לחידוש הסנקציות על איראן אין מספיק שיניים

מנגנון ה-Snapback לחידוש הסנקציות הבין-לאומיות על איראן הופעל השבוע, עשור לאחר שהוקפאו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015. הסנקציות המחודשות כוללות אמברגו נשק, איסור על העשרת אורניום ועל פעילות בתחום הטילים הבליסטיים, הקפאת נכסים של גופים ואישים איראניים, וכן הגבלות על כניסתם למדינות שונות. למרות זאת, בישראל מזהירים כי המהלך עלול דווקא להגביר את העוינות מצד המשטר האיראני. גורם ביטחוני בכיר התריע כי חרף הישגי חיל האוויר בתקיפות האחרונות, איראן לא נוטרלה: "יש להם טילים, והגרעין לא הושמד – איראן עדיין מעצמה". המשמעות היא שגם לאחר התקיפות ביוני נגד תשתיות גרעין וטילים, בידי טהרן נותרת יכולת צבאית משמעותית המאיימת על יציבות האזור.

מעבר לכך, החשש בישראל הוא שמנגנון הסנקציות המחודש מתמקד בתשתיות הקונבנציונליות בלבד, ואינו מטפל במכלול האיומים. כך למשל, בשבועות האחרונים דווח על קמפיין לוחמה פסיכולוגית בזירה הישראלית: עשרות אזרחים דיווחו כי קיבלו שיחות טלפון ממספרים בקידומת 03, שבהן נשמע קול מוקלט המציע "שכר תחרותי והגנה מלאה" עבור מי שיצטרף לשורות המודיעין האיראני. אף שמדובר ביוזמה חובבנית וחסרת סיכון טכני, עצם המהלך ממחיש עד כמה איראן יודעת לזהות פרצות תודעתיות ולנצל היעדר תגובה דיגיטלית – במאמץ לערער את תחושת הביטחון של אזרחים בישראל.

מה כוללות הסנקציות שהוחזרו

מטרת הסנקציות שהוחזרו במסגרת מנגנון ה-Snapback היא לבלום את התעצמותה הצבאית והגרעינית של איראן באמצעות פגיעה ישירה בכלכלה שלה, צמצום הגישה לטכנולוגיות רגישות ומניעת הברחות נשק והשגת מקורות מימון. מדובר בכלי לחץ בין-לאומי שנועד לשדר לאיראן כי הפרת התחייבויותיה תגרור תג מחיר כואב, תוך יצירת מנוף פוליטי ומשפטי לפעולה מהירה.

המנגנון מאפשר להחזיר באופן מיידי את כלל הסנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015, ללא צורך בהחלטה נוספת של מועצת הביטחון. הסנקציות כוללות: אמברגו נשק – איסור על מכירת נשק לאיראן, העברת ציוד צבאי וסיוע ביטחוני, וכן הגבלות על תנועת ספינות הקשורות להברחות; הגבלות גרעין – איסור על העשרת אורניום, עיבודו או ייצורו מחדש בתחומי איראן; מגבלות טילים – איסור על שיגור טילים בין-יבשתיים המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, וכן על ייצוא טכנולוגיה בליסטית; הקפאת נכסים – חסימת גישה של איראן לנכסים ולחברות בחו״ל; איסור כניסה – הגבלת כניסתם של אישי מפתח במערכת הגרעין והביטחון האיראנית למדינות רבות; וסמכויות חיפוש – אישור למדינות לבצע חיפושים במטוסים ואוניות איראניות לצורך סיכול הברחות אסורות.

עם זאת, מידת יעילותן של הסנקציות תלויה באכיפה רחבה ואחידה מצד הקהילה הבין-לאומית. בפועל, האפקטיביות שלהן מוגבלת בשל התנגדותן של מדינות כמו רוסיה וסין, שאינן משתפות פעולה באופן מלא ולעיתים אף פועלות בניגוד להן – מה שמציב סימני שאלה מהותיים על היכולת של המהלך לבלום את טהרן בטווח הקצר.

מגבלות האכיפה וההתנגדות הבין־לאומית

אחת המגבלות המרכזיות של מנגנון הסנקציות היא שתוקפן בפועל מותנה בכך שמדינות החברות באו״ם יעדכנו את החקיקה הפנימית שלהן בהתאם. הפעלת מנגנון ה-Snapback דורשת התאמה של מערכות החוק באיחוד האירופי, בארה"ב ובמדינות נוספות, אולם נכון לעכשיו לא פורסמו פרטים ברורים באשר לאופן היישום של צעדים אלה. יתרה מכך, רוסיה וסין כבר הביעו התנגדות תקיפה לחזרת הסנקציות, וטוענות כי המהלך חסר תוקף משפטי נוכח העובדה שארה"ב אינה צד להסכם הגרעין מאז פרישתה. במצב זה, לא סביר כי מוסקבה ובייג’ינג יישמו בפועל את הגבלות הסחר או יגבילו את יחסיהן הכלכליים עם טהרן.

