האינדוקטרינציה האיראנית באוניברסיטת ייל

ההתרגשות שחשתי כשהגעתי מטהרן ללמוד באוניברסיטת ייל ב-2023 הפכה במהרה לדאגות לגבי ביטחוני בתור מתנגד משטר איראני. במהלך לימודיי התוודעתי לסמכות הבלתי מעורערת של תומכי הרפובליקה האסלאמית באוניברסיטאות האמריקאיות. אנשי סגל הקשורים למשטר הציגו את עצמם זה מכבר כקולות האיראניים המובנים מאליהם, תוך כדי שהם מנרמלים את שלטונו הבלתי לגיטימי של המשטר באמצעות מחיקת מציאות חייהם של האיראנים החיים באיראן.

קטלוג הקורסים לסמסטר סתיו 2025 של ייל, לדוגמה, כולל קורס המועבר על ידי הדיפלומט האמריקאי רוברט מאלי, שקשה לראות בו דמות אובייקטיבית לאחר שהוביל את המשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן (JCPOA), תחת הנשיא לשעבר ברק אובמה.

הקורס של מאלי "יבחן את העבר כדי להעריך טוב יותר את השקפות העולם של שתי הממשלות" וישים את הסטודנטים "בנעליהם של מקבלי ההחלטות האמריקאים והאיראנים".

מטלות הקורס "יריבים מתוכננים: דה-קונסטרוקציה למערכת היחסים בין איראן לארצות הברית" דורשות מסטודנטים להתחפש לדיפלומטים של המשטר, כאילו מדובר בתרגיל תמים בסגנון מודל האו"ם, ולא בניסיון מחושב ליצר אמפתיה לדיקטטורה התיאוקרטית והקולוניאליסטית האחראית לרוב הפשעים נגד האנושות באזור מאז 1979.

הקורס מתמקד בהגנה על הסכם הגרעין, מפעל חייו הכושל של מאלי, ותוכנית הלימודים שלו כוללת מרצים אורחים כגון עלי ואז, חוסיין מוסוויאן ומוחמד ג'וואד זריף, שכולם פעלו בשם המשטר האיראני בשלב זה או אחר. מאלי טוען שהוא מציע "נקודות מבט איראניות", אך סביר להניח שהקורס יכלול רק פקידים ותומכים של הרפובליקה האסלאמית.

הקורא עשוי לתהות כיצד ייתכן שפקיד ממשל אמריקאי לשעבר, שאיבד את הסיווג הביטחוני שלו והיה בקשר הדוק עם סוכנים של הרפובליקה האסלאמית, מרצה באוניברסיטה אמריקאית מובילה. אבל אל דאגה! זו ייל, מוסד מערבי המקבל בברכה קידום אידיאולוגיות של ארגוני טרור מוכרים תחת מסווה אקדמי. וזה אינו מקרה יוצא דופן בייל.

בסמסטר הקודם, ייל הציעה את הקורס "האסלאם השיעי, היסטוריה ומחשבה משפטית", שהיה דומה לקורס טיפוסי באוניברסיטה איראנית, והציג באופן לא ביקורתי את כתביהם של עלי, האימאם השיעי הראשון והאייתוללה רוחאללה חומייני. המרצה הייתה לטיפה אעוואני, החתומה על מכתב מ-2017 התומך בנשיא האיראני לשעבר חסן רוחאני, האחראי לטבח "נובמבר העקוב מדם" ב-2020 באיראן. אביה הוא חוקר של הבסיג', חלק ממשמרות המהפכה, חבר קרוב של משפחת חומייני וחבר במועצת המנהלים של "המכון לחכמה ופילוסופיה" לצד אחיו של האייתוללה חמינאי.

בעוד שלימוד אודות חוקי השריעה, הסכם הגרעין ויחסי ארצות הברית והרפובליקה האסלאמית לא בהכרח יפיצו את האידיאולוגיה של המשטר, מתן במה בלתי ביקורתית לתומכי הרפובליקה האסלאמית בהחלט יעשה זאת.

מסורת זו של טיוח התעמולה של המשטר נמשכת מזה שנים רבות. כתבה מפרגנת מ-1979 בעיתון 'ייל דיילי ניוז', תחת הכותרת "סטודנט בייל מוביל את כוחותיו של חומייני בוושינגטון", דיווחה על המועמד לדוקטורט והפונדמנטליסט המוסלמי, שריאר רוחאני, שעזב את לימודיו כדי להפוך לדובר הרשמי של האייתוללה בוושינגטון.

מעבר לסוגיות הביטחון הלאומי המתעוררות כשמנהיגי העתיד האמריקאים עוברים אינדוקטרינציה לטובת המשטר האיראני, ה"הסברה" של מאלי לטובת המשטר פשוט טאטאה מתחת לשטיח את סבלם של בני עמי.

