הקול האנטי ישראלי של "אירלנד הרשמית" אינו הקול היחיד של העם האירי. רבים באירלנד אוהבים את ישראל ואת העם היהודי
הציבור הישראלי נחשף בימים האחרונים למערכת הפוליטית באירלנד, בעקבות בחירתה של קתרין קונולי לתפקיד הנשיאה. עמדותיה הקיצוניות של הנשיאה הנבחרת, שאף כינתה את ישראל "מדינת טרור", זכו באופן טבעי לכותרות. אך כדי להבין את הרקע לבחירתה של הנשיאה החדשה, צריך להכיר את המערכת הפוליטית באירלנד, על תחלואיה.
המערכת הפוליטית האירית נמצאת במצב חולה מאוד. יש באירלנד שלוש מפלגות פוליטיות עיקריות. שתיים מהן, הידועות כפיאנה פייל (Fianna Fáil) ופינה גייל (Fine Gael), הן מפלגות במרכז הפוליטי, והן נמצאות בממשלה יחד בקואליציה זה שנים רבות. שתי המפלגות דומות כל כך זו לזו עד שהן מכונות באופן נפוץ “המפלגה האחידה”.
המפלגה הפוליטית השלישית בגודלה היא שין פיין, שהייתה הזרוע הפוליטית לשעבר של הצבא האירי הרפובליקני, אשר ניהל מסע טרור בצפון אירלנד במשך עשרות שנים ואף התאמן עם טרוריסטים של ארגון אש"ף בלוב. בשנים האחרונות אימצה שין פיין אידאולוגיה חדשה, סוציאליזם, וכן אימצה מטרה טרוריסטית חדשה, את התנועה הפלסטינית.
בימים האחרונים יצאו אזרחי אירלנד לבחירות לנשיאות ובחרו כנשיאה החדשה בקתרין קונולי, סוציאליסטית שמאלנית, אישה שכינתה את ישראל “מדינת טרור”. ניצחונה הוצג בידי אחדים כסימן להעמקת השנאה כלפי ישראל בקרב העם האירי. אולם כותב שורות אלה סבור שאין זה המקרה.
בעקבות קמפיין של מפלגות השלטון, שנועד למנוע מחבריהן לתמוך במועמדים אלטרנטיביים ופופולריים מלהופיע על פתק ההצבעה, נותרו לבסוף רק שני מועמדים לבחירת הציבור: מועמדת השמאל הקיצוני, קונולי, ומועמד מתון ממפלגות השלטון. עם זאת, הייתה לאזרחים בחירה שלישית, חסרת תקדים בפוליטיקה האירית: פסילת ההצבעה. יותר מ-213 אלף אזרחים (13 אחוזים) בחרו לפסול את הצבעתם במחאה על מה שנראה להם כפגיעה חמורה בזכות הבחירה הדמוקרטית של העם האירי.
ניצחונה של קונולי נחשב בעיני רבים כהצבעת מחאה נגד מפלגות הקואליציה השלטת, ולא כהבעת תמיכה בעמדות השמאל הקיצוני. מדיניות הממשלה הנוכחית אינה פופולרית, ובמיוחד מדיניות ההגירה הבלתי מוגבלת בשנים האחרונות. עובדה מדאיגה היא שיותר מ-23 אחוז מאוכלוסיית אירלנד לא נולדו במדינה. רבים רואים בכך אובדן של הזהות האירית, וחשים שמדובר ב”קולוניאליזםמהופך“ בארצנו. כתוצאה מכך, כמו במשאל העם לתיקון החוקה בשנה שעברה, נשמעה שוב קריאת “לא” רמה כלפי הממשלה.
קתרין קונולי תחליף את הנשיא היוצא מייקל או’היגינס ותהיה הנשיאה העשירית של אירלנד. באירלנד, תפקיד הנשיא הוא ברובו סמלי ואינו כולל סמכויות פוליטיות של ממש. להערכתי, כהונתה של קונולי תמשיך את דרכו של קודמה ולא תביא לשינוי מהותי בגישה או ביחס כלפי מדינת ישראל. הנשיא הנוכחי, או’היגינס, הביע בגלוי שנאתו לישראל והעדפתו למשטר הטוטליטרי באיראן. הוא אף בלט בכך ששלח מכתב תנחומים למשטר האיראני בעקבות מותו של מוחמד ראיסי, הידוע בקרב בני עמו כ“קצב מטהרן”. וכמובן, כמקובל בקרב ההנהגה האירית מכל קצות הקשת הפוליטית, האשים שוב ושוב את ישראל בביצוע רצח עם בעזה. בפועל, נשיא שמאלני בעל עמדות אנטי ישראליות הוחלף בנשיאה שמאלנית בעלת עמדות אנטיישראליות דומות.
אירלנד הרשמית, המיוצגת בידי המפלגות הפוליטיות, ארגוני החברה האזרחית והתקשורת המרכזית, צועדת בקו אחיד כמעט בכל נושא: ישראל, הנשיא טראמפ, חברות באיחוד האירופי, ועוד. כל ביטוי של דעה החורגת מהנרטיב הרשמי נתקל בלעג, ובמקרים רבים מושתק.
אזרחי ישראל צריכים לדעת כי אף שקולה של "אירלנד הרשמית“ הוא החזק ביותר, הוא אינו הקול היחיד של העם האירי. ישנם גברים ונשים רבים באירלנד שלא רק דוחים את העוינות לישראל, אלא גם אוהבים את ישראל ואת העם היהודי. רבים מאיתנו רואים את עצמנו חייבים לכם תודה על כך שאתם מהווים את היסוד התרבותי לכל מה שטוב בתרבותנו, ועל שאתם עומדים, כמעט לבד, להגן לא רק על ארצכם מפני גל הברבריות האסלאמית, אלא גם עלינו.
לאחרונה, אני ואשתי זכינו להיפגש לאחרונה עם הנשיא יצחק הרצוג, ולהביע בפניו את תמיכתנו בישראל כנציגים של קבוצה הולכת וגדלה של אירים שותפי דרך. התרגשנו מאוד כשהוא נכנס לחדר, הביט סביבו ושאל: “איפה חבריי האירים?” הבטחנו לו שיש לישראל חברים רבים בארצנו, והענקנו לו עותק כרוך של החלטת התמיכה שלנו בישראל, המבוססת על התנ“ך וחתומה בידי אלף גברים ונשים אזרחי אירלנד.
המחבר הוא מנהל סניף אירלנד של השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים
ללא ספק ישנם אירים התומכים במדינת ישראל, אבל למרבה הצער הם הפכו למיעוט קטן באירלנד.
באירלנד יש אנטישמיות רב-דורית. גם במסורת שלהם, גם בדת שלהם שנגזרת עוד מהאימפריה הרומאית. עם אלו הכל אף פעם לא היה אבוד.