בנוסף, הניסיון של השנים האחרונות מלמד שאיראן פיתחה מנגנונים לעקיפת הסנקציות. כך למשל, היא המשיכה למכור נפט לסין באמצעות שיטות עקיפות שכללו תיווך דרך חברות מדינה והובלה מוסתרת באוניות מטען. גם כיום, בתוך מערכת סנקציות מערבית נרחבת יחסית, איראן עשויה להצליח לעקוף חלק מההגבלות באמצעות מנגנוני סחר חלופיים. אמנם מהלכים אלה עלולים לייצר עלויות נוספות עבורה – כלכליות ודיפלומטיות – אך מדינות מסוימות עשויות להעריך כי שימור הגישה לנפט, טכנולוגיה ומשאבים שווה את המחיר. על רקע זה קשה לראות כיצד הסנקציות לבדן יובילו לשינוי מהותי במדיניות האיראנית או לחזרה למשא ומתן בתנאים נוקשים יותר.

המשך האיום האיראני – לא רק גרעין

הסנקציות המחודשות מתמקדות בעיקר בתוכנית הגרעין והטילים של איראן, אך האיום האיראני על ישראל רחב בהרבה וממשיך להתעצם גם בזירות אחרות. איראן כבר הגיעה לסף יכולת גרעינית צבאית, ורק בעקבות תקיפות אוויריות מוצלחות צומצמה היכולת הזו בטווח הקצר. עם זאת, גורמים ביטחוניים בישראל מזהירים כי עצם קיומו של הידע, התשתית והחומר האנושי מותיר בידי איראן את אפשרות הפריצה קדימה. המשמעות היא שאיראן יכולה לחזור ולהאיץ את תוכניתה הגרעינית ברגע שתבחר בכך.

במקביל, איראן מחזיקה ארסנל טילים רחב היקף, כולל טילים לטווחים בינוניים וארוכים, בעלי יכולת נשיאת ראשי נפץ. רק לאחרונה בוצעו ניסויים חדשים, המעידים על המשך הפיתוח. אף שהסנקציות כוללות הגבלות בתחום זה, אין בהן מנגנון מעשי לפירוק הארסנל הקיים. בצה"ל מתייחסים לאיום הטילים כאל סכנה קיומית, בשל היקפם, טווחם והדיוק הגובר שלהם. מערכות ההגנה הרב-שכבתיות של ישראל, כמו כיפת ברזל ומערכת חץ, נבנות ומתוחזקות בדיוק כדי להתמודד עם תרחיש של מתקפת טילים נרחבת מכיוון איראן או שלוחותיה.

בהקשר זה, יש לציין את התמיכה הישירה שמעניקה איראן לארגוני טרור במזרח התיכון. חיזבאללה בלבנון, החמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה, וכן מיליציות שיעיות בעיראק ובתימן, מקבלים סיוע מבצעי, מימון ואמצעי לחימה מתוצרת איראנית. גם אם הסנקציות כוללות אמברגו נשק, איראן ממשיכה להעביר ידע, רכיבים וכלים מבצעיים דרך ערוצים עקיפים ותחת מעטפת אזרחית. תשתית זו אינה מתפרקת באמצעות אכיפה כלכלית בלבד.

יתרה מכך, תיעוד מהחודשים האחרונים מצביע על כך שגם תגובה צבאית משמעותית אינה בהכרח מרתיעה את המשטר בטהרן. ביוני האחרון, במסגרת תקיפה נרחבת של חיל האוויר, הושמדו אתרים צבאיים וגרעיניים בעומק שטח איראן. עם זאת, מהלך זה לא מנע סבב הסלמה בן 12 ימים, שכלל שיגורים וניסיונות פגיעה ישירה בשטח ישראל. עובדה זו ממחישה כי גם סנקציות וגם פעולות צבאיות טקטיות אינן מייצרות הרתעה אסטרטגית לאורך זמן.

על כן, ישראל פועלת לפי תפיסה כוללת שאינה מסתמכת רק על מנופי לחץ כלכליים. לאחר מבצע "עם כלביא", הובהר כי המודיעין ממשיך לאתר ניסיונות לשיקום יכולות איראניות, וכי מופעל לחץ דיפלומטי כבד על מדינות כמו רוסיה וסין, בשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. במקביל, מושקעים מאמצים טכנולוגיים לפיתוח שכבת הגנה נוספת, המבוססת על מערכות לייזר מבצעיות ויכולות מתקדמות לסיכול טילים ארוכי טווח. כל אלה ממחישים כי ישראל רואה במענה הביטחוני הישיר תנאי הכרחי להתמודדות עם האיום – ולא תחליף לסנקציות.

