איראן מפתחת את הדור הבא – נשק בינה מלאכותית

מאז סיום המלחמה בין ישראל לאיראן, ברור כי אף שישראל וארה"ב הסבו נזק כבד לתשתיות הגרעין והטילים של איראן, לא הושגה השמדה מוחלטת – ושני מערכי הנשק הללו ממשיכים להוות איום מתמשך על האזור ועל העולם. מתחת לפני השטח מתרחשת התפתחות מדאיגה בהרבה: איראן פועלת לשדרוג מערכות הנשק שלה באמצעות שילוב בינה מלאכותית (AI).

בשנים האחרונות פועלת איראן בעקביות ובתכנון מדוקדק לקידום יכולותיה בתחום הבינה המלאכותית ולהטמעתה בכל תחומי הפעילות הלאומית. מבחינת טהראן, הבינה המלאכותית איננה רק עוד מנוע לצמיחה טכנולוגית או כלכלית, אלא אמצעי אסטרטגי לחיזוק החוסן הלאומי, שנועד לאפשר לה לעמוד מול הסנקציות הבין–לאומיות ולשמור על עצמאותה אל מול הלחץ המערבי. חמינאי עצמו הצהיר בנובמבר 2021 כי איראן חייבת להפוך לאחת מעשר המעצמות המובילות בעולם בתחום זה. מאז נקטה איראן צעדים קונקרטיים: הוקם הארגון הלאומי לפיתוח האקו–סיסטם הלאומי בבינה מלאכותית, הפועל תחת אחריות נשיא המדינה, הוקצו 115 מיליון דולר למחקר ולפיתוח ובמאי האחרון אישר הפרלמנט תכנית לאומית מקיפה בבינה מלאכותית.

מהמעבדה לשדה הקרב

ההשקעה האיראנית בבינה מלאכותית איננה נשארת רק בתחום האזרחי – בשנים האחרונות, איראן פועלת להטמיע את הטכנולוגיה המתקדמת במערכות נשק התקפיות והגנתיות כאחד. כך, למשל, ביולי 2023 דיווחו כלי תקשורת איראניים כי טיל השיוט אבו מהדי (Abu Mahdi) שודרג עם מערכת בינה מלאכותית, המאפשרת לו לבצע תמרונים מורכבים בזמן אמת ולהתחמק מגילוי מכ"מים. טילים אלו הם בעלי טווח של כאלף קילומטרים, מה שמחמיר את האיום הצבאי על הצי החמישי האמריקני, המוצב במפרץ הפרסי.

בחודש ינואר 2025 דווח כי משמרות המהפכה שיגרו בתרגיל ימי טילים מדגם Ghaem, המשמשים גם כטילי קרקע–אוויר, המצוידים במערכות בינה מלאכותית, לשיפור יכולות הדיוק וההנחיה שלהם. באפריל, הודיע מוחמד מהדי נזאד נורי (Mohammad Mehdinejad Nouri), סגן הנשיא לענייני מדע, מחקר וטכנולוגיה של המטה הכללי של הכוחות המזוינים באיראן, על פיתוח מערכת הגנה אווירית מבוססת בינה מלאכותית בשיתוף אוניברסיטאות מקומיות.

גם אם לא כל הפרסומים האיראניים אמינים בהכרח, ברור שמדובר במגמה מתרחבת. איראן צוברת ניסיון בהטמעת בינה מלאכותית במערכות נשק קיימות– צעד שיאפשר לה לא רק לחדש את מערכי הנשק האסטרטגיים שנפגעו במלחמה, אלא אף לשדרג את יכולותיהם.

הטילים החכמים של טהראן

טהראן רואה בתוכנית הטילים ארוכת–הטווח שלה, שנבנתה לאורך שני עשורים, נדבך יסודי באסטרטגיית ההגנה וההרתעה שלה. זאת, גם לאחר הצלחת ישראל בהשמדת משגרים רבים וביירוט מרבית הטילים ששוגרו. זאת הסיבה שאיראן לא רק משקמת את היכולות הבליסטיות שלה שנפגעו במלחמה, אלא אף פועלת לייצר טילים חדשים, בעלי טווחים הרבה יותר רחוקים. רק לאחרונה, הצהיר חבר הפרלמנט האיראני מוחסן זנגנה, כי איראן ביצעה ניסוי בטיל בין–יבשתי חדש. ייתכן ומדובר בטיל הבליסטי ח'רמשהר-5, בעל טווח של 12,000 קילומטרים – מה שלמעשה מציב את וושינגטון בטווח הסכנה.