אני זוכר את הזיכרונות המוקדמים ביותר שלי מקיץ 2009, קיץ המחאה של התנועה הירוקה באיראן, כשדילגתי מעל שברי זכוכית. הרחובות היו מלאים בלבושם הירוק של המפגינים נגד המשטר. האוויר היה כבד מריח אבק שרפה וגז מדמיע, ריח שנשאר איתי כשגדלתי בטהרן.

לאחר מחאות "נובמבר העקוב מדם" באיראן ב-2019, מאלי טען ב'ניו יורק טיימס ש"ההפגנות הציבוריות ההמוניות היו סיבה מספקת לפרנויה של המשטר האסלאמי מפני "מזימה ישראלית-סעודית-אמריקאית", מה שכביכול מצדיק את הרצח ההמוני של מפגינים בלתי אלימים. חברים בקבוצת המשבר הבינלאומית, שמאלי היה נשיאה והמנכ"ל שלה, עיוותו עוד יותר את המציאות, וטענו כי האיראנים "אינם דורשים שינוי קיצוני".

לא שמעתי על שקרים אלו עד כמה שנים לאחר מכן. גם אף איראני אחר באיראן לא שמע עליהם. חווינו ניתוק מוחלט של האינטרנט, השירות הסלולרי והחשמל. מה ששמענו היו יריות מהמשטר וקריאות המפגינים: "אנחנו לא רוצים, אנחנו לא רוצים, את הרפובליקה האסלאמית."

בעת שמאלי ועובדי מכון המחקר שלו עיוותו באופן נואש את המציאות באיראן, הרפובליקה האסלאמית רצחה לפחות 1,500 איראנים חפים מפשע בפחות משלושה ימים.

במשך 46 השנים האחרונות, כמעט כל האקדמאים האיראנים נרצחו, הוחרמו או הושתקו על ידי המשטר בגלל "פשעי מחשבה", מה שאומר שתומכי המשטר הם אלה שמלמדים את מקבלי ההחלטות והאקדמאים. האיראן שמאלי ושותפיו מציגים היא אינה יותר מחזות כוזבת, אשליה דהויה של אחדות ושליטה אידיאולוגית בידי הרפובליקה האסלאמית.

במהלך רצח העם של האיראנים בשנות ה-80, מאלי היה סטודנט בייל ולא אמר דבר. ב-2021, בעוד מחבלי חמאס התכוננו לטבח ה-7 באוקטובר, מאלי אמר כי הוא משוחח עם חיזבאללה וחמאס, וכי "יש להם רציונליות משלהם… אף אחד מהם לא משוגע", כאילו קיומה של לוגיקה פנימית מצדיק את מעשיהם ושאיפותיהם הרצחניות.

ב-2023 דווח כי מאלי סייע "לממן, לתמוך ולהנחות מבצע מודיעין איראני שנועד להשפיע על ארצות הברית וממשלות בעלות ברית". וכעת הוא קיבל חופש פעולה להפיץ את הרטוריקה המסוכנת שלו בייל. עובדה זו לבדה מספיקה כדי לפסול אותו מתפקידו.

הרפובליקה האסלאמית מרושעת, אך היא אינה מתפקדת כשורה. כמו כל הדיקטטורות הכושלות, היא משתמשת באלימות ובאסטרטגיות הטעיה כדי לשמור על לגיטימיות. זו הסיבה ש"הכוח הרך" העיקרי של המשטר הוא מניפולציה על בורותו של העולם. למרבה הצער, היא מצליחה בכך עם קורסים כמו זה שמלמד מאלי.

בניגוד לסטודנטים האיראנים שעומדים בפני סכנת מאסר ומוות על דרישת חופש אקדמי, לסטודנטים במערב יש את הזכות לדרוש אחריות ושקיפות מהמוסדות שלהם ללא חשש.

בוגרי ייל בעבר ובהווה צריכים לדרוש הסבר על מדיניות ההעסקה של מוסד הלימודים שלהם. על המוסד לערוך ביקורת על הקורס של מאלי ולהשקיע מאמץ רב יותר בתמיכה בדעות מגוונות בכל הנוגע לאיראן. בנוסף, כל חברי הקהילה המעוניינים לשמור על המוניטין של ייל כמוסד אקדמי מוביל, צריכים למחות נגד הניסיון הבוטה הזה לשטוף את מוחם של הסטודנטים.

האדי מחדיאן הוא סטודנט בינלאומי מאיראן, עמית CAMERA on Campus לשנים 2025-2026 וסטודנט ב-Yale College שלומד הנדסת חשמל עם תעודה בלימודי פרסית ואיראן.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר Jewish News Syndicate (JNS).