ולוימדי התוירע מצבא השיים נהרגים באויהלה של תוירע.
להגיד שהמגזר החרדי הוא לא יצרן במדינת היהודים החילונית-מעיד הרבה על הכותב
"וחשוב יותר – מערכת הרווחה שלנו שמתחזקת באופן מלאכותי ציבורים גדולים שאינם יצרניים ואינם משרתים. בראש ובראשונה המגזר החרדי כמובן, ואחריו המגזר הערבי. מדובר בחלקים גדולים מהציבור שלא רק שהם כוח עבודה לא מנוצל, הם מהווים נטל בלתי נסבל על תקציבי המדינה." – פספסת בגדול המגזר הלא יצרני ומהווה נטל בלתי נסבל זה לא הערבים ולא החרדים. 'מסודרי ההסתדרות' הם נטל תקציבי בסדר גודל מעל החרדים והערבים. והבעיה איתם שלא רק שהם לא יצרנים – הם מפריעים לייצור.
לא שמעתי שבספרטה היה לשליט בן פרזיט החי חיי הוללות בחו"ל כשהוא נוגס רק 'לאבטחתו' מיליונים מתקציב המדינה כל שנה. אולי בפומפיי או בסדום – ערים שלא היינו רוצים להידמות אליהן, בוודאי לא 'בשנים הקשות' שבהן עלינו להיות 'אוטרקיים' ו'להדק את החגורה'. וזה בנוסף למגזרים הטפיליים בחברה שזהותם ידועה, שלא עובדים, לא משלמים מיסים, לא משרתים בצבא וחיים כטפילים ע"ח הרוב העמל למחייתו שנאלץ לפרנס אותם במיסים הבלתי נסבלים שהוא נאלץ לשלם. ועוד לא הזכרתי את סכומי העתק שאנחנו שופכים לתוך קרן השפע של האוייב הפנימי שמנהל מלחמת חורמה נגד ה'ספרטה' שלנו הטובעת בבוץ של עזה – ע"ע הקולנוע ה'ישראלי' בשירות האוייב הערבו-נאצי.
הציבור היצרני ביותר הוא הציבור החרדי חשבון פשוט כל חרדי משלם מע"מ זה מס ישיר שלא תלוי הכנסה רוב הצריכה היא בארץ ולא בטיסות לחול וחופשות בחול ולכן הם מייצרים הכי הרבה כסף למדינה
לעומת זאת פנסיונרים הם ציבור שרק צורך ולא מייצר דבר במיוחד אם זה פנסיה תקציבית בקיצור אם נחשוב רק במונחי כסף גם ציבור הנכים לא יצרני תגיע בסוף למחוזות של סדום ועמורה כל הפמפום בתקשורת כאילו החרדים אם נטל זה פשוט מסך עשן לשדוד ממאתנו את היכולת לראות את המונופולים נתחיל מהצבא לוקח תקצבי עתק וזורק אותם לפח כך שאפילו לא מצליח להגן על בסיסים שלו עצמו (גנבות נשק ואמל"ח לא מתוחזק)פרק את המונפול שלו על הגיוס ותקים צבא חרדי תחת סמכות המשטרה שישמור על בסיס צאלים לדוגמא