שילוב הבינה המלאכותית צפוי להפוך את הטילים האיראניים למדויקים, קטלניים ועמידים יותר מול מערכות הגנה מתקדמות, כשתעניק להם זיהוי מטרות אוטונומי ושיפור יכולות התחמקות ממערכות יירוט. בינה מלאכותית אף תשפר את הליכי ייצור הטילים, באמצעות הטמעת ניתוח חומרים מתקדם ושכפול דיגיטלי של תהליכי ניסוי (Digital Twins). הרחבת טווח הטילים והטמעת הבינה המלאכותית מעצימות את הסכנה הבלסיטית מצד איראן נגד מדינות המזרח התיכון, אירופה וארה"ב עם טילים מסוכנים יותר מאלו שהושמדו ויורטו במהלך "עם כלביא".

ערעור על ההרתעה הגרעינית

שילוב בינה מלאכותית עלול לשנות את כללי המשחק גם בתחום הגרעין. הטכנולוגיה יכולה לשפר את תכנון הצנטריפוגות ולשפר את עיבוד מוטות הדלק, מה שייקל על איראן לחצות את הסף הטכני המפריד בין מדינת סף למדינה בעלת נשק גרעיני. אולם, האיום האמיתי טמון בשלב המבצעי: שילוב בינה מלאכותית בהנחיית טילים גרעיניים ובמערכות בקרת ירי. בינה מלאכותית עלולה לשפר את הדיוק של טילים נושאי ראש נפץ גרעיני ולייעל את איסוף המודיעין הלווייני והחיישני שמנחה אותם. גרוע מכך, שימוש בבינה מלאכותית עלול לסייע לאיראן לאתר מראש צוללות אמריקניות חמושות בנשק גרעיני. המהלך הזה עלול לערער את עקרון ההרתעה הגרעינית הבין–לאומית של "השמדה הדדית מובטחת" (MAD) – דוקטרינה שמנעה עשרות שנים מעצמות גרעיניות מלתקוף זו את זו, מתוך ידיעה שכל מתקפה גרעינית תיענה במתקפת נגד הרסנית. אם איראן תצליח לשלול מארה"ב את יכולת התגובה הזו, מאזן ההרתעה עלול להתמוטט בפעם הראשונה.

מה בכל זאת מעכב את איראן?

על אף הדחף המופגן שלה להתקדם בתחום, איראן רחוקה עדיין ממעמד של מעצמה צבאית בבינה מלאכותית. איראן סובלת ממחסור חמור במשאבים טכנולוגיים ובכוח אדם מיומן. האתגר העיקרי עבורה הוא העדר מאגרי נתונים איכותיים לאימון מערכות למידת מכונה– הבסיס לפיתוח כל מערכת בינה מלאכותית מתקדמת.

בזירה הבין–לאומית, סנקציות ה-Snapback שהוטלו עליה מחדש על ידי מועצת הביטחון בספטמבר 2025 מצמצמות כמעט לחלוטין את יכולתה לרכוש טכנולוגיות מתקדמות או לשתף פעולה עם גורמים זרים. ההגבלות הללו חלות לא רק על מערכות נשק, אלא גם על טכנולוגיות דו–שימושיות– טכנולוגיות אזרחיות לכאורה, שעלולות לשמש לפיתוח גם מערכות צבאיות. בינה מלאכותית בהחלט יכולה להיכנס לקטגוריה הזו.