לוחמת הסייבר והמידע האיראנית

מעבר לעימותים הצבאיים הגלויים, איראן פועלת בעקביות גם בזירת הסייבר והמידע בניסיון לערער את היציבות בישראל. מדובר בזירה אסטרטגית מרכזית, המשמשת להחדרת תעמולה, הפצת דיסאינפורמציה וניסיון להשפיע על התודעה הציבורית. עוד לפני פרוץ המלחמה הנוכחית, זוהו פעילים איראניים המובילים קמפיינים מתוזמנים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות דיגיטליות, שמטרתם לזרוע פחד, לטשטש את גבול האמת, לפגוע בלכידות החברתית ולהציג מצג שווא של חולשה ישראלית. מחקרים עדכניים מראים כי מרבית הציבור מתקשה להבחין בין מידע מהימן לתוכן כוזב, ואיראן מנצלת היטב את חוסר הוודאות הזה כדי להציג עצמה כגורם דומיננטי ולפגוע במורל הישראלי.

לצד המבצעים התודעתיים ברשת, נרשמו לאחרונה גם ניסיונות ישירים לפגוע באזרחים ישראלים. כך למשל, דווח כי גורמי מודיעין איראניים יזמו קמפיין של שיחות טלפון מוקלטות שנשלחו למכשירים ניידים בישראל, ובהן הוצעו לאזרחים תפקידי סוכן בשירות איראן, כולל שכר גבוה והבטחה להגנה אישית. חלק מהשיחות כללו מסרים מאיימים ונוסחו בעברית רצוצה, במטרה ליצור תחושת לחץ ולבחון תגובות. מערך הסייבר הלאומי הבהיר כי לא מדובר בפגיעה טכנולוגית או בסיכון למכשירים, אך עמד על כך שמדובר במהלך פסיכולוגי מתוחכם שמטרתו לייצר חרדה בציבור ולבחון נקודות תורפה.

ניסיונות אלה ממחישים את מוכנותה של איראן לפעול בתוך המרחב האזרחי בישראל, לא רק כמתקפה טכנולוגית אלא ככלי ערעור חברתי רחב. הם מדגימים עד כמה מאמצי ההשפעה והחדירה חורגים מגבולות הגרעין והטילים. סנקציות כלכליות, לרבות מנגנון ה-Snapback, אינן נוגעות כלל למאמץ האיראני בתחום זה, ואינן מסוגלות להרתיע או לבלום אותו. על כן, נדרש מענה ייעודי נפרד – ברמה המודיעינית, ההסברתית והטכנולוגית – שיבטיח שמרחב הסייבר של ישראל לא יהפוך לזירה נוספת של השפלה ופחד מבית.

להמשיך להלום

חידוש הסנקציות על איראן הוא מהלך בעל חשיבות אסטרטגית, המשדר מסר תקיף לקהילה הבין-לאומית ומאותת על חידוש הנחישות המערבית מול הפרות בוטות של הסכמים. עם זאת, המהלך לבדו אינו מסוגל להתמודד עם מארג האיומים שמציב המשטר האיראני כלפי ישראל והאזור כולו. טהרן ממשיכה להחזיק ביכולות מתקדמות, ובהן תשתיות גרעין ששרדו תקיפות, מלאי חומרים רגישים, צי טילים רחב, ורשתות טרור משוכללות הפועלות בסוריה, בלבנון, בעזה ובתימן. כל אלה יחד יוצרים איום כולל שאינו ניתן לפירוק באמצעות צעדים כלכליים בלבד.

יתרה מכך, איראן משקיעה משאבים רבים בזירות פחות מדידות, ובהן תחום הסייבר, הלוחמה הפסיכולוגית והתעמולה החוצת-גבולות. אלה מהוות כלים אפקטיביים בחתירה מתמשכת תחת ריבונות ישראל, מבלי להפעיל כוח צבאי קונבנציונלי. לנוכח זאת, ישראל ממשיכה לפעול במספר ערוצים במקביל: איסוף מודיעין מדויק, מבצעים חשאיים, פיתוח אמצעי הגנה מתקדמים, וחיזוק שיתופי פעולה מדיניים וביטחוניים עם מדינות נוספות במרחב. כל עוד לא יושגו פתרונות מבניים לסוגיית הגרעין, לצד מנגנון הרתעה צבאי אמין ומוכח, הסנקציות נותרות רכיב משלים אך לא מספק במדיניות מול איראן. הן נדרשות, אך אינן מהוות תחליף לפעולה. ישראל אינה צריכה להמתין להזדמנות – היא נדרשת לעצב את תנאי המשחק בעצמה.

קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן למדע