יו״ר הכנסת אוחנה שמר על כבודה של הכנסת מול מתקפה חריפה של האופוזיציה
מושב החורף בכנסת נפתח בסערה עם מילותיו הראשונות של יושב הראש, ח"כ אמיר אוחנה, שגרמו למהומה במליאה בקרב חברי האופוזציה אבל חצתה את הקו גם אל המחנה שלו.
בשעות אחר הצהריים פתח בחגיגיות יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה את מושב החורף וכמו תמיד קיבל את פני המכובדים: "ח"כ בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, שופט בית המשפט העליון השופט יצחק עמית…" או אז החלו להשמע צעקות מכיוון ספסלי האופוזיציה כמו בהתקף טנטרום אינסופי: "נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית המשפט העליון". אוחנה אמר בינו לבין עצמו כמי שצפה את האירוע "ניתן לזה דקה" אך הרוחות לא נרגעו. "לא רציתי להגיע לקריאות אבל נתתי לכם חצי דקה", אמר יושב הראש והחל לקרוא לסדר את חברי הכנסת. "מי שיוצא מהדיון הזה לא ישוב אליו עד להצבעה", איים אך חברי האופוזיציה המשיכו להשתולל ולספוג עוד ועוד קריאות לסדר.
כזכור, השופט יצחק עמית לא זכה לאמונה של הממשלה ואף לא ללגיטימציה ציבורית לאור ביקורות קשות שספג לאחר התחקירים שפורסמו אודותיו. הועדה לבחירת שופטים דנה באישור מינויו ללא נוכחותו של שר המשפטים יריב לוין וללא נוכחותם של חברי הכנסת של הקואליציה ובתום חמש שעות "בחרה" בעמית לנשיא בית המשפט העליון או כפי שהסביר השר שלמה קרעי: "מי שמינה את עצמו בכוח הזרוע, בניגוד לחוק, לנשיא בית המשפט העליון – הוא לא נשיא". טקס ההשבעה שלו התקיים ללא נוכחותם של ראש הממשלה נתניהו ושל שר המשפטים לוין שהצהיר: "איני מכיר בכבוד השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון, וההליכים במסגרתם 'נבחר' פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים".
המתח בין שר המשפטים ושאר חברי הקואליציה לבין "נשיא" בית המשפט העליון ניכר ללא הרף וגרר עמו סיטואציות כמו זו שלא הוזמן לאחרונה לטקס קבלת הפנים של הנשיא טראמפ שהתקיים בכנסת. יו"ר הכנסת אוחנה נימק: "מי שרומס את הכנסת בהחלטותיו – לא יכול לצפות להזמנת כבוד ממנה. לא כל עוד אני יושב הראש שלה". הנשיא הרצוג הגיב: "הדרתם של נשיא בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה ממעמד נאום נשיא ארה"ב בכנסת – מעשה לא ראוי ופגיעה בממלכתיות".
השניים, כאמור, ניצבו יחד אתמול בפתיחת המושב והמשיכו את ההתכתשות. אוחנה שב והזכיר: "רמיסת הכנסת על ידי מערכת המשפט היא פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית" וכשעלה אל הדוכן נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע שתכנן לשאת נאום ארוך אך "לבו שותת דם". טבעי היה להניח שהאירועים הקשים בשבת שמחת תורה ומאז, אלפי ההלוויות, ניחומי האבלים, אינסוף פצועים שפגש – לא נתנו לו מנוח. למרבה ההפתעה, לבו של נשיא מדינת ישראל שתת דם מסיבה אחרת לגמרי: "כי יש הבדל בין ויכוח עקרוני שהוא לגיטימי, לבין חוסר נימוס, פגיעה בכבוד האדם ורשויות אחרות וכן בשופטי ישראל" והוסיף: "אני קורא כאן לנשיא בית המשפט העליון אני מברך אותך". הרצוג אינו חורג ממנהגו לדרוש כבוד הדדי משני הצדדים, להפציר שידברו זה אל זה בנימוס, לבקש לכבד את המחלוקות ובאותה נשימה לתקוף בהתמדה אך ורק את התנהגותם של אנשי הימין.
היתה זו הזדמנות עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו להתייצב לצד יו"ר הכנסת ולצד מחנה הימין כולו ולתת גיבוי לשלילת תואר ה"נשיא" מיצחק עמית. נתניהו בחר, ולא בפעם הראשונה, לנהוג בממלכתיות מיותרת כשאמר: "אמרתי שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון – זו עובדה". ובכך החליש את המאבק החשוב והצודק על הרפורמה המשפטית. שוב ושוב מניח נתניהו שמצביעיו יסלחו לו אבל אחד מהם לפחות לא סלח. השר יריב לוין נזף בראש הממשלה נתניהו, כך על פי דיווחו של עמית סגל בחדשות 12 ואמר: "עמית הוא לא נשיא העליון. זה לא בסדר שהכרת בו".
אם למישהו היו ספקות לגבי החלופה הפוליטית, נאומו של יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד, לא מותיר מקום לספק, כשפנה אל השופט עמית בדברים: "נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ברוך בואך לכנסת ישראל. הכנסת היא של עם ישראל". בילדותיות ציין את אמיר אוחנה כחבר כנסת ולא כיושב ראש והוסיף: "אוחנה לא יוציא אף אחד מהקואליציה, הוא יושב ראש של חצי כנסת בלבד".
האופוזיציה, למי שתהה – כבר מזמן איבדה את הכבוד העצמי ואת העמידה שלה במאבק בין הרשויות. הם הפכו למפלגת בג״צ על מלא.
הנשיא הרצוג אמר בנאומו המאולתר: "אנחנו ברגע מבחן, בשנת בחירות, אפשר להמשיך ולהוציא אחד לשני את העיניים כשלוחמינו בינתיים בעזה ואפשר לנהוג בכבוד". אבל כרגיל דרישות ״לנהוג בכבוד״ תמיד מופנות כלפי צד אחד. אולי מי שצריך ״לנהוג בכבוד״ הוא עמית, שלא נבחר כדין? אולי אם רוצים ״להוריד את הלהבות״ דווקא הוא זה שצריך מיוזמתו לא להגיע למשכן?
ואולי אחרי הכל לא צריך נשיא לעליון. יש להם כבר את הרצוג.
מקום בו הפקיד בעל שררה ללא מורא שם שוכן הָרֶשע
https://x.com/shaiElk/status/1686589197644087296
.
"כשאתה שומר לו מקום, סטלין יגיע"
עליונים על סבירות – סטלין בהתהוות.
#רקמראה 🪞
מקום בו הפקיד בעל שררה ללא מורא שם שוכן הָרֶשע.
יועץ- פקיד בעל שררה, מורא לריבון.
שופט- פקיד ללא מורא, ללא שררה.
שופט על סבירות – פקיד ללא מורה בעל שררה(משוחרר מלשון החוק!).
ברק השית פקיד יועץ בעל שררה ללא הגבלה ומורא רק בפני ברק עצמו(בג"צ) וקיבלנו פקיד בעל שררה ללא מורא בפרוקסי.
ז'ובי הרצוג הוא ראיס הסמאלנים, האחים לנשק של החמאס והשתקנים בחקירות פליליות במשטרה – כאחרון העבריינים. הוא מעורר יותר ויותר געגועים לליצן ה'נשיאותי' ('בני עמי בחרו בטרור') שקדם לו ומוכיח שתמיד אפשר לרדת עוד ועוד לתחתיות. לא פלא שהוא מחובר נפשית לראיס המושחת והעבריין געלדפריינד של בית המשפח העליון. מתי כבר יפרקו את המוסד הפרזיטי, המיותר והמושחת הזה שהרצוג מחזיק בו תוך בזבוז של מאות מיליוני ש"ח מכספי הציבור?
למעט האמירה נגד נתניהו, הכל נכון. למה הדברים נגד נתניהו אינם נכונים? כי מי שציפה שנתניהו ינהג בחוסר ממלכתיות, אינו מכיר את נתניהו ולא מבין את המצב בו הוא נמצא. מעבר לעובדה שנתניהו הוא המנהיג, הפוליטיקאי ונבחר הציבור הכי ממלכתי, הוא נמצא במשפט תפור שלא מאפשר לא להתערב בענייני הרפורמה במערכת המשפט. האמירה של נתניהו נועדה בעיקר לומר שההכרה של העמית כ״נשיא״ העליון (המרכאות שלי, כי אני לא מכיר בו כנשיא העליון) היא התנייה להכרה בו כראש הממשלה, באוחנה כיו״ר הכנסת ובשרים בשרי הממשלה – רשימת אישים שלא זוכה לאותה הכרה ולאותו כבוד כפי שדורשים שיינקטו כלפי עמית. אין פה פגיעה במאבק נגד מערכת המשפט המושחתת שלנו. כי זה לא שינה ולא ישנה את אי ההכרה בעמית כ״נשיא העליון״ בקרב תומכי הרפורמה. נושאי דגל המאבק היו ונשארו אישים כמו אוחנה, לוין, קרעי ואחרים, כשנתניהו נותן להם גיבוי מאחורי הקלעים. בחזית, אין לא ברירה אלא ״לשבור״ לכאורה את השורה – אך אין פגיעה אמיתית ברפורמה. צריך להבדיל לפעמים בין הדברים שנאמרים כלפי חוץ ובין הדברים שנעשים לעיתים מאחורי הקלעים ולעיתים בקדמת הבמה.
נתניהו תמיד יתקע סכין בגב חבריו, בשירות החונטה המשפטית.