הטכנולוגיה הסינית 

בעוד העולם הטיל סנקציות על איראן כדי לבלום פיתוח צבאי, איראן מפתחת שיתוף פעולה אסטרטגי ומטריד עם סין בפיתוח בינה מלאכותית. לא מדובר בשיתוף פעולה מדעי גרידא: עבור סין, שיתוף הפעולה עם איראן מהווה אמצעי נוסף לביסוס ציר אנטי–אמריקאי במזרח התיכון. איראן, מנגד, מקבלת גישה לאקו–סיסטם העצום והמתפתח של בינה מלאכותית בסין, שבשנים האחרונות עשה קפיצת דרך טכנולוגית משמעותית, ששוחקת את היתרון הטכנולוגי ממנו נהנית ארה"ב בתחום. אומנם, שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות הוא מוגבל, אך בחסות שיתוף הפעולה המדעי הקיים, איראן עלולה לקבל מסין יישומי בינה מלאכותית שהיא תוכל להמיר אותם באופן עצמאי לשימוש צבאי: איראן, למשל, מטמיעה טכנולוגיות זיהוי פנים בסיוע סין, למעקב אחר אזרחי המדינה. טכנולוגיית זיהוי פנים יכולה, לפחות תיאורטית, לשפר את יכולות זיהוי המטרות של מל"טים צבאיים. הניסיון הזה מראה, שאיראן עלולה לקבל מסין פיתוחים טכנולוגיים נוספים לשימושים צבאיים, שהמערב מנסה למנוע ממנה באמצעות הסנקציות.

המערב חייב לפעול

מלחמת 12 הימים הוכיחה כי שילוב של תעוזה צבאית, תיאום מדיני הדוק ועליונות טכנולוגית מוכחת, יכול לנטרל איומים אסטרטגיים. עם זאת, הבינה המלאכותית עלולה להפוך את המערכה הבאה מול איראן למורכבת ומסוכנת יותר. כדי למנוע מאיראן להפוך את הבינה המלאכותית לנשק יום הדין הבא, הקהילה הבין–לאומית חייבת לפעול בשני מישורים:

1. בלימת גישה לטכנולוגיה אמריקנית:

יש להטיל פיקוח הדוק על יצוא רכיבי חומרה ותוכנה שניתן להשתמש בהם לפיתוח בינה מלאכותית צבאית. ארה"ב כבר החלה בצעדים בכיוון זה: ביולי 2025 היא הציגה תוכנית לשמירה על עליונותה הטכנולוגית, הכוללת מעקב צמוד אחרי ייצוא שבבים מתקדמים. כדי שצעדים אלה יהיו אפקטיביים, יש להקים קואליציה בין–לאומית מערבית רחבה, שתמנע ייצוא טכנולוגי עקיף לסין ולאיראן. כדי שההגבלות יהיו אפקטיביות באמת, עליהן לעמוד בקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום – במיוחד אחרי שסין כבר הוכיחה את יכולתה לעקוף מגבלות ייצוא קודמות מצד ארה"ב. גישה זו צריכה להיות ממוקדת ואסטרטגית: לא חסימת כל ייצוא טכנולוגי, אלא בלימה ממוקדת של רכיבים העלולים לשמש לפיתוח מערכות נשק חכמות. כך ניתן יהיה לשמור על חופש החדשנות מצד אחד ועל ביטחון לאומי מצד שני.

2. שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגי נגדי:

ארה"ב חייבת לרתום את בעלות בריתה המאוימות ביותר מאיראן – ישראל, סעודיה ואיחוד האמירויות – לשיתוף פעולה אזורי שיתמקד בפיתוח כלים טכנולוגיים לשיבוש מערכות נשק מבוססות בינה מלאכותית. בשנים האחרונות, חרף המלחמה בעזה, נרשמה התקרבות ביטחונית משמעותית בין ישראל למדינות ערביות, כולל בחריין וקטאר, בעידוד וושינגטון. שילוב החוזקות של שלוש המדינות הללו בתחום הטכנולוגי יכול לייצר מענה מנצח: הניסיון הישראלי בשימוש בבינה מלאכותית לצרכי ביטחון, תשתיות האנרגיה העצומות בסעודיה להפעלת מרכזי נתונים וההובלה הטכנולוגית האמריקנית המוכחת בפיתוח בינה מלאכותית. יחד הן יוכלו לפתח מערכות לוחמה אלקטרונית והתקפות סייבר שישבשו את תפקוד הטילים החכמים: זהו מהלך שכבר נחשב לאפשרי מבחינה תיאורטית ויישום מוצלח שלו בשטח יכול להפוך את היתרון האיראני לנחלת העבר.

מלחמת 12 הימים הסתיימה בהישגים צבאיים דרמטיים – כאלו שתורמים לא רק לביטחון ישראל, אלא גם לביטחון העולם המערבי כולו. פעולה נחושה מצד המערב תוכל לשמר את ההישגים הללו לאורך שנים, אל מול נחישות איראנית גוברת ועולם טכנולוגי שמתפתח במהירות.

אופיר בראל הוא ראש צוות המחקר בסייